והפעם בחרנו בפינתנו את החוקר – ד”ר נתיב רוטברט, אשר עוסק ברובד הבסיסי שכולנו משתמשים בו ביום יום – הקרקע
מאת: דוברות מכון שמיר
מכל המחקרים שבעולם, בחר ד”ר נתיב רוטברט לעסוק ברובד הבסיסי, משהו שכולנו משתמשים בו כל הזמן – קרקע, אם לדרוך על האדמה נחשב סוג של שימוש אז הפעם, “אדמה אדמתי”, היכרות עם מי שאדמות הגולן עבורו הן לא רק מקור מגורים ופרנסה, אלא ממש עיסוק מרכזי בחיים.
עכבר העיר ועכבר הכפר
“איך הכול התחיל? קשה לומר שילדותי עברה בנוף החקלאי. נולדתי וגדלתי בתל אביב, העיר הגדולה, אבל תמיד נמשכתי למרחבים וספציפית, לרמת הגולן.
למדתי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב בביולוגיה וגיאוגרפיה, משום שאהבתי טבע. למחקר חקלאי, הגעתי כאשר סיימתי את התואר הראשון ושאלתי – מה הלאה? התייעצתי עם חבר, ליאור אברהם, שהוא מדריך גידולי ירקות בשה”מ, שירות ההדרכה המקצועי של משרד החקלאות והוא זה שהפנה אותי לבדוק את המחקרים בתארים מתקדמים לחקלאות. משם, פשוט נסחפתי. קודם למדעי הצמח ואז למדעי הקרקע, המים והסביבה. בעבודת הדוקטורט שעשיתי במכון “וולקני” ובפקולטה לחקלאות, חקרתי
את ההשפעה של העשרת קרקע
בקומפוסט על מאגרי פחמן וחנקן
בקרקע, לאורך שנים”.
התחנה הבאה – הגולן
“בקיץ 2019 עלינו לגולן והתיישבנו במרום גולן. אשתי ענת, שכבר כיכבה על דפי ‘שישי בגולן’, בטור אודות העיסוק שלה בובנאות ואומנות ובנותינו תמר (7 וחצי) ונגה (3 וחצי). ההזדמנות להגיע לגולן קשורה ישירות ל”מכון שמיר למחקר” ולמועצה האזורית. המיזם מכונה ‘רילוקיישן – לגולן’. באופן רשמי, הגעתי על תקן של חוקר לפוסט-דוקטורט, אבל בפועל מההתחלה התנהלתי כחוקר עצמאי שזה אומר לרוץ הרבה אחרי ‘קולות-קוראים’ ותקציבי מחקר.
“התחלתי לבדוק מה דרוש באזור ושמתי לב שישנו פער במחקר בתחום הדישון וההשקיה. בעבר, פעל בגולן מדריך חקלאי בשם יוני גל, שנפטר לפני כמה שנים. הוא עסק בכל מיני תחומים שאחרי פטירתו, נשארו די מיותמים. חוקר נוסף שהיה מאוד פעיל בתחומים אלו הוא ד”ר עמוס נאור, שיצא לגמלאות לפני מספר שנים. בקיצור, מצאתי שהשדה הזה עומד ריק ובנושאים אלו אנחנו מתמקדים. חיפשתי ומצאתי שותפים כמו נורית בן הגיא, מ’צמח טכנולוגיות חקלאיות’, ד”ר עמוס נאור, שעדיין פעיל במחקר, אגודת ‘מי גולן’, ‘יקבי רמת הגולן’ ושולחן המנגו של מועצת הפירות ולמעשה, כל מי שרוצה לעבוד אתנו”.
עבודת שדה, או מעבדה?
קצת אחרי שנקלט ד”ר נתיב כחוקר במכון, הוקמה במכון היחידה החקלאית. אך טבעי היה שמי שעוסק בקרקעות לחקלאות, יצטרף אל היחידה החדשה (למעשה חדשה-ישנה, שכן היחידה לחדשנות בחקלאות היא גלגול של הוועדה החקלאית במועצה).
בתוך היחידה לחקלאות, גיבש נתיב צוות קרקע קטן. חברי הצוות הם אייל נבו, מדריך קרקע ומים ויוחנן מרצבך, עוזר מחקר. התחלנו להכיר את האתגרים של חקלאים מכל רחבי הרמה בתחום הדישון וההשקיה.
איך העבודה נראית בפועל? זו עבודת שדה, או מעבדה?
“קודם כול, הרבה עבודת שדה הכוללת חפירת בורות, בדיקה ידנית או באמצעות טרקטור. אנחנו מציבים ניסויים שונים להשקיה ולדישון. אחרי זה, עבודת משרד של עיבוד הנתונים שנאספו בשטח.
“הגולן נראה כיחידה הומוגנית, הכול כאן הרי זה סלעי בזלת והאדמה – אדמה בזלתית. אבל האמת היא שגם בתוך הבזלת יש מגוון ולכן גם בקרקעות שנוצרות ממנה. לחקלאי זה יכול להיות מאוד משמעותי. הכנסנו למודעוּת את הצורך בסקרי קרקע ממוקדים לפני נטיעה, על מנת להכיר את מרקם ומבנה הקרקע, כל אחד בגידולים השונים”.
אם שמתם לב ואם לא, יש כאן למעשה כמה תחומים. שלא כמקובל באקדמיה בה מתמחה אדם בנושא ממוקד, ד”ר נתיב מעדיף עבודה במבט רחב, לא להישאר רק בחקר הקרקע, אלא לבדוק את השפעת הגורמים האחרים עליה.
“כל המיזמים שלנו מעניינים ורובם נולדו ביוזמת גורמים חיצוניים, אבל יש קסם מיוחד למיזמים שנולדים מסקרנות פשוטה, שאלה שעלתה תוך כדי העבודה, שאלה שמציבה אתגר לנסות ולפתור בעיה קטנה, שהיא חלק מתוך אתגר גדול”.
על אילו מחקרים אתה עובד עכשיו?
“יש לנו מחקרים בנושאי דישון במנגו ובגפן, אנחנו מלווים החלטות בנוגע לאופן השימוש בקולחים, באזור הבטיחה ומים מליחים, בחלקות ניסוי בעמק המעיינות. מחפשים פתרונות להצפות ותמותת עצים במקומות שונים בגולן. במאמץ משותף ורוחבי של המכון, היחידה, ‘מי גולן’ ומשקי רמת הגולן, הצלחנו להשיג אישור לכ-20 חלקות פיילוט במסגרת הדו-שימוש במטעים חקלאים, מיזם של הצבת לוחות פוטו-וולטאיים
מעל שטחים חקלאיים”.
כמה מילים לסיכום
“סימנים לכך שאנחנו במקום הנכון, בזמן הנכון: כאשר מגדלים קוראים לנו להתמודד עם אתגר, אנחנו דנים ביחד אתם ומציעים כלים להתמודדות ואז יש לנו הצלחה משותפת ופתרון. כאשר פונים אלינו ממוסדות ומכונים שונים מרחבי הארץ, בשביל להיוועץ בנו, להשתמש בשירותים שלנו, או לבצע אתנו בשת”פ עבודות ומחקרים – המקומי הופך להיות ארצי.
“החלום בגדול – להפוך את המכון והיחידה שלנו כמקור לידע ו’אור’, ברמה הארצית ואפילו העולמית. אבל בשביל להגשים את החלום, ארצה לפעול בצעדים קטנים עם פתרונות לאתגרים והיעדים המקומיים, לאור שינויים בחקלאות ובחברה. אשמח גם לחנך ולהעמיד את הדור הבא של החוקרים, המדריכים והחקלאים, שיהיו במצב יותר טוב ממצבנו כיום”.
