עשרים שנה חלפו מאז עקירת גוש קטיף וצפון השומרון, או בכיבוסית – ההתנתקות. עקירת יישובים למען שלום – אני נגד, אפשר להתווכח, אבל סתם לעקור

ראשון עד שלישי: כוכב המזל שלכם טוען עכשיו את מצבריו, וזה אומר שהמוטיבציה היא הדבר הכי חשוב כעת והמועד הוא בהחלט קריטי. אתם קצת מתקשים

איש של אמונה תמימה, שהייתה בו אהבת התורה עם דרך ארץ. שקט וענווה. חיבור עמוק לבית הכנסת ומסירות לעבודה ולמשפחה. אבא שלי השבוע נפרדתי מאבא

ההמצאה הסינית שעשויה לשנות את הדרך שבה נחבר את הטלוויזיה, המחשב והמטען. הכבל שהכול עובר דרכו נגמרו הימים של חוטים מפוזרים, מתאמים מוזרים ושאלות כמו

איך ייתכן שמעשה אלים – רומח שננעץ בזמרי וכזבי – מסתיים בברית שלום הניתנת לפנחס ולמה ממש אחר כך מצווה התורה למנות שוב את ישראל

בכ' בתמוז מלאו 121 שנים לפטירתו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל. הוא הגה רעיון, יצר תנועה לאומית לעם היהודי, בנה אותה כתנועה מדינית דמוקרטית

הרבה פעמים, אנו מקשרות את גיל המעבר עם גלי חום ותהליכי הזדקנות. חשוב להבין שגיל המעבר איננו מחלה, אלא תהליך טבעי של צמיחה ושינוי המושג

ראשון עד שלישי: עושה רושם שזה פרק זמן טוב. הרצונות שלכם מתגשמים. המזל מאיר לכם פנים וכדאי לנצל את ההזדמנות להשיג את מבוקשכם. כבר בתחילת

רובן שיתפו שהגיעו כדי להירגע. לנשום. לנוח רגע. נשמנו יחד. הצהרנו כוונות. הרמנו קלף תפילה וכבר אז הרגשתי שבחרתי טוב להתחיל ככה את היום השבוע,

הפסיקה שעשויה לשנות את עולם הסמארטפונים: "גוגל" חויבה לשלם 314 מיליון דולר על שימוש בנתוני סלולר של משתמשי אנדרואיד ללא רשותם, גם כשהמכשירים לא בשימוש.

החופש הגדול הגיע ורבים מבני הנוער יוצאים לעבוד – בייביסיטר, פיצרייה, חנות בגדים, קייטנה. זו הזדמנות מעולה להרוויח כסף, ללמוד אחריות, וגם לטעום קצת מעולם

השבוע, הכותרות רועמות בהכרזות חרם, ציוצי BDS מתעופפים ברשת וגרפיטי אנטישמי מכער חנויות בברוקלין. בתוך הרעש הזה, מנקרת בי שאלה אחת: אולי דווקא הקולות שמחרימים

יש דיבורים על אפשרות שסוריה תצטרף ל"הסכמי אברהם". שלום ונורמליזציה עם סוריה? נפלא! מדברים על הר דב ("חוות שבעא"), שם מזמן כבר ההינו צריכים להקים

ראשון עד שלישי: אל תציבו אולטימאטום, במיוחד לא למי שמפורסמים בעובדה שאינם עומדים בלחצים. "מה שלא עובד בכוח- עובד בעוד יותר בכוח" הוא עקרון שתוקפו

המתבגרת רצתה להקים גינת ירק. אמרנו: "לכי על זה". ימים על ימים, היא קמה לבד (!), עלתה על בגדי עבודה והוציאה מתחת ידיה גינת ירק