זהו אחד המשפטים שאני שומעת הכי הרבה, גם מהורים וגם ממבוגרים שכבר מנהלים משפחה, עובדים ומתמודדים עם החיים מעניין לחשוב על זה לרגע: רובנו למדנו

מי משלם בדייט הראשון? שאלה קטנה שמתחילה ליד שולחן במסעדה, אבל מגלה לא מעט על הכסף שכל אחד מאתנו מביא אתו לזוגיות יש רגע קטן

נכנסים בשביל מחברות, קלמר וכמה עטים ומגיעים לקופה עם הרבה יותר. קניות לפתיחת שנת הלימודים הן הזדמנות מצוינת לדבר עם הילדים על מה צריך, מה

טלפון חדש, נעליים שכולם נועלים, או עוד משהו ש"כולם כבר קנו". דווקא המשפט שכל הורה מכיר יכול לפתוח עם הילדים שיחה אחרת לגמרי על רצונות,

מודעה קטנה במייל של המושב על ניקוי המועדון, שלחה אותי לשיחה מפתיעה עם המתבגרים – על הערך שלנו, על כסף, ועל היכולת להגיד "לא" לפני

"העברתי לילד את דמי הכיס ביום ראשון. ביום שלישי, הוא כבר עומד מולי במטבח, מסתכל עליי בעיניים גדולות ואומר: 'אימא, נגמר לי הכסף'" בשבוע שעבר,

הקיץ הוא העונה היחידה שבה כמעט כל יום מתחיל בסימן שאלה. "אז… מה עושים היום"? במהלך השנה, אנחנו בדרך כלל יודעים איך ייראה היום שלנו.

מה שמיוחד במשכורת הראשונה הוא שזו הפעם הראשונה שבה מבינים את הקשר בין זמן, מאמץ וכסף. פתאום כל שעה שעבדת מקבלת ערך אני חושבת שהמשכורת

התחלתם לעבוד בקיץ? רגע לפני המשמרת הראשונה, יש כמה דברים שכדאי להכיר בשבוע שעבר, דיברנו על העבודה הראשונה ועל כל הדברים הטובים שהיא יכולה לתת

בין הבריכה, הטיולים והחופש הגדול, המון בני ובנות נוער מתחילים עכשיו לחפש עבודה. השיעור שלא לומדים בבית הספר באחד הימים האחרונים, כשהייתי בסופרמרקט, שמעתי נער