לא לשבת בפינת השולחן, לא לשתות מיין ההבדלה, לא ללבוש חולצה הפוכה, לא להעביר סכין מיד ליד. האמנתי בכל אלה, עד שהגיעה לגינה שלנו חתולה שחורה
עד ממש לאחרונה, בכל פעם שהייתי רואה חתול שחור, הייתי יורקת הצדה, אומרת טפו–טפו–טפו… ומגרשת אותו. חייתי שנים עם אמונה שחתול שחור עושה מזל רע ולא טוב אפילו להסתכל עליו. לפני כמה שבועות, הגיעה לחצר שלנו חתולה שחורה. בפעם הראשונה שראיתי אותה, מיד ירקתי וגירשתי אותה ואז ראיתי שהיא חוזרת שוב ושוב וזה הטריד ועיצבן אותי.
בוקר אחד, כשיצאתי החוצה והשמים היו כחולים, השמש זרחה והפרחים בגינה נראו יפים וצבעוניים כל כך, ראיתי את החתולה השחורה יושבת ביניהם. הסתכלתי עליה והיא נראתה לי חתולה די יפה. באותו הרגע, הרגשתי שהיא גם לא יכולה להזיק לי ואמרתי לעצמי – "יאללה, די עם השטויות האלה על המזל הרע שהיא תביא אתה. החלטתי להעיף את האמונה הטפלה הזאת מהראש שלי לעולמים. "הכול בראש", אמרתי לעצמי ודי השתכנעתי. באותו היום, כשהרשיתי לעצמי להסתכל על החתולה השחורה, היה לי יום נפלא ודווקא המזל האיר לי פנים וזה היה בשבילי אות משמים, שחתול שחור לא באמת מביא מזל רע ומוססתי בתודעתי אמונה שחייתי אתה שנים רבות.
ביני לבין עצמי, תהיתי אם לא הגיע הזמן להפסיק להאמין בכל זה. למשל, שאם ילד קטן שוכב על הרצפה ומישהו עובר עליו – הוא לא יגדל. אני תמיד נבהלת, כשהילדים עוברים אחד על השני ומבקשת מהם לחזור שוב ולא לעשות את זה יותר
ביני לבין עצמי, תהיתי אם לא הגיע הזמן להפסיק להאמין בכל האמונות הטפלות שגדלנו עליהן. למשל, שאם ילד קטן שוכב על הרצפה ומישהו עובר עליו – הוא לא יגדל. אני תמיד נבהלת, כשהילדים עוברים אחד על השני ומבקשת מהם לחזור שוב ולא לעשות את זה יותר. או שאני לא מרשה להם לשבת בפינת השולחן, שחלילה לא יתחתנו בקרוב ושלא מעבירים סכין מאחד לשני, כדי שלא נריב ונשים לא שותות יין של ההבדלה, כדי שלא יצמח להן שפם…
לזמן את המזל הטוב
אצל הוריי, בבית, היה אסור לטאטא את הרצפה או לשטוף כשמישהו נוסע, עד שהוא מגיע ליעד. גם אני ככה מחכה שיגיעו בשלום. או שאם נשברת מראה – זה מלחיץ אותי, שחלילה לא יבוא מזל רע. אסור ללבוש חולצה הפוכה, שלא יתהפך המזל ויש עוד כל מיני כאלה שגדלנו עליהם, חלק מהבית וחלק מהסביבה. אפילו שאמרנו עליהן שהן אמונות טפלות, בכל זאת האמנתי בהן והנה, באמצע החיים, החלטתי שהם טפלות לי ואני לא מאמינה בהן יותר. מצד שני, מיום ליום, מתחזקת בי האמונה והידיעה שהכול בראש שלי ואני פשוט צריכה להפסיק להאמין בזה.
יש אמונות שעל אף שאולי מישהו המציא אותן, דווקא מתאים לי לאמץ אותן. למשל, אני מקפידה לצאת ולהיכנס ברגל ימין. לזרוק סוכריות על מישהו זה מפזר מתיקות ושפע ומזל טוב. אני מאמינה בהדלקת נרות כסגולה להצלחה ושמירה ובעוד הרבה דברים…
כשאנחנו מאמינים במשהו, זו נבואה שמגשימה את עצמה,, לטוב ולרע. תמיד, אני מספרת את הסיפור שלי מכיתה י', שהחלטתי שאגיד שאני חולה, כדי לא לעשות מבחן בביולוגיה וסיפרתי לכולם על התרמית. למחרת בבוקר, קמתי באמת חולה. מאז, אני לא מרשה לעצמי, ובטח שלא לילדיי, להגיד סתם שהם חולים. זה עלול להגשים את עצמו ובכלל, שיגידו רק את האמת. מתאים לי באופי להתחבר לאמונות, למיסטיקה ולרוח והגעתי לשלב שאני בוחרת לעצמי במה להאמין ועושה עבודה יום–יומית – לחשוב מחשבות טובות ולהכניס לתודעה שלי ולראש אמונות מעצימות ומחזקות ולא אמונות טפלות, או מגבילות, שלפעמים נכנסות לי לראש, בלי שאאשר להן ובלי שאתכוון. אני מזכירה לעצמי לזמן לעצמי את המזל הטוב ואת הדברים שאני רוצה שיקרו לי בחיים ואני מאמינה שרוב מה שקורה לי תלוי בי, באמונות, במחשבות, ברגשות ובראש.
