שלוש שנים עברו מהדיסק הקודם של גלעד שגב, זמר-יוצר שעדיין הכי מזוהה עם הלהיט הראשון שלו – “עכשיו טוב”. בזמן הזה שגב ביסס קריירה צנועה בניו-יורק, ישב הרבה על קו נ”י-סין-ת”א ועשה את “זמן להשתנות”. כמי שמחזיק זוג אוזניים חדות, קיוויתי כי יותר משזה שם של שיר, יש כאן מגמה. אז קיוויתי.
אומנם מתוך עשרה שירים, שניים ורבע הם באנגלית, בכל זאת ניו-יורק, אבל לא הצלחתי להבחין בשינוי משמעותי אצל שגב. האמת היא שאת השינוי הוא עשה בדיסק “נועדנו” (2009), שם כיכבו להיטי כפיים למכביר וזהו האלבום הנמכר ביותר שלו, ללמדך איפה רוקדת “ההצלחה”. שגב בעצמו ראה שזה לא הוא ו”קולות הלב” שהוציא ב-2013 כבר משנה שוב חוזר לשטח המוכר ולמגרש הביתי שלו, קרי: פופ קליל, מלודי, נעים ובדרך כלל נוגע ללב.
כך ש”זמן להשתנות” נשאר שיר, דווקא טוב ושגב פותח אתו ומשייט באין מפריע עד לשיר האחרון.
דבר אחד כן עולה מכל זה: מורגש ששגב ממשיך לחפש את הנוסחה שנתנה לו את “עכשיו טוב”. בינתיים אין בשורות.
גלעד שמואלי נתן עבודה בהפקה המוזיקלית ובעיבודים, הנגנים ניגנו, שגב שר מצוין והדיסק הזה, עם קצת שינויים אמיתיים בגישה (למשל, השורשים הסוריים של שגב) יכול היה להשאיר שריטה.
