"למדתי לחיות את הכאן ועכשיו, כי אף אחד לא יודע מה יהיה, איך יהיה סופו ומתי יהיה סופו. אז אני משתדלת להיות בשמחה, משתדלת לעשות דברים שעושים לי טוב." (נועה יערי ז"ל, מתוך הספר "לביאות הגולן. מהדורה 2")
מאת: האגודה למלחמה בסרטן, סניף קצרין גולן
ביום שלישי, י"ד באב (28.7), נפרדנו בכאב גדול מחברתנו היקרה, נועה יערי ז"ל.
נועה, תושבת חיספין, רעייתו של מולי, אם לחמישה וסבתא לשישה, הייתה אישה של נתינה אין-סופית, אופטימיות, אמונה ואהבת אדם. במשך שנים רבות, התנדבה במסגרת האגודה למלחמה בסרטן והייתה שותפה משמעותית להקמת מערך התמיכה למתמודדות ולמתמודדים עם מחלת הסרטן בגולן.
במסירות וברגישות ליוותה חולות, מחלימות ובני משפחותיהן, תמיד עם חיוך רחב, מילה טובה ותקווה גדולה. בשנים האחרונות, הקימה וריכזה את מרכז "חזקים ביחד", שהעניק למתמודדים ולמחלימים מהמחלה ברחבי הגולן מסגרת של פעילות, חיזוק וקהילה.
כך ספדה לה חברתה, שרה דגן: "על נועה אי אפשר לכתוב 'כמה מילים'. אישה בעלת נפש ענקית. אופטימית בלתי נלאית. חדורת אמונה ותקווה שיש לה כוחות להתגבר.
אחת עשרה שנים נלחמה בסרטן והייתה תקופה שאכן ניצחה אותו. את שנות ההפוגה האלה היא השקיעה בעשיית טוב וחסד עם כל הסובב אותה: במשפחתה, עם חבריה וחברותיה, ביישוב שלה, באגודה למלחמה בסרטן, עם החיילים באזור. הייתה בין מקימי הבית החם לחיילים בחיספין ואף תחזקה אותו במשך תקופה ארוכה מאוד. אימצה את יחידות הצבא שהיו בצומת חיספין בכל תקופת המלחמה. בה בעת, דאגה לשלוח מילה טובה, חיבוק חם, לכל מי שנראה לה שזקוק לכך.
"גם כשמחלתה החמירה מאוד, היא לא הרימה ידיים ועד ימיה האחרונים נלחמה כלביאה. כולנו נרגיש בחסרונה. כבר מרגישים ומתגעגעים".
נועה הותירה אחריה מורשת של נתינה, חמלה ואמונה באדם. היא נגעה בחייהם של רבים והעניקה כוח ותקווה למי שנזקקו להם יותר מכול. דמותה, חיוכה וגדלות רוחה ימשיכו ללוות את כל מי שזכה להכיר אותה.
יהי זכרה ברוך
