במלאת חמישים שנה לקבלת פרס נובל לספרות לסופר ש”י עגנון, הספרייה האזורית שלוחת חיספין פתחה תערוכה המספרת את תולדותיו של הסופר הדגול. בערב הפתיחה התקיים מפגש תאטרוני מענג
“מתוך קטסטרופה היסטורית, שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו, נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת, תמיד דומה הייתי עליי כמי שנולד בירושלים. בחלום, בחזון לילה, ראיתי את עצמי עומד עם אחיי הלווים בבית המקדש, כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל …”.
אלה דברי הפתיחה מנאומו של עגנון טקס קבלת פרס הנובל לספרות. חמישים שנה חלפו מאז קבלת הפרס ואנו, בספריית חיספין, החלטנו להיות שותפים לציון האירוע ולהקדיש לו מקום של כבוד.
בשיתוף עם “בית עגנון” בירושלים, פתחנו תערוכה המספרת את תולדות חייו של ש”י עגנון. כל תמונה מספרת פרק בחייו וציטוטים מתוך ספריו. התערוכה מרשימה מאוד ואתם מוזמנים לצפות בה.
ביום פתיחת התערוכה, הזמנו את תאטרון “פאוזה”, בניהולם של רונית ויגאל אוחנה, מכפר חרוב. היה זה מפגש תאטרון עגנוני בנושא “כן אהבה לא אהבה”. נבחרו קטעים מתוך שלושה ספורים: “הרופא וגרושתו”, “תהילה” ו”פרנהיים”. שלושה קטעים שהמשותף ביניהם הוא גודל ההחמצה ואי היכולת לממש את האהבה. רונית ויגאל שיחקו את הדמיות והצליחו להעביר את אופיין ואת הכאב שכל דמות נושאת. חברת “שיר חדש” הייתה אחראית על התאורה. על המוזיקה הייתה אחראית בתם הצעירה של רונית ויגאל (הכול נשאר במשפחה). השילוב בין כולם היה מעולה. ישבנו מרותקים וחווינו עם השחקנים את החוויות שכל דמות עוברת. נשארנו עם טעם של עוד.
העוד הזה… בפתח. מחכות לנו שלוש הרצאות על סיפוריו הקצרים של עגנון. הראשונה שבהן תתקיים ביום שני, ה’ כסלו, 5.12.16 – רחלה ליפשיץ תשוחח על הסיפור “כבוד אב” של עגנון. על שתי השיחות הבאות נפרסם בהמשך. לסיום, נצא לסיור בעקבות עגנון בירושלים ונבקר ב”בית עגנון”. בואו בשמחה להיות שותפים לחוויה העגנונית בספריית חיספין.
דבורה מוי, מנהלת ספרייה אזורית גולן שלוחת חיספין.
