10.11.75: עצרת האו“ם קובעת כי הציונות היא “צורה של גזענות ואפליה גזעית“. תגובת ישראל: מעלה גמלא, יונתן, שעל ואודם – 4 יישובים חדשים עלו לקרקע בגולן
בעשרה בנובמבר 1975, קיבלה עצרת האו“ם את אחת ההחלטות החמורות בתולדות הארגון, אולי החמורה ביותר – החלטה 3379, הקובעת ש“הציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית“.
את ההחלטה, דחפו בריה“מ ומדינות ערב ותמך בה הרוב האוטומטי של המדינות הערביות והמוסלמיות, הגוש הסובייטי ומרבית מדינות אפריקה. מדינות המערב התנגדו להצעה.
25 מדינות הציעו את ההצעה ובנוסף אליהן, תמכו בה עוד 72 מדינות. 35 מדינות הצביעו נגדה. 32 מדינות נמנעו.
“עבורנו, העם היהודי, אין זו אלא פיסת נייר, ואנו נתייחס אליה ככזו“, אמר שגריר ישראל באו“ם, חיים הרצוג וקרע בהפגנתיות מעל הדוכן את נוסח ההצעה. בכך, חזר על צעד דומה של אביו, שקרע בהפגנתיות את נוסח הספר הלבן
חיים הרצוג, שגריר ישראל באו“ם ולימים נשיא המדינה, נשא נאום תוכחה נוקב נגד האו“ם שקיבל את ההחלטה האנטישמית הזאת. “היטלר היה מרגיש כאן בבית“, הוא ציין ואזכר שהדיון נערך בדיוק 37 שנים לאחר “ליל הבדולח” (9.11.38) – הפוגרום הגדול של הנאצים ביהודי גרמניה. “עבורנו, העם היהודי, אין זו אלא פיסת נייר, ואנו נתייחס אליה ככזו“, אמר וקרע בהפגנתיות מעל הדוכן את נוסח ההצעה. בכך, חזר על צעד דומה של אביו, הרב הראשי הראשון לישראל, יצחק אייזיק הרצוג, שקרע בהפגנתיות את נוסח הספר הלבן.
החלטת האו“ם עוררה סערה גדולה בישראל. ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין התכנסה לישיבת חירום.
רבין החליט שאין די בהודעה מדינית הצהרתית המגנה את ההחלטה ואת האו“ם ואין די באמירה והסברה המבטאים את מהותה האמתית של הציונות, אלא יש לבצע צעד שימחיש את נחישותה של ישראל להמשיך ולהגשים את הציונות, בחינת – הם מגנים את הציונות, אף על פי כן אנו ממשיכים ליישם אותה.
ביטול ההחלטה
החלטתו הייתה להקים ארבעה יישובים חדשים בגולן. בהתיישבות בגולן, הוא ראה את התגלמות הציונות בימינו והקמת יישובים חדשים בגולן נראתה לו תגובה ציונית הולמת להחלטה הגזענית.
היה להחלטה זו גם רקע מעשי. על המדף עמדו ארבעה גרעיני התיישבות לגולן, מוכנים ובשלים לעלייה לקרקע. הם ישבו בנקודות זמניות, או בתוך יישובים קיימים ולחצו על הממשלה להחליט על התיישבותם. דווקא החלטת עצרת האו“ם יצרה את העיתוי המתאים לקבלת ההחלטה.
ממשלת ישראל קיבלה את הצעתו של רבין על הקמת ארבעת היישובים. כתוצאה מהחלטה זו, קמו כיישובי קבע מעלה גמלא (מושב עובדים של תנועת המושבים), יונתן (מושב שיתופי של הפועל המזרחי), שעל (מושב עובדים של משקי חירות–בית“ר) ואודם (מושב שיתופי של העובד הציוני).
ב-1991, לאחר נפילת מסך הברזל, הובילו ישראל וארה“ב מהלך לביטול ההחלטה. ראש הממשלה יצחק שמיר, שר החוץ, דוד לוי והשגריר באו“ם יורם, ארידור, בשיתוף פעולה עם ארה“ב ומעורבות אישית של הנשיא בוש (האב), הפעילו מכבש לחצים ועצרת האו“ם, בצעד חריג, החליטה על ביטול החלטה קודמת שלה. 111 מדינות הצביעו בעד ההחלטה החדשה, 25 בלבד התנגדו, 13 נמנעו ו-15 נעדרו מן ההצבעה.
ההחלטה האנטישמית והגזענית של האו“ם מצאה את מקומה בפח האשפה של ההיסטוריה. ארבעת היישובים בגולן, התגובה הציונית ההולמת לאותה החלטה, שרירים וקיימים ויחגגו השנה ארבעים וחמש שנים לעלייתם לקרקע.
