חשבת שכר, בגולן כבר 11 שנה, בבני יהודה, אבל כשהיא חוזרת מנסיעות, כבר בעליות של כורסי, היא מרגישה בדרך לנופש. האורחת שלנו לשבת היא רויטל בוסירה
קצת על עצמך
“רויטל בוסירה (קריאף), בת 55, נשואה לאריק, גמלאי צה“ל. אנחנו נשואים כבר 38 שנים. יש לנו ארבעה ילדים, בן ושלוש בנות ותשעה נכדים. כולם גרים בקרבתנו“.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי וגדלתי במושב חגור, בשרון“.
מגורים
“ביישוב בני יהודה. הגענו לגולן לפני 11 שנים, מאשדוד. עברנו עם כל המשפחה, כולל הוריי, שגרים גם הם בבני יהודה“.
עיסוק
“עובדת כחשבת שכר במשרד ‘יער צפון הנהלת חשבונות‘, בבני יהודה, כמעט מהרגע שהגעתי לגולן“.
איך נראה יום שישי שלך?
“יום שישי שלי מתחיל כמו שאר ימות השבוע. אני מתעוררת מאוד מוקדם בבוקר, יוצאת למשרד לסיים את העבודה, במידת הצורך ובהתאם לתאריך בחודש.
“מארגנת ומסדרת את הבית, מכינה ארוחת בוקר, לי ובעלי. בימי שישי, אנחנו יושבים יחד, לארוחה בכיף של פעם בשבוע .
“אז אני מסתכלת במקרר, רואה מה יש ומתחילה לבשל ולהתכונן לשבת“.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“רוב ימי השישי אני מארחת ולכן התפריט משתנה ואת ההכנות לארוחת השבת אני מתחילה בספונטניות, לא קובעת מראש מה לבשל. אני מבשלת מה שמתחשק לי באותו יום וזה כולל 10-12 סוגי סלטים, שכל שבוע לא דומים אחד לשני. מוסקה, קוסקוס, קציצות בשר, עוף בתנור, אופה לחם לשבת ועוד מגוון שונה של מאכלים, שכולם אוהבים ונהנים ממטעמים.
“הרבה פעמים ממציאה מתכונים חדשים. הדג המרוקאי הוא באחריות כלתי, קרני, שאין על הדגים שלה“.
זיכרון ילדות משבת
“יש לי זיכרון ילדות חזק, שהיינו הולכים למושב שדה חמד, המושב של סבי וסבתי והיינו נפגשים כל בני הדודים והדודות וזו הייתה חווית ילדות שבועית שלנו, מפגשים מהנים“.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“הכי כיף בשבת זה שאני לא צריכה לקום מוקדם ולא לוקחת אחריות. משוחררת ומתנתקת מהכול“.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“הייתי רוצה לארח שוב את סבי וסבתי, שזכיתי לארח אותם בביתי. זה היה משמח וגם כבוד גדול בעבורי. הם חסרים לי היום, כשהם כבר לא בחיים“.
המלצה על ספר
“לאחרונה, קראתי את הספר ‘בפרדס של עקיבא‘, של יוכי ברנדס. ספר מאוד מעניין ומרתק, שמביא אותך לחשיבה חיובית על החיים ולהסתכלות אחרת“.
מה עושה בשעות הפנאי?
“אין לי הרבה שעות כאלה, אבל אם יש לי, אז אני מבלה עם בעלי. אנחנו יוצאים לטייל. אוהבים לנסוע למזח בעין גב, יושבים מול הים ונושמים אוויר ומטעינים את עצמנו ליום הבא.
“אני גם מבלה עם הנכדים, אופה, או מבשלת“.
גיליתי שאני, כחשבת שכר, הייתי קרש הצלה ומענה למעסיקים וגם לעובדים, שהתקשו להירשם באתרי הביטוח הלאומי ולא הבינו מה צריך לעשות בשביל לקבל דמי האבטלה. המושג חל“ת לא היה מוכר להם כלל, רבים חשו מבולבלים
איך השפיעה עליך הקורונה?
“מיום שהיא התחילה, גיליתי שאני, כחשבת שכר, הייתי קרש הצלה ומענה למעסיקים וגם לעובדים, שהתקשו להירשם באתרי הביטוח הלאומי ולא הבינו מה צריך לעשות בשביל לקבל דמי האבטלה. המושג חל“ת לא היה מוכר להם כלל, רבים חשו מבולבלים ולא ידעו איך להתנהל ואני הייתי ותמיד אהיה לעזרת כל מי שפנה ויפנה ועושה זאת באהבה רבה“.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“הגעתי לגולן בגלל הרוגע והשקט שיש כאן. תמיד, כשאני חוזרת מנסיעות, כבר בעליות של כורסי, אני מרגישה שאני בדרך לנופש. זו ההרגשה שלי, מיום שעברנו לגור בגולן. תחושה של חופש“.
מהו המוטו שלך בחיים?
“להספיק כמה שיותר, לעשות וללמוד דברים חדשים, לא לתת לדברים לברוח לי מהידיים וללכת עם החלומות שלי“.
מהו החלום שלך?
“להוציא לאור ספר בישול“.
מה את מאחלת לעצמך?
“מאחלת לעצמי שאוכל להמשיך לחייך ולתת עזרה לזולת ולהיות שם לכל אחד. ליהנות מבני המשפחה שלי ומהנכדים ולהמשיך ללמוד ולהתפתח כמה שיותר. מאחלת בריאות איתנה לבעלי אריק והמשך זוגיות וחיים ארוכים ביחד, עד 120 שנה“.
