בשבוע בעבר נערך במכללת “אוהלו” יום עיון שמיני לזכר אורנה אשד ז”ל, בנושא שטחים פתוחים בגולן: תכנון, ניהול ושימור. בין הסוגיות המרכזיות שהעלו הדוברים בכנס: שמירה על השטחים הפתוחים בגולן, יצירת מסדרונות אקולוגיים ומדיניות הייעור בגולן
“בעמק מופלא בין הרים ושדות, שוכן גולן מופלא. מאד”.
בנימה פיוטית זו פתח ד”ר דן מלכינסון את הרצאתו ביום העיון השמיני לזכר אורנה אשד ז”ל, שהתקיים בשבוע שעבר במכללת “אוהלו” בנושא שטחים פתוחים בגולן: תכנון, ניהול ושימור.
לכאורה, מה הרבותא? הגולן כולו “שטחים פתוחים” אחד גדול, עד כדי 97 אחוזים מהיקפו, כך היה משחר בריאתו, מה בדיוק יש כאן לנהל? התשובה על כך הסתמנה לאיטה במהלך היום, שהחל בהרצאות סקירה, עבר להצגת עמדות הגופים ה”ירוקים” והסתיים בחוסר הסכמה מקיר לקיר. לכולם אינטרסים של שמירת טבע, השאלה היא רק איזו שמירה על איזה טבע.
על כך, על נתונים מפתיעים, חדשות משמחות ועובדות מרתקות, על סלעי מחלוקת בגודל בולדרים,? על הערך הכלכלי של מרחבי העשב, על יערות שמעולם לא היו כאן… על די הרבה דברים שעדיין לא ידענו בסוגיית גולן, גם זה שנוריש לנכדינו, בתוצרים של יום העיון שעברנו.
ישראל אשד, שמארגן את ימי העיון השנתיים לזכרה של אשתו אורנה, פתח והזכיר את חיבורה לטבע, “שהיה בעוצמות יוצאות מן הכלל”, כדבריו. “היא עשתה את הדוקטורט האחד מתוך שלושה שתכננה, במעבדה בחזית המחקר העולמי, כנראה הפסידה פרס נובל, שקיבלו לבסוף שותפיה. כאשר חלתה, החליטה לצאת מהמעבדה אל תפקיד האקולוגית של שמורת גמלא, והברק שב לעיניה. בחודשיה האחרונים יצאה שוב ושוב להיפרד, מסתוונית, כרכום, ממפל. המהלך של המועצה האזורית גולן לנהל את השטחים הפתוחים הוא מבצע מדהים, אשר מתקשר לאופייה של אורנה בצורה אמיצה”.
אלי מלכה: ניהול נכון מבטיח עתיד כלכלי וסביבה טובה יותר
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, אמר כי קיום יום העיון הוא יותר מזכות. “יש לו תרומה ענקית ליכולתנו לחיות טוב יותר בארץ ובגולן”, אמר.
“בשטח בהיקף של למעלה ממיליון דונמים רבועים יש קונפליקטים בלתי אפשריים בין גורמים כמו הכפרים, היישובים, צה”ל שחולש על למעלה מ-400,000 דונמים, רשות הטבע והגנים, הקק”ל שאמונה על 100,000 דונמים, שטחי החקלאות המעובדים על היקפים דומים, שטחי הבקר. הגענו הנה על מנת להתקיים ולבנות את ביתנו, אני שמח שהבנו, שעלינו לקחת אחריות לא רק עליו אלא גם על כל חבל הארץ הזה. זה תפקידנו, אלו חובתנו וזכותנו. עלינו לבנות מודל שמאפשר למרכיבים לחיות – לייעד שטחים לטבע, לחקלאות, לשטחים שלא יפותחו, למשל כמו תכנית האב לתיירות שלפיה על יותר מ-97 אחוזים מהגולן לא עושים דבר. אני מאמין שעתידנו תלוי ביכולתנו לנהל נכון את השטחים הפתוחים, להבטחת עתידנו הכלכלי ולסביבה טובה יותר לכולנו”.
ד”ר משה ראובני, ראש המכון לחקר הגולן, ציין כי יום העיון מתקיים בסימן חגיגות שנת ה-30 למכון. הוא סקר את היקף הפעילות בו וציין כי חוקריו הגיעו להישגים משמעותיים במחקרים ישומיים, רלוונטיים, שתורמים ישירות לאזור.
זלוצקי: מה שיהיה כאן בשנת 2020
מנחם זלוצקי, ראש אגף שטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה, פתח את מושבו הראשון של הכנס וציין כי השטחים הפתוחים מהווים למעלה מ-90 אחוזים מכלל השטח היבשתי של המדינה. הם מסווגים לשטחים טבעיים, שטחים מיוערים, חופים, שטחי חקלאות, נוף ומורשת. כל השטחים הפתוחים מוגנים באמצעות חוק התכנון והבנייה.
זלוצקי “תרם” ליום העיון את הנתון הבעייתי, המתריע כי בשנת 2020 יהיו במדינת ישראל 900 נפש לקמ”ר אחד. “יש רצון לתת מענה לפיתוח”, אמר, “אך צריך לשמור על המגוון הביולוגי. יש לתכנן את השטחים הפתוחים ולנצל ביתר יעילות את השטח הבנוי”.
רוזנטל: הערך הכלכלי של קוצים
עד כמה לקוצים, לבולדרים ולנופים עד אופק עשוי להיות היבט כלכלי? שאלו את עצמם בוודאי לא מעט ממשתתפי יום העיון, לפני הרצאתו של הכלכלן גדי רוזנטל, שהציג מערכת כלים לאומדן ערכים חיצוניים של שטחים פתוחים ויישומם בתהליכי קבלת החלטות. הוא סייג את דבריו בחומר למחשבה כאשר אמר כי “תרומת הערכה כלכלית תהיה תמיד חלקית, כי מדובר בתועלת לאדם, מול ערכים אקולוגים שכלכלה אינה יודעת למדוד.
רוזנטל: “יש שתי קבוצות ערכים שמובאים בחשבון. הראשונה היא אי-שימוש בשטח, עצם קיומו והאפשרות להורישו לדורות הבאים. השנייה היא ערכי השימוש, הישיר – הצרכני, והעקיף – השפעות כמו סחף, שיטפונות ואחרים. אנחנו יודעים למדוד את ערכי השימוש למטרות פיתוח ומדברים על ערך ההפרה של השטח הפתוח באמצעותן.
“אנחנו יודעים למדוד את מידת השינויים שנעשים בשטח בשיטות שונות. למשל, על פי השפעת השטח הפתוח על הנכסים בסביבה, על פי הזמן בו שוהים מבקרים בשטח הפתוח, על פי מוכנות הציבור לשלם עבור שימור השטח במצבו הטבעי וכו'”. בתום דבריו הזכיר רוזנטל את עיתוי המדידה כגורם חיוני, את אלטרנטיבות השימוש ואת חוסר היכולת לעסוק במדידות כאשר מעורב באזור גורם בטחוני.
ליפשיץ: יוזמת הגולן כקפיצת נחשון
“המועצה האזורית גולן היא היום הגוף הרשותי היחיד בארץ שבונה תשתית כוח אדם לניהול שטחים פתוחים. לראשונה בארץ רשות זו מינתה מנהל לשטחים פתוחים, אין דוגמאות לכך”, פתח מיקי ליפשיץ, יועץ סביבתי, את הרצאתו בנושא ניהול שטחים פתוחים במרחב כפרי. “שטחים פתוחים הם המשאב הסביבתי היחיד המייחד את המרחב הכפרי”, ציין, “תנאי הכרחי לשמירתם הוא קיומו ותפקודו של ארגון אזורי לניהולם. הוא מתכנן, מניע ומבצע ושותפים בו אנשי היישובים, חקלאים, תיירנים, צה”ל, ארגוני סביבה ושמירת טבע”. ליפשיץ הציג פעילות שנעשית כבר במספר רשויות אך הוא רואה את הקמתה של מנהלת שטחים פתוחים במועצה האזורית גולן, לראשונה בישראל, כקפיצת נחשון. “לתקדים יוזמת הגולן חשיבות רבה בקידום הנושא בקרב מעצבי מדיניות ומקבלי החלטות ברמה הארצית והאזורית,” אמר.
קובי גביש: ללמוד מנפילת הציוויליזציות הגדולות
קובי גביש, מנהל היחידה לשטחים פתוחים במועצה האזורית גולן הזכיר את הספר “התמוטטות” של דיימונט, שעסק בנפילת הציוויליזציות הגדולות של העבר וקבע כי הסיבה המרכזית היתה תגובתה של החברה לבעיות הסביבה שלה, שתלויה במוסדות הפוליטיים, כלכליים וחברתיים ובערכי התרבות שלה.
“הכיוון המרכזי של היחידה, שפועלת משנת 2011, הוא הכנת תכנית אסטרטגית לשטחים פתוחים בגולן, בנית בסיס מידע לשימוש כל הגורמים, ניהול עתידי והרחבת הגישה אליהם. יוזמי התכנית בגולן רואים חשיבות בשיתופם של הגורמים המובילים – רשות הטבע והגנים, הקק”ל, גופי החקלאות, התיירות, “מי גולן”, הבוקרים ומנהלי הקהילות. במועצה הוקם צוות היגוי מורחב לנושא וצוותים למיפוי ערכיות אקולוגית, נופית ותרבותית. המתכנן קיים כבר למעלה ממאה מפגשים עם גורמים שונים בגולן”.
אנטלר: תוספת של 145,000 דונם לחקלאות אינטנסיבית
עמיר אנטלר, נציג משרד החקלאות, הביא לדיון את הנתון מרחיב הלבבות של הייצור החקלאי בגולן, העומד על 1.5 מיליארד ש”ח, כולל הדרוזים, שייצאו בשנת 2013 שיא של 13,000 טון תפוחים לסוריה.
אנטלר: “הגולן מתייחד בהיקף השטחים הפנויים הראויים לחקלאות, שיש לה יתרונות יחסיים, ביניהם כמויות משקעים, טמפרטורה, סוג קרקע, אחוזי שיפוע.
בגולן מתבצעת פרוגרמה חקלאית של קליטת משפחות והגדלת תקן הנחלה, בהבנה שהחקלאות היא מקור פרנסה עיקרי ויש לקלוט כאן 750 משפחות נוספות. הפרוגרמה כוללת את 27 היישובים החקלאיים של המועצה ומגדילה את הנחלה לכ-60 דונם. בממוצע הוקצו כ-5,400 דונם ליישוב יחד עם הגדלת תקן המים ל-26,000 מ”ק לנחלה, וכ-145,000 דונם לחקלאות אינטנסיבית בכלל בגולן. משרד החקלאות איתר מתחמים פוטנציאלים להגדלת המשבצות בשטחי המרעה ושטחי האש, רואה את שטחי החקלאות כחלק מהשטחים הפתוחים ותומך בהקמת המנהלת”.
פורת: תוספת של שטחי יער גבוה וצפוף
יהל פורת, נציג הקק”ל, הפתיע כאשר הציג תכנון תוספת שטחי יער גבוה וצפוף למטרות נופש וטיילות ויער קהילתי בנקודות מרכזיות בגולן, ובוודאי הקפיץ מכסאו את איש רשות הטבע והגנים. פורת אמר כי הקק”ל מעוניינת להיות גרום בעל משקל בניהול השטחים בגולן בהתאמה למטרות המתאימות. על השטחים להיות רב תכליתיים ולספק שירותי מערכת אקולוגית. “יש להכין תכניות אב וממשק יער המכוונות למגוון של תצורות צומח רצויות, בהתאם ליעוד השטח שיוגדר. יש לשים דגש על שימור ועל ממשק תצורות צומח פתוחות ונמוכות קיימות האופייניות לגולן, לקבוע את מיני העצים בהם יעשה שימוש, תוך התחשבות באופי המערכת האקולוגית והנופית של הגולן”, סיים פורת.
בפאנל: יש מקום למופע אימים נגד ייעור?
יום העיון הסתיים בפאנל בראשות הרב אביה רוזן, אשר שאל כל אחד מהמשתתפים כיצד בונים כלים עבור התמונה של העתיד, ומה היא אותה תמונה.
גביש פתח את הדיון ואמר כי שיח משותף בין כל הגורמים ייצר את התשובה. “הנוף בגולן בעוד 50 שנה יהיה זה שקבוצת האוכלוסייה כאן עם אנשי המקצוע, תחליט שיישמר” אמר גביש.
“המפתח היא מידתיות”, אמר דולב, נציג הרשות, “אך התכנית לא מאפשרת זו, היא נוטה יותר מדי לצד הפיתוח, כאשר הרשות כמובן מעוניינת לשמור על המשאב שהכי נלחץ בשנים האחרונות”.
“אין מקום למופע האימים נגד הייעור” השיב פורת, אקולוג אגף הייעור בקק”ל, לנאמר לפניו. “בגולן היום 30,000 דונם יער נטוע, שהם שלושה אחוזים משטחו. היום היעור מתחשב בצומח הטבעי, ביעדים ובצרכים של האנשים”.
דרור פבזנר, מהמשרד להגנת הסביבה התייחס למפעל האנרגיה המתחדשת וציין כי משרדו בעד, לא בכל מחיר ובוודאי שלא יהיה על חשבון שטח חקלאי אלא על מבנים או בטורבינות, אם כי “ראוי שקו התלים יישאר ככל שניתן נקי מטורבינות”, אמר. המשרד חולק על התכנית הרצויה, ומזכיר כי הגולן אינו רק של תושביו. “אין עוד שטח בצפון שבו ניתן לראות את כל מלוא האופק, למשל המבט מאליעד לקצרין ולחרמון. האם את זה אנחנו רוצים לשנות? אנחנו חושבים שנטיעות מאסיביות בגולן אינן צעד נכון, יש לטעת לטובת צל, בכתמים קטנים בני 50 דונמים ולשנות את תכנית האב בהתאם לתפיסה זו. אנחנו דורשים שמשרדנו יהיה שותף למנהלת”, סיים פבזנר.
ד”ר לירון אמדור, נציגת המתכננים, אמרה כי מתברר שיש קצת קונפליקטים בגולן. “איננו מיצרים תכנית גמורה, אלא ‘מגרש’ עם כללים שיאפשרו הסכמות, עליו המשחק ימשיך להתנהל, כאשר אנחנו רוצים שייוצר מצב של ‘זכיה לכל'”, סיכמה.
יום העיון הסתיים בשאלות מהקהל, שבמרכזן עמדה סוגיית חיפושי הנפט בגולן ותחושה של חוסר שקיפות לנושא. גביש השיב שהנושא אינו סודי, אך יש צורך במידע עדכני עליו.
נושא נוסף שהועלה בחומרה הוא קיום תעלות הנ”ט, שדות המוקשים והמוצבים. נציגת המתכננים השיבה כי חברתה עשתה מאמץ גדול לשתף את גורמי הביטחון, נערכו לא מעט פגישות עימם, אך עמדתם היא מעורבות כמשקיפים ולא תכנון משותף.
יום העיון הסתיים בנסיעה לשמורת גמלא, במצפור ע”ש אורנה אשד ז”ל; בסקירה על סיכום עונת קינון 2013 של נשרים ודורסים מפי עידו שקד, אקולוג השמורה ובהדלקת נר חנוכה.
