ישנן משפחות שעבורן ארוחת חג היא פרויקט שמתפללים שרק יעבור בשלום וישנן משפחות שאוהבות לשבת יחד, כל השבט, כל השנה כולה. לכבוד ראש השנה, קבלו הצצה רב-דורית אל משפחת בר, מיונתן ומשפחת צדוק, מאודם
שבט בר, מושב יונתן
סבא: דני בר, רופא שיניים, בן 64
סבתא: חני בר, רופאת משפחה, בת 63
שניהם הגיעו לגולן בשנת 1989, מירושלים
בת מס’ 1: אילת, רופאת משפחה ומנהלת מרפאת “כללית”, בחיספין. בת 38. אימא לחמישה. חזרה ליונתן אחרי מגורים בכפר גדעון.
בת מס’ 2: ריקי, עובדת במכינת “קשת יהודה”, בת 35, אימא לארבעה. חזרה ליונתן אחרי מגורים באילת.
בת מס’ 3: אביטל, עובדת ביחידה לחקלאות וחדשנות גולן, בת 33, אם לארבעה. חזרה ליונתן אחרי מגורים ביישוב לשם.
בת מס’ 4: בת ציון, פיזיותרפיסטית עם תינוק ראשון בדרך, בת 27, בונה כעת בית ביונתן. עד להשלמת הבנייה מתגוררת בראש פינה.
מי יזם את החזרה למושב? “אצל ארבעתנו, החזרה ליונתן הגיעה דווקא מבני הזוג, שראו את היתרונות בקרבה לטבע, למשפחה ולקצב הייחודי של הגולן”.
מקום אהוב בגולן: הנחל הירוק, מסיל נג’יל הצמוד ליונתן, “מצפה נחמה” והסוכה של סבא וסבתא במושב יונתן.
מה אתם לא מספרים לנו? “שיש לנו גם שני אחים, שבטוח יצטרפו אלינו בהמשך”.
השם של קבוצת הוואטסאפ המשפחתית: Barr’s, קבוצה שאוטוטו חוגגת עשור. “אגב, את הקבוצה הקים יהודה, הגיס הבכור, שעד היום גם כותב בה הכי פחות מכולם. על אף שרובנו גרים באותו מושב, מי שרוצה לדעת באמת מה קורה מתעדכן בוואטסאפ”.
מתי אתם לא ביחד? אף פעם. אפילו בחופש הגדול כולנו מתכנסים פעם בשנה בנופש משפחתי, שכמובן כולל תכנית מלאה, כולל סדנאות, אוכל, ריקודים ויצירה. הבנים, שמגיעים לנופש מפתח תקווה וירושלים, מקטרים על הפקקים של אוגוסט, אבל הרוב קובע”.
הכי כיף בלגור יחד: גישה ישירה למקרר הגבינות המפנקות של סבתא חני “גבינות בר”. יש את זמני האיכות של שבתות וחגים בהם סבא וסבתא מזמינים את הנכדים למשחקי קופסה אחר הצהריים. שעות הבייביסיטר הכי מהנות בעולם. יש גם חוגי אנגלית לנכדים בחינם.
ומה מאחלים לשנה החדשה? “שנה ברוכה בשמחות, בבריאות איתנה, בהכרת הטוב ובעשייה. שנהיה תמיד שמחים בחלקנו ושירבו זכויותינו כרימון”.
שבט צדוק, מושב אודם
סבא: שלמה צדוק, מנהל המחלקה החקלאית ב”יקבי רמת הגולן”, כבר 25 שנה, בן 64
סבתא: אתי צדוק, מנהלת חשבונות בקיבוץ דן, בת 63, נישאה לשלמה כשהוא היה בגרעין הנח”ל שהקים את אודם. מיד לאחר הנישואין, ביוני 1981, הזוג הצעיר עלה עם שאר מקימי אודם וייסדו את יישוב הקבע. הם היו אז בני 21 ו-22 בלבד.
בת מס׳ 1: מיטל, בת 41, יועצת השמה
בת מס׳ 2: רינת, בת 38, עוסקת בחקלאות
בת מס׳ 3: ליאת, בת 33, תומכת לידה (דולה), רפלקסולוגית ומעסה
החזרה לגולן: לאחר שירותן הצבאי, הבנות טיילו בעולם, התנסו בחיי העיר הגדולה. הן אפילו הספיקו לטעום מעט מה זה לחיות בקיבוץ בעמק. אולם כולן, כל אחת בזמן שהרגיש לה נכון, חזרו הביתה לאודם.
השבט: 19 נפשות.
שם קבוצת הוואטאפ המשפחתית: “צדיקים לנצח”.
מקום אהוב בגולן – הג’ובה, כמובן, שנמצאת במרחק הליכה מהבית, אבל תמיד מרגישה כמו חו”ל. אוהבים ארוחות בוקר משותפות ביער אודם.
מה לא יודעים עליכם? כל בנות המשפחה התחתנו עם אותה שמלת כלה, בשינויים קטנים.
מועצת השבט: מתכנסת בכל סופ”ש, לארוחת שישי אצל סבתא וסבא. על השולחן מלא מטעמים תורכיים מסורתיים. על הדרך, מרוקנים את ארון הממתקים. לארח 11 נכדים בכל הגילאים, מגיל 1-10, לא תמיד זה קל, אך אין גבול לאושר שממלא את ליבינו.
ביחד, או תנו לנו ספייס? יש יתרון גדול לגור קרוב, בא לידי ביטוי בעזרה הדדית. שירותי בייביסיטר זמינים מתי שרק רוצים. הביחד גם הופך את הלידות של השבט למעניינות. היו לידות בבית ואפילו באוטו, תמיד עם תמיכה ועזרה.
מה מאחלים לשנה החדשה? “זכינו בחיינו לראות חלום שמתגשם ומיישוב קטן של 16 משפחות, הפכנו להיות יישוב גדול וליהנות מחברה של צעירים וילדים שמתרוצצים במושב. מאחלים שנה פוריה ומוצלחת לשבט היקר הזה, שרק נמשיך כך. הלוואי שהצמיחה בגולן תמשיך, כל הבנים ישובו הביתה ויחד נזכה לחיות בשלווה ובנחת, המאפיינים את הגולן”.
