נולדה וגדלה ביגור, מאוד אוהבת מוסקה וסובלת כל כך מקור, עד שלא ברור איך “התגלגלה” דווקא לגולן. כל חייה רקדה. האורחת שלי לשבת היא עדי שוורץ
קצת על עצמך:
“עדי שוורץ, בת 44, גרושה, אימא לשני ילדים מקסימים – יערה ורז. בצעירותי, עשיתי שנת שירות בפנימיית ‘מנוף’ הסמוכה לעכו. בצבא, שירתי כמדריכת אימון גופני ואחרי טיול של כמה חודשים, התחלתי ללמוד לתואר ראשון.
“את התואר הראשון שלי עשיתי בכלכלה וחשבונאות ואת התואר השני במנהל עסקים”.
עיסוק:
“מנכ”לית מכללת ‘אוהלו’ בקצרין. את דרכי במכללה התחלתי בשנת 2006, כחשבת המכללה. לאחר מכן, קיבלתי את תפקיד מנהלת הכספים ומשאבי האנוש ובהמשך, מוניתי לתפקיד מנכ”לית המכללה.
“זהו תפקיד מאוד מאתגר, לא פשוט בכלל, אבל אני לא מאמינה בקיצורי דרך ותמיד עבדתי קשה כדי להשיג דברים בחיים. מכללת ‘אוהלו’ מבחינתי היא משפחה. אני מבלה שם את מרבית שעותיי ומאוד אוהבת את האנשים שעובדים אתי ואת העבודה שלי”.
מגורים:
אני גרה באניעם, מזה 14 שנים. התחתנתי עם בן המושב ומאז אני שם. מעט אחרי שהגעתי לאניעם, הבנתי שאני לא יכולה לחיות במושב מבלי לתרום לקהילה שאני חלק ממנה והצטרפתי לוועדות השונות. בהתחלה, הייתי חברה בוועדת תרבות, אחר כך בוועד ההנהלה ולאחרונה, סיימתי את תפקידי כחברה בוועדת הביקורת של המושב.
“כדי לקבל כלים והבנה טובה יותר בתחומי קהילה, הצטרפתי למחזור הראשון של קורס מובילי קהילה, שנפתח במועצה האזורית. הקורס הקנה לי ידע והבנה לגבי קהילה ומנהיגות, בכלל ובמושב בגולן, בפרט”.
“מאוד אהבתי את חיי הקיבוץ, את בית הילדים, הלינה המשותפת, הפעילויות אחרי הלימודים ובזמן החופשות, החוגים, הטיולים והתרבות שספגנו. הערכים החזקים ביותר שעליהם גדלתי הם ערכים של שיתוף, תרומה לקהילה, דאגה לזולת וסובלנות”
היכן נולדת וגדלת?
“נולדתי וגדלתי בקיבוץ יגור. מאוד אהבתי את חיי הקיבוץ, את בית הילדים, הלינה המשותפת, הפעילויות אחרי הלימודים ובזמן החופשות, החוגים, הטיולים והתרבות שספגנו. הערכים החזקים ביותר שעליהם גדלתי הם ערכים של שיתוף, תרומה לקהילה, דאגה לזולת וסובלנות. זכורים לי בעיקר החגים שנחגגו בקיבוץ. אני חושבת שלא היה חג שלא הופעתי בו, בין אם זה בריקוד, או בשירה”.
איך נראה יום שישי שלך?
“לפני שהתגרשתי, מרבית ימי השישי שלי נראו אותו הדבר. כולם היו מבוססים על ארוחת ערב משפחתית. כיום, לאחר שהתגרשתי, זה השתנה. בסופי השבוע שהילדים נמצאים אתי, אני משמרת את הארוחה המשפחתית, או במסגרת מצומצמת, או עם חברים ואז אני מבשלת במהלך היום. בסופי שבוע שהילדים לא אתי, אז אני בדרך כלל מחוץ לבית ולרוב פטורה מבישולים”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“אני תמיד מבשלת רק את מה שהילדים אוהבים והם מאוד בררניים באוכל. כל כמה חודשים, הם נתפסים על משהו אחר ורוצים רק אותו. כיום, הדרישה שלהם היא לחזה עוף עם תבלינים על המחבת, קוביות תפוחי אדמה עם תבלינים וסלט כרוב. עד לא מזמן, הארוחה הייתה בכלל חלבית, כי הם ביקשו לזניה חלבית, פשטידת קישואים, או פסטה ברוטב שמנת ופסטו”.
איך נראה שולחן השבת שלכם?
“האמת היא שהוא לא שונה במיוחד מכל ארוחת ערב משפחתית אחרת, למעט שתייה ממותקת לילדים, או יין למבוגרים, שאנחנו מרשים לעצמנו בארוחת שישי”.
זיכרון ילדות משבת:
“ארוחת שישי בקיבוץ הייתה פעם האירוע הכי חגיגי שיש. כולם היו מגיעים לחדר האוכל לבושים בבגדים הכי יפים שיש להם. לפעמים, היינו צריכים להמתין עד שיתפנה מקום, כי כולם היו מגיעים. היינו אוכלים ארוחה בשרית עשירה, על הטעם היה אפשר להתווכח, אבל אני תמיד הסתדרתי עם זה. לאחר מכן, היינו עוברים למועדון, בסמוך לחדר האוכל, שם היו מוגשים שתייה חמה וקינוחים. כל הילדים היו משחקים בחוץ והאווירה הייתה מדהימה”.
ספרים/עיתונים בשבת?
“בעיקר ספרים. מאפשר קצת ‘לברוח’ מהמציאות”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“לישון עד שעה מאוחרת. בדרך כלל, בשבת אני משלימה שעות שינה בשביל כל השבוע”.
מאכל אהוב במיוחד?
“יש כמה כאלו וקשה לי לבחור ביניהם, אבל אחד המובילים ללא ספק הוא מוסקה”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן השבת?
“הייתי מאוד רוצה לאכול כל יום שישי עם המשפחה המורחבת שלי, אבל לצערי, הם גרים רחוק וזה לא מתאפשר לנו”.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“בעיקר רוקדת ריקודי עם. כל חיי רקדתי. בהתחלה בלט, מודרני וג’אז, אחר כך גם למדתי ריקודי בטן. אבל ריקודי עם ליוו אותי כמעט כל חיי. אני מאוד אוהבת לרקוד ומממשת את האהבה הזו כיום דרך ההרקדות שאני הולכת אליהן”.
מה לא יודעים עלייך?
“שאני כל כך סובלת מקור, שהייתי בכלל צריכה לגור באילת. מבחינתי, שם קיים מזג האוויר המושלם. האירוניה היא ש’התגלגלתי’ דווקא לאחד האזורים הכי קרים במדינתנו”.
מהו החלום שלך?
“אני מאוד אוהבת תינוקות והחלום שלי הוא להתנדב בעמותת ‘חיבוק ראשון’ ולהעניק חיבוק אימהי לתינוקות שננטשים בבתי החולים. אני מניחה שאנסה להגשים אותו בעתיד, כשהילדים שלי יגדלו”.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“הדבר שאני הכי אוהבת בגולן הוא הנסיעה בבוקר חורפי לעבודה, כשמראה החרמון המושלג נמצא לנגד עיניי. מראה מקסים שמשרה תחושת שלווה. אין ספק שזו הדרך הכי טובה לפתוח את הבוקר”.
מה את מאחלת לעצמך?
“אני מאחלת לעצמי לא לשכוח אף פעם להוקיר ולהודות על מה שיש לי, כי שום דבר לא מובן מאליו”.
