בפארק קצרין העתיקה, מציעים חוויות של צבע מהטבע, לאיפור ולעיטור כדי חרס ולתחפושות כל יום, לא רק בפורים
שרה גליקמן
מיד אחרי ט“ו בשבט, אפשר למצוא בחנויות את ההפתעות לפורים, בבחינת משנכנס אמצע שבט מרבים בשמחה. מסכות והמון המון צבעי איפור ארוזים בקופסאות זוהרות. האם חשבתם פעם כיצד התאפרו והתקשטו בעת העתיקה?
בימי המשנה והתלמוד, הפיקו צבעי איפור ממינרלים, אותם כתשו וערבבו עם חומר שומני עדין. מינרלים אלה שימשו לסומק, כשהפיגמנט שלהם אדום, או לכחול את העיניים, כשמדובר בכחל, מינרל כחול–אפור זוהר. מן הסתם, האיפור לא נשמר בקופסאות קטנות וזוהרות, אולי אפילו הופק טרי. מה שנקרא – מהיד למראה…
היחס אל האיפור וההתקשטות הוא אמביוולנטי במקורות היהודיים.
“שקר החן והבל היופי“, המושר בכל יום שישי, הוא תזכורת קבועה לדברים החשובים באמת.
המבט אל הפְּנים, שהוא המוקד לטיפוח. גם הניב המפורסם: “ללא כחל וסרק” מבטא שבח למעשה נקי וחף מהצטעצעות מיותרת.
גם למסכה יש מבע קדום. מסכה כבדה, מחומר, בדרך כלל, בעלת פה גדול. בעבר שימשה לשחקנים כדי להגביר את קולם וכדי לשוות להם מראה מיוחד ועוצמתי.
בפארק קצרין העתיקה, אנחנו מציעים חוויות של צבע מהטבע, לאיפור ולעיטור כדי חרס.
אצלנו מוזמנים “להתחפש” בכל יום, בגלימות תלמודיות, שביס ואזור מותניים ולצלול ראש לימים אחרים, שתמיד נראים הרבה יותר מאושרים.
