הוא השפיע השעה מכרעת על החברה הגולנית כולה, למרות שבדרך כלל, הציבור לא נחשף לאישיותו. עם צאתו של שמואל שמאי לגמלאות
יש בחברה אנשים הניצבים בפרונט, שהציבור רואה את עשייתם ואת השפעתם (ולעתים, יותר משהיא העשייה עצמה, היא גזירת הסרטים).
יש אנשים שעשייתם היא בצנעה, מאחורי הקלעים, אך לעתים, השפעתה מכרעת.
פרופ’ שמואל שמאי נמנה עם הקבוצה השנייה. השפעת העומק של עשייתו על החברה הגולנית, הן על קצרין והן על הגולן כולו, גדולה מאוד, אף שהציבור אינו נחשף לשמואל עצמו, בדרך כלל.
שמואל, חוקר חינוך, סוציולוג וגיאוגרף, הוא עמוד תווך זה כשלושים שנה במכון לחקר הגולן, היום “מכון שמיר למחקר” ובמכללה האקדמית תל-חי. בתל-חי, כמרצה, כראש החוג לחינוך וכסגן נשיא המכללה, אך עיקר הווייתו הוא “מכון שמיר למחקר”. שמואל הוא האיש העומד מאחורי כל המחקר החברתי, קהילתי וחינוכי בגולן, מאז שנות השמונים.
המחקר של שמואל הוא מחקר מעצב, יישומי, בזמן אמת והמעבדה שלו הניבה תמורות בחברה ובתרבות בגולן, בחוסן החברתי, בתקופת המאבק ועוד.
שמואל, חוקר חינוך, סוציולוג וגיאוגרף, הוא עמוד תווך זה כשלושים שנה במכון לחקר הגולן, היום “מכון שמיר למחקר” ובמכללה האקדמית תל-חי. שמואל הוא האיש העומד מאחורי כל המחקר החברתי, קהילתי וחינוכי בגולן, מאז שנות השמונים
בין הישגיו, ניתן לראות את כל תחום מדעי החברה והרוח ב”מכון שמיר למחקר”, את ארכיון הגולן ששמואל הגה, יזם והקים, שהוא תפארת הארכיונים האזוריים בישראל, את העברת מכללת “אוהלו” לקצרין שהיא יוזמה ודחיפה שלו, את תכנית “גוונים” ב”נופי גולן”, שהוא היה מהוגיה ויוזמיה, את חקר החברה הדרוזית בגולן ופועלו להתקרבות המגזר הדרוזי לקהילת ההתיישבות היהודית בגולן וכנראה, שבקרוב הוא יוכל לסמן הצלחה נוספת – פנימייה צבאית בקצרין.
מחקר אקדמי און-ליין
אם זכרוני אינו מטעני, הפגישה הראשונה של שמואל ושלי הייתה מיד לאחר רצח רבין. עמוס נאור ושמואל שמאי ביקרו בביתי והציגו לי יוזמה לאמנה חברתית על הקווים האדומים, המותר והאסור, בניהול מחלוקת בגולן. איני זוכר מה עלה בגורל היוזמה, אך מאז, אני עוקב בהערכה אחרי פועלו של שמואל ונחשף יותר ויותר לתרומתו.
לאורך כל השנים, ראשי המועצות, בגולן ובקצרין, הטו אוזן קשבת לשמואל ונעזרו רבות בעצותיו ובמחקריו. שמואל היטיב ליזום ולהוביל מחקרים שקידמו את החברה והחינוך בגולן, והגולן למד לקדם את העשייה במחקר אקדמי און-ליין. כך, בתחום השינויים בחינוך, הפדגוגיה החדשה, הצמיחה הדמוגרפית ועוד.
בתקופת המאבק על הגולן, בשנות ה-90′, הנהיג שמואל את מדד-החוסן החברתי של קהילת הגולן; מחקר שליווה את פעולת ראשי המועצות בניהול החברה בשעה של משבר קיומי. גילוי נאות – לא אהבתי את רעיון מדד-החוסן בזמן אמת. האמנתי שכחברה במאבק, על כולנו להתגייס בכל כוחנו למאבק ולא להתלטף בפוצ’יניו-מוצ’יניו של מסכנוּת בשל “אי הוודאות”. חשבתי שזה מזיק.
רק לאחר המאבק, כשנבחרתי לנהל את מתנ”ס הגולן, וישבתי בכל השולחנות החברתיים של המועצה, למדתי להעריך ולהוקיר את חשיבותו ותרומתו של המדד, לעשייה הקהילתית. בפרספקטיבה של עשרים שנה אחרי המאבק, אני רואה אחרת את חשיבותו של המדד גם בשעת המאבק. קשה לנצח במלחמה, כשהעורף חלש וקשה לנצח במאבק ציבורי, כשהציבור חלש. כל פעולה להעצמת החוסן החברתי של הקהילה הייתה נדבך חשוב במאבק ובגיבוי הציבורי לו.
אדום בנשמה
כל הדברים החשובים האלה הם אצל שמואל במקום גבוה, אבל לא כמו הפועל ת”א, אהבתו הגדולה. אני מעריך את שמואל מאז שאני מכיר את עשייתו, אבל אני יכול להצביע על הרגע שהוא החל להעריך אותי. היה זה כשסיפרתי לו שילדיי הקטנים אוהדים את הפועל ת”א. מאז, הוא הפציץ אותי במזכרות והפתעות עם סמלי הפועל ת”א, עבור הילדים ולאורך שנים רבות, הזמין אותם למשחקים אליהם נסע. למעשה, עד שהם החלו לנהוג בעצמם.
שמואל גידל דור של חוקרים במדעי החברה והרוח בגולן. באופן אישי, אני מודה לשמואל על שהכניס אותי ל”מכון שמיר למחקר”, על התמיכה בי כחוקר במכון ועל עצותיו הטובות שסייעו לי במחקריי. כמו חוקרים רבים, נעזרתי מאוד בחוכמתו, ניסיונו וחדוות הנתינה שלו.
שמואל יוצא לגמלאות והאמת היא שקשה לי לדמיין אותו כגמלאי, כפי שקשה לי לראות את “מכון שמיר למחקר” בלעדיו. אבל שמואל הוא כעת פרופסור אמריטוס במכון, המכון חשוב לו מאוד ואני משוכנע שגם כגמלאי, הוא ממש עוד לא אמר את המילה האחרונה, במחקר ובתרומה לקהילה.
רשימת הישגיו ותרומתו של שמואל לגולן גדולה מאוד, אך אין בה כדי להקיף את אישיותו, בלי לציין את צניעותו, חביבותו, אהבת האדם שלו, הפשטות שלו ושל אורח חייו, חוש ההומור שלו. כל כך שונה מהנפיחוּת המאפיינת רבים מאנשי האקדמיה.
זכיתי להנחות את מסיבת יציאתו של שמואל לגמלאות. לאחר סיפוריהם של ראשי המועצות ושל יהודה הראל ואחרים, על התפקיד המשמעותי של שמואל ומחקרו על עשייתם והחלטותיהם, כיניתי אותו במסיבה “מחלקת השכל”.
אני מאחל לשמואל הצלחה בדרכו החדשה ואיחולי בריאות.
