האלוף במיל’ אליעזר שקדי הרצה במסגרת מפגש הוקרה למתנדבי “פּוּש” בקצרין: “הדבר היחיד שיש לו לאדם ואף אחד לא יוכל לקחת לו זה מה שהוא נתן לאחר”
עמותת “פוש” הוקמה על ידי עו”ד אודליה שפטלני בשנת 2002, מתוך הבנה שיש תלמידים שזקוקים לעזרה, הן בתחום הלימודי והן בתחום החברתי ואין למשפחתם יכולת להעניק להם זאת. האחריות החברתית להצמיח נוער בוגר, אחראי, שמממש את הפוטנציאל הגלום בו היא של כולנו. עמותת “פוש” מכשירה מתנדבים שמגויסים לרעיון העמותה ומשולבים במוסדות החינוך השונים, במטרה להעניק לתלמידים סיוע לימודי, לשמש אוזן קשבת ובוגר תומך שמאמין בהם. במסגרת עמותת “פוש”, מתנדבים השנה למעלה מ-1,900 אזרחים בפריסה ארצית, מקצרין בצפון עד אילת בדרום, למתן שיעורי עזר ללא תשלום. הם מסייעים לכ-3,500 תלמידים הזקוקים לסיוע לימודי במקצועות שונים.
השנה החלה העמותה את פעילותה בקצרין ובגולן, שיתוף פעולה פורה בין רכזת “פוש”, שוש דור למחלקת החינוך בקצרין הוביל בהצלחה רבה לשילוב של מתנדבים רבים במוסדות החינוך בקצרין ובהמשך, גם בגולן. המטרה היא כמובן לגייס מתנדבים נוספים ולהרחיב את הפעילות, כך שיותר תלמידים יוכלו להסתייע, להתקדם ולהצליח.
הגורם השלישי והחשוב, לפי שקדי, הנו פילוסופיה של הצטיינות, כלומר, אין דרך שבה במהלך החיים אני רואה את עצמי בראייה בינונית ואז, ברגע שמגיעה “שעת השין”, אני מצטיין. מצוינות היא דרך חיים, המשפיעה באופן ישיר על חייו של האדם
ביום ראשון, נערך ביקור של מנכ”לית העמותה, עו”ד אודליה שפטלני והאלוף במיל’ אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר. שקדי הנו חבר הנהלת עמותת “פוש” ומתנדב בעמותה. הביקור החל בסיור בתיכון “נופי גולן”, שם נחשפו לתוכנית “גוונים”. לאחר מכן, התכנסו למפגש עם ראש המועצה המקומית קצרין, דימי אפרצב, ראש המועצה האזורית גולן, חיים רוקח, סגן ראש המועצה האזורית, גל גפני, מנהלי מחלקות החינוך ומנהלי בתי הספר, לסקירה קצרה אודות העמותה, הפעילות המקומית והתכניות לעתיד.
מנהלי בתי הספר סיפרו כיצד מפגש שבועי יוצר שינוי אצל התלמיד, שמעבר להגברת הלמידה, גם לוקח אחריות על ההגעה למפגשים ומקבל חוויית העצמה. את הביקור חתמו בהצדעה למתנדבים של העמותה בקצרין ובגולן ובהרצאה של האלוף שקדי, באולם התרבות, בהשתתפות תלמידי תיכון “נופי גולן”, תלמידות האולפנה ותלמידי המכינה הקדם-צבאית שבקצרין.
מנהל אגף החינוך, צבי בודנהיימר, פתח בקישור מספרו של ויקטור אמיל פרנקל, “האדם מחפש משמעות”: “בימים שבין שואה לתקומה, אני לוקח את דבריו של ויקטור פרנקל כי האסיר נהפך למה שהוא מתוך הכרעה פנימית ולא רק עקב השפעת המחנה. אנחנו נהיה מה שנרצה ונחליט להיות ולא מה שהסביבה משדרת או מחליטה עבורנו. כאן אנו רואים את תרומתם של מתנדבי ‘פוש’, עד כמה הם הכרחיים לתהליך הזה של דיוק התלמידים והכוונתם למימוש והצלחה”.
“למה, מי זה מייקל?”
האלוף במיל’ שקדי התמקד בהרצאתו בשאיפה למצוינות כדרך חיים. הוא תיאר בקצרה את ההיסטוריה של מדינת ישראל: “במשך 2000 שנות גלות, באף מקום בעולם, לא רצו אותנו… ואז הגיע הנס הגדול ביותר… הקמת המדינה”. לאחר שסיים את המשפט הזה, פנה אל התלמידים ברגע מרגש ואמר להם: “עכשיו התור שלכם. לאן שתיקחו את העם, לשם הוא יגיע”.
במהלך ההרצאה, שקדי תיאר את ארבעת הגורמים שבאמצעותם התלמידים יכולים לשאוף ולהגיע למצוינות, בכל תחום אליו יחפצו. הגורם הראשון הנו לבחור תחום שאוהבים ואז “להשקיע בו את הנשמה”. לאחר מכן, מתקיים שלב חשוב והוא ביצוע תחקיר שמאפשר תהליך של למידה. כלומר, לחשוב מה היה בסיטואציה האחרונה וכיצד אני מבצע אותה בפעם הבאה בצורה טובה יותר. יתרה מכך, חשוב לקחת אחריות על עצמי בכל שלב בדרך ולא להאשים את האחר בכישלון.
הגורם השלישי והחשוב, לפי שקדי, הנו פילוסופיה של הצטיינות, כלומר, אין דרך שבה במהלך החיים אני רואה את עצמי בראייה בינונית ואז, ברגע שמגיעה “שעת השין”, אני מצטיין. מצוינות היא דרך חיים, המשפיעה באופן ישיר על חייו של האדם ועל איך שהוא נתפס על ידי הסביבה. הגורם האחרון, אשר משפיע על המצוינות הוא האמונה בעצמך! רק מי שמאמין בעצמו, ולא נותן למורכבות החיים לערער את ביטחונו, הוא זה שיצליח!
שקדי סיפר לתלמידים סיפור אישי על בנו, כיצד מנהל בית הספר שלו בחר במילים הבאות להגדיר את מצבו כתלמיד: “עם כל השיטות שאני מכיר וניסיתי להקנות לילד, ולמרות כל מאמציי, הילד אינו יודע לקרוא ולכתוב וכנראה גם לא ידע”. שקדי בחר במשפט מנצח: “למה, מי זה מייקל?” והמשפט הזה רץ עמו לאורך שנים בכל סיטואציה בה הוא אינו מוכן לקבל שום מצב ככישלון, אלא רק כמשוב שמחייב חישוב מסלול מחדש כי “למה, מי זה מייקל?”.
לסיום דבריו, שקדי ביטא את חזונו: “שיהיה לכם את האומץ לחלום ולהאמין”.
זו גם הזדמנות להזמין את מי שמעוניין להתנדב – ניתן לפנות אל רכזת המתנדבים: שוש דור טלפון 050-4351863 shoshdor@gmail.com
