הקמת חוות הרוח ברמת הגולן מאפשרת לעמוד באתגר הספקת האנרגיות המתחדשות של הממשלה ו“על הדרך” לתת תנופה מחודשת לחקלאות בגולן ולהוות מנוע הצמיחה החדש של הגולן
בימים אלה מדינת ישראל מצויה בעיצומו של מהפך אנרגטי חיובי, במסגרתו הועלו ייעדי יצור החשמל מאנרגיה מתחדשת באופן משמעותי, ויעד ייצור החשמל הנקי בשנת 2030 כמעט והוכפל (מיעד של 17% ליעד של 30%). מימוש היעד השאפתני הזה יצריך תוספת של אלפי מגוואטים בעשור הקרוב, פי שלושה ויותר מכלל ההספק המתחדש שהותקן עד היום.
האתגר הגדול העומד בפני מדינת ישראל הוא הקצאת הקרקע. גבולותיה הצרים של מדינת ישראל, תנאי הטופוגרפיה שלה, עתודות המגורים, קרקעות החקלאות ושטחי האש – אינם מאפשרים לפרוש מתקנים גדולים. שימוש דואלי בקרקע יאפשר לשמור על הייעודיים המקוריים לצד ייצור אנרגיה ירוקה.
השימוש הדואלי הקלאסי הוא פריסת פנלים סולאריים על גבי גגות, אך לא די בכך. הפוטנציאל הגלום בגגות אינו משמעותי כמו שהוא נשמע, חלק גדול מהגגות כבר “תפוס” לשימושים אחרים, חלקם אחר אינו מתאים להתקנת פנלים בשל הצללות או העדר שמש ובחלק אחר צרכנים אינם מעוניינים להקים מתקנים מסיבות שונות.
חוות הרוח מאפשרות הקמת הספק משמעותי וצריכת שטח נמוכה. שילוב חוות רוח במרחב חקלאי מעובד אינו פוגע בפעילות החקלאית המתקיימת בו. בממוצע, טורבינות הרוח “לוקחות” בין אחוז לשניים מכלל השטח, וניתן להמשיך ולעבד את היתרה ללא כל הפרעה.. לשם ההשוואה, מוערך כי צריכת השטח של חוות רוח היא כ 4% מצריכת השטח של חוות סולאריות ביכולת ייצור זהה.
כלומר כאשר מסתכלים על התועלת שמביאות תחנות הרוח מלבד המנוע הכלכלי אנחנו מדברים על דו שימוש בקרקע: כפי שניתן לראות בעשרות אלפי אתרים בעולם, ניתן לשלב ייצור מרוח בשטחים חקלאיים – בין אם מדובר במרעה, גידולי שדה או מטעים – תוך שימור הפעילות החקלאית בשטח. חוות רוח צורכת כאחוז מתא השטח, והיתרה כולה פנויה לשימוש המקורי. השימוש הדואלי הזה בקרקע חשוב מפני שהוא מאפשר שימוש נרחב הרבה יותר באותה קרקע. כך בסופו של דבר החקלאות ממשיכה לפעול, והאגודות המתבססות מבחינה כלכלית על חקלאות גם הן ממשיכות במלוא המרץ.
ארץ הגולן שמתבססת גם על חקלאות נמצאת במצב לא פשוט בשנים האחרונות, מצב קשה שהועצם בשל משבר הקורונה. נכון, חקלאי ארצנו מצאו דרכים ושיטות חדשות כדי להתפרנס אבל אין לאף אחד ספק כי החקלאות שאותה הכירו ראשוני מתיישבי הגולן שינתה פניה מבלי הכר.
כלכלת הגולן הנשענת על חקלאות וגם על תיירות, ענפים המאופיינים בתנודתיות רבה, סובלים מתחרות עזה ובקושי גובר והולך לבסס צמיחה משמעותית. קשה יהיה להסתמך על מקורות הכנסה אלה בכדי לתמוך בתנופת ההתיישבות המחודשת ברמה, ואין מישהו שלא רוצה את אותה הגירה חיובית ליישובי הרמה, הגירה שאמנם מושפעת מגורמים רבים – אבל דומה שאחד החשובים בהם הוא היכולת והגב הכלכלי.
תחנות הרוח שנבנות כעת בגולן יכולות להיות זריקת המרץ שהחקלאות חיכתה לה שנים רבות – מנוע כלכלי שיצמח בד בבד עם פיתוח הדור הבא של החקלאות ושל החקלאים, שיפור מסיבי של התשתיות עבור חקלאי הגולן כתוצאה מבניית תחנות הרוח והמעטפת שנבנית סביבן ובעיקר עתיד להתיישבות בגולן ולדור הבא של החקלאים, שיפור התשתיות בנוגע לחקלאות הוא חשוב במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את מצבן כיום ואת השיפור כתוצאה משיפוצן בד בבד עם פרויקט תחנות הרוח המוקם.
חשוב לזכור כי החקלאים הם האבות המייסדים של הגולן, הם אלו שהראו לנו את הדרך ואת הכיוון – הם הבסיס לסלע הקיום בגולן, אנחנו חייבים לתמוך בהם, , תחנות הרוח הם הגב של החקלאות לשנים הבאות – הן גם יבטיחו את קיום החקלאות לעוד שנים רבות קדימה.
