מיקי נירוןעין זיוון הוא הקיבוץ הראשון בגולן שהופרט, אולם גם אחד המשקים שביצעו את המהלך בצורה האיטית והשקולה ביותר. ביישוב מתגאים בחוקי הגנה מרחיקי לכת הכוללים עזרה הדדית, תמיכה ומעטפת כוללת מהמתקדמות בתנועה הקיבוצית
רובכם מכירים אותו בזכות הבוסתן היפהפה לקטיף עצמי או בזכות דה קרינה, מרכז המבקרים לייצור שוקולד ולאחרונה גם בגלל זליגות הירי מסוריה. אך קיבוץ עין זיוון, מתפתח בכמה כיוונים נוספים למרות שהיה הראשון בגולן שהופרט. יו”ר האגודה הקהילתית, אודי ארנון שהגיע לעין זיוון ב-1972, גאה לספר על האתגרים, והחידושים ביישוב.
“עין זיוון הוקמה ע”י הקבוצה הוותיקה באוקטובר 67 במשותף עם מרום גולן בהתחלה,” מספר אודי על תחילת הדרך: “ואז הם עברו לנקודה עצמה, למקלט סורי שסביבו נבנה המפעל שלנו. רעייתי ואני הגענו מרגבים עם ילדה בת שנה, במסגרת הסיוע של קיבוצים ותיקים שעזרו אז לקיבוצים צעירים. הייתי אז עם שיער ארוך וזקן ואני זוכר שאחד החבר’ה מהקבוצה הסתכל עלי ואמר ‘מה אנחנו הולכים לקבל עכשיו ביטניקים כאלה’. בשנות ה-70, זה היה קיבוץ קטן, צעיר ודינאמי עם חמישה ילדים בלבד אליהם הצטרפה בתי. חיי הקיבוץ היו שונים מאוד ממה שהכרתי, אבל היה לנו הרבה מרץ בזמנו.”
אודי מכהן בתפקיד הנוכחי כבר שנתיים ולאורך השנים ביצע תפקידים רבים בקיבוץ. במקצועו הוא מומחה למכונות הזרקה למוצרי pvc, תחום בו עסק שנים רבות שבהן חידש גם את מחלקת הייצור בדפנה.
בתור הקיבוץ הראשון שהופרט בגולן, אתה מרוצה מהתהליך בדיעבד?
“צריך להבין – המהלך בעין זיוון נבע מחוסר ברירה ונקלענו למצוקה כלכלית קשה שאיימה על קיומנו. למרות שבזמנו היו ממשלות שעודדו את ההתיישבות בגולן ולא היו נותנים לנו ליפול, המצב היה קשה. לאחר הסערה הגדולה של האינפלציה נוצר חוב עצום והמהלך כולו התבסס על כך שכאשר הכל ייפתר, ננסה לשנות חזרה כשהחברים יהיו מסודרים ומבוססים, אבל אף אחד לא באמת משנה הפרטות. נכון שהמהלך הראשוני התכוון להפרטה אבל עין זיוון הוא אחד המשקים שביצעו את המהלך בצורה הכי איטית ושקולה ורק עכשיו מסיים מהלכים שהרבה קיבוצים כבר סיימו מזמן.”
האם תהליך שיוך הדירות כבר הסתיים?
“השיוך הוא חלקי – הבית לא רשום בתב”ע על החברים, כי זה תלוי גם במנהל ובהחלטות ממשלה. אנשים שילמו על הנכס ותהליך הבעלות הראשונית על הנכסים מתמשך. אנחנו מקווים שבתקופה הקרובה הכל יסתיים ואז למעשה, מיצינו סופית את ההפרטה. חשוב לציין שחוקי ההגנה על התושבים אצלנו, הם מרחיקי לכת יותר מקיבוצים אחרים וזה כולל עזרה הדדית, תמיכה ומעטפת כוללת מהמתקדמות בתנועה הקיבוצית.”
הצמיחה הדמוגרפית בעין זיוון היא מהמרשימות בצפון הגולן והיד עוד נטויה כפי שאודי מתאר: “ההרחבות שלנו כללו כמה שלבים – במגרשים בתוך ‘הקו הכחול’ הבתים נרכשו באופן פרטי וברובם כבר התיישבו. גם בהרחבה מחוץ ל’קו הכחול’ הושלמו כל המגרשים עם בתים בשלבי בנייה שונים – חלקם נרכשו ע”י חברי משק. בימים אלו, אנחנו יוצאים להרחבה חדשה שתכלול מעל 20 מגרשים בחורשת האלונים ובה נגדיר חוקים קשוחים, כדי שהנזק לסביבה יהיה מינימלי.”
עם אילו אתגרים אתה מתמודד היום במסגרת התפקיד?
“עין זיוון נכנסה להמון מהלכים לאחרונה – החשוב שבהם נעשה בסיוע גדול, הדוק ופורה עם המועצה. בסיוע של דר’ דפנה בן ברוך, אנחנו נכנסים לתהליך אסטרטגי שיעסוק בחיים המשותפים בין 60 המשפחות באגודה החקלאית השיתופית ל-60 המשפחות שחיות כאן אך לא שותפות באגודה. לתהליך יש חשיבות גדולה בקצב הגידול שמשפיע מהותית על המבנה הדמוגרפי. האתגר השני, הוא החינוך – בספטמבר הקרוב, נפתח אחרי המון שנים בית תינוקות והפעילות סביב העניין גדולה מאוד. בנוסף, נכנסנו גם לארגון מחדש בכל הנוגע לחלוקה בין המוסדות, בליווי של מנהל הקהילה, יונתן פרידמן. האתגרים גדולים ומעניינים מאוד, כך שנוצר שיח בתחומים שונים ואנשים רבים נרתמים לטובת הפיתוח.”
איך אתה צופה שהיישוב יתפתח בשנים הבאות?
“השאיפה שלנו, היא להתקדם בקצב נורמלי וטוב של עד עשר משפחות בשנה. אם יגיעו כמה שיותר ילדים למערכות החינוך, הגידול הדמוגרפי ילך לכיוון טוב. במקביל, אנחנו בודקים אפשרות להקים ביישוב מכללה חקלאית בשיתוף עם מדרשת הגולן. ניתן בהחלט לומר בגאווה שאנחנו בתנופה של גידול ופיתוח עם עתיד טוב מאוד ולדעתי בדרגות של שביעות רצון התושבים, אנחנו בין הגבוהים בארץ.”
