היא פנסיונרית במשרה מלאה, אבל לא משתעממת לרגע. מתנדבת ב“אם לאם“, ב“פעמונים“, מלווה קשישה ואוהבת להיות סבתא–גן. רגע, היא גם צועדת ב“שביל ישראל“, רוקדת ריקודי עם, שרה עם שרהל‘ה שרון, הולכת למתנ“ס ונפגשת עם חברים. האורחת שלנו לשבת היא בלה צפניה, מקצרין
קצת על עצמך
“בלה צפניה, בת 70, נשואה לחזי הנגר, הורים לשלושה ילדים, יש לנו חמישה נכדים, שהם האושר של חיינו“.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי ברמת החייל, בתל אביב, שכונה שהיא גם קצת שמורת טבע. בית עם גינה, דלתות פתוחות בין השכנים. משחקים במשחקי רחוב, תנועת נוער. ילדות שמחה“.
מגורים
“קצרין, כבר 44 שנים“.
עיסוק
“פנסיונרית במשרה מלאה בלי רגע דל. כבר עשרים שנה, מאז פרישתי לפנסיה, אני מתנדבת במספר תחומים. מאוד אוהבת להיות סבתא–גן. כבר עשר שנים, אני מתנדבת בגנים. מלמדת ‘זהירות בדרכים‘ והאושר הגדול הוא שיש פידבקים מההורים שהילדים משתפים בבית ושומרים על כללי הבטיחות.
“ב‘אם לאם‘, אני מלווה משפחה צעירה עם שני תינוקות, מהווה עבורם אוזן קשבת. הייתי אמורה להגיע לביקור אחת לשבוע וזה נהפך לביקור יומי.
“ב‘פעמונים‘, ליוויתי משפחות צעירות ולימדתי אותן לנהל חשבונות בנק. מעל 10 שנים, אני מלווה קשישה ונהפכנו לחברות נפש. יוצאות לטיולים ומסעדות. אני בת בית אצלה והיא אצלי.
“כעת, לומדת במכללת כנרת קורס של ביטוח לאומי, להתנדבות בעזרה לוותיקים. אני מנהלת שיחות טלפון אחת לשבוע וזה יוצר קרבה, שמחה, חיוך. מקווה שבעתיד אעזור לתושבים הוותיקים בהכוונה נכונה למוסד, מילוי טפסים וכדומה.
אני ממליצה לאנשים טובים שמחפשים משמעות בחיים, שרוצים לשמח אנשים, שזקוקים לתמיכה, שיחה, חיוך – להתנדב בגני ילדים זו חוויה. הילדים מחזירים אהבה בלי סוף. צריך לנסות וישר מתאהבים. המתנדב מחליט מתי וכמה
“אני ממליצה לאנשים טובים שמחפשים משמעות בחיים, שרוצים לשמח אנשים, שזקוקים לתמיכה, שיחה, חיוך – להתנדב בגני ילדים זו חוויה. הילדים מחזירים אהבה בלי סוף. צריך לנסות וישר מתאהבים. המתנדב מחליט מתי וכמה. אני מוכנה לעזור וללוות מתנדבים חדשים, בכל תפקיד. מבטיחה לכולם שההנאה בהתנדבות היא דו–צדדית והופכת את החיים לטובים יותר“.
איך נראה יום השישי שלך?
“מתחילה בהכנות לשבת, כבר ביום רביעי. ביום חמישי בערב, אני כבר יכולה להדליק נרות שבת, ככה שביום שישי – מנוחת הלוחם. גם כשעבדתי, אימצתי את הרעיון להכין את השבת מראש ובשישי, לנוח ולהתבטל ולהיכנס לשבת בנחת“.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“הארוחה מתחילה בקידוש ואוכלים דגים, עוף, בשר צלי ותוספות למיניהן. בשבת בבוקר, זו החגיגה האמתית. חזי, בעלי היקר, תופס פיקוד במטבח ומכין ארוחת בוקר מכל טוב, סלטים נפלאים וכמובן כוסית ערק, מסורת מבית אבא. זו ארוחת בוקר שבעצם אוכלים בשתים עשרה בצהריים. ביום שבת, אנחנו לוקחים את הזמן בכיף“.
זיכרון ילדות משבת
“גדלתי בבית מסורתי. המון מפגשים ליד השולחן, אימא שפית. כבר בגיל 10, למדתי לאפות ואת אותה עוגה אני אופה עד היום – הכי טעימה שיש.
“הוריי עבדו מאוד קשה ואנו הילדים, ארבעה אחים, לקחנו אחריות ועזרנו בבית. היינו רבים בינינו מי יעשה יותר. אבא ישב לידינו והקשיב לקריאה שלנו, בחן אותנו בתרגילי חשבון, חשוב היה לו שנלמד ונצליח“.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן השבת?
“עם הוריי ז“ל. אימא הייתה אישה תוססת ודומיננטית, בשלנית מעולה, מארחת לתפארת. עם כל המעט שהיה, הייתה מגישה מנות לתפארת. אבא, עם השקט והשלווה שלו, תמיד הקפיד להעניק לנו טיפים לחיים ואני, כילדה ממושמעת, אימצתי ממנו המון וזכיתי. הגעגועים להורים אינם מרפים“.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“לארח את הילדים והנכדים. זה אושר גדול ושמחה שלא נגמרת. אני נשארת עם אנרגיות טובות, עד המפגש הבא“.
מה עושה בשעות הפנאי?
“אחת לחודש, אני צועדת ב‘שביל ישראל‘. טיולים בשביל עם ותיקים.
ריקודי עם. שירה בציבור עם שרה‘לה שרון. נהנית ממתנ“ס קצרין שמעשיר ומעצים אותנו בכל כך הרבה תוכן.
“יש לנו חבורה של שישה זוגות תל אביביים ששומרים על קשר למעלה מ-50 שנה. אנחנו יוצאים יחד לטיולים, נופשונים, אוכלים יחד ועוד“.
איך השפיעה עלייך הקורונה?
“נהניתי מאוד מהשקט ומהבטלה. בישלתי ואפיתי כאילו אין מחר. שמרתי על קשר עם ילדי הגן בווטסאפ וכמובן, גם עם החברה הוותיקה שלי, שתחגוג בקרוב 94 שנים.
אבל הכי קשה ומאתגר היו הגעגועים לנכדים, שרק הלכו וגברו, עד שנסענו לבקרם“.
מהו המוטו שלך בחיים?
“חיה ותן לחיות. לחייך לעולם, לפזר אהבה וסבלנות – הכול יחזור אלינו בגדול“.
מהו החלום שלך?
“מרגישה שהצלחתי להגשים המון חלומות וטוב לי. אז החלום האמתי שלי הוא שילדיי ימשיכו להצליח ונכדיי ימשיכו את דרכם של הוריהם“.
מה את מאחלת לעצמך?
“שלא ייגמר לעולם!”.
