אחרי הקורונה, מתישהו, עולם האדריכלות והעיצוב ישנה את פניו. כבר עכשיו אנחנו מסתכלים על הבית שלנו מזווית אחרת ומשתמשת יותר

מגפת הקורונה גרמה לכולנו להתבונן על ביתנו מזווית שונה. תקופה מאתגרת זו מעלה מחשבות בנוגע לבית העתידי שנשפץ או נבנה ומהווה נקודת מפנה באדריכלות ועיצוב הפנים. איך השפיעה הקורונה על אורח חיינו?

הבית שלנו נאלץ בחודשים האחרונים להתמודד עם הרבה שינויים, כשרוב בני המשפחה נמצאים בו חלק גדול מהזמן, עובדים ולומדים. כיוון שאנחנו נמצאים יותר בבית, יש לנו יותר דרישות ממנו. התכנון הפונקציונלי, שעונה על הצרכים המשתנים, מקבל משמעות גדולה יותר. הבית צריך להתאים קודם כול למי שנמצא בו רוב הזמן ולשרת אותו, גם אם זה ייראה פחות “מעוצב“.

גם וגם בתוך הבית – עבודה ופנאי, ביחד ולחוד

העבודה מהבית של אחד מבני הזוג, או של שניהם, מחייבת מקום נוח לעבוד בו, ממש משרד ביתי מוקטן. אם יש אפשרות והבית מספיק גדול, כמובן שעדיף משרד סגור, אפילו אם זה חדרון קטן, העיקר שיאפשר סביבת עבודה שקטה. לדוגמה, מחסנים וחדרי ארונות יכולים להפוך לחדרי עבודה נפלאים.

לא לכולם יש מספיק שטח כדי ליצור ממש משרד. במקרה כזה, אפשר ליצור פינת עבודה, בסלון, או בחדר השינה. שימוש כמו זה, בחלל אחד לכמה פונקציות, יהפוך לנפוץ יותר ולכן גם הריהוט שנקנה יהיה כזה המאפשר גמישות. נקנה יותר רהיטים מתקפלים, או נפתחים, היכולים לשנות את גודלם, או להיעלם, כשאין בהם שימוש. כמות וסוג הרהיטים שנקנה יושפעו גם מהצורך הגובר במקומות אחסון בבית, עכשיו, כשחלק גדול מאתנו עובדים ולומדים בו.

פינת האוכל, למשל, הפכה לחלל מרכזי וחשוב, המשמש למספר שימושים: עבודה, לימודים, או משחק משפחתי. אם פעם פינת האוכל הייתה בשימוש בעיקר בסופי השבוע, הרי שכעת, היא הפכה להיות משמעותית יותר גם במהלכו

פינת האוכל, למשל, הפכה לחלל מרכזי וחשוב, המשמש למספר שימושים: עבודה, לימודים, או משחק משפחתי. אם פעם פינת האוכל הייתה בשימוש בעיקר בסופי השבוע, הרי שכעת, היא הפכה להיות משמעותית יותר גם במהלכו. היא מאגדת סביבה את כל בני המשפחה באופן ניכר יותר ממעבר.

יחד עם יתרונות השהייה המשותפת בבית, מתגלה עכשיו החשיבות של מרחבים פרטיים לכל אחד מבני הבית. אם עד היום תכנון חדר לכל ילד היה בגדר מותרות, כיום, ניתן להבין כי מרחב פרטי לכל ילד בוגר הנו חשוב ללימודים ומנוחה והחלטה נבונה לעתיד, בעיקר כשכל בני הבית נמצאים.

חיזוק הקשר הקהילתי

אם נבחן את האזורים מחוץ לבית, נגלה שגם המרפסות בבניינים משותפים הפכו להיות חשובות. למי שאין חצר, המרפסת מספקת מקום מפלט ומקור לאוויר צח וקרני שמש מבריאות, גם כשאנחנו בסגר, או בבידוד. ייתכן שהמרפסת תהפוך לפרמטר הכרחי בבחירת דירה ולכן תשביח את הנכס ותעלה את ערכו.

מחוץ לדירה, בבניין המשותף, נראה שחללים שוליים הפכו להיות יותר משמעותיים, כמו החנייה בבניין, שהפכה לגינה, גגות שהפכו לחצרות מטופחות, חדרי מדרגות שהפכו לחדרי כושר ומקום מפגש בין דיירי הבניין ונצבעו מחדש. אם נחשוב על תכנון עתידי של בנייני מגורים, ייתכן שבעתיד, בנוסף לתכנון הרווח כיום של חדר הכושר ומועדון הדיירים משותף, נראה גם תכנון של חלל עבודה משותף לדיירים, אולי אף על חשבון אחד מהם.

גם ברמה השכונתית אפשר לראות איך האזורים הציבוריים קיבלו תוקף להיותם חשובים לקהילה, כמו אותו פנס רחוב, שכינס סביבו שכנים לתפילה בימי שישי בערב, כשבית הכנסת היה סגור. בימים של סגר והגבלת התנועה, הגינות הציבוריות בשכונה הוכיחו את עצמן כמחזקות קשרים חברתיים ובונות קהילות שכונתיות. התכנון עירוני הוכח כיעיל וחשוב ומקבל חיזוק על כך בימים אלו.

מעבר לשינוי בתוך הבית, בבניין ובשכונה, ייתכן שנראה גם תופעה רחבה יותר של  הגירה פנימית מהעיר אל הכפר, אל יישובים מרוחקים ממרכזי הערים. מעסיקים הבינו שעובדיהם יכולים לספק את אותה תפוקת עבודה ואף יותר מכך, גם כשהם עובדים מהבית, באופן חלקי, או מלא. כן, בעתיד, יתאפשר לאנשים רבים לעבור לגור בפריפריה. הם יוכלו לוותר על תשלומי שכר דירה גבוהים ואולי יוכלו לרכוש בית פרטי גדול במחיר הוגן.

ניתן לראות איך מגפת הקורונה השפיעה על אורח חיינו היום–יומי, אילצה אותנו להסתגל לכך הן בפן האישי והן בפן המקצועי. שינויים אלה ללא ספק ישפיעו על החלטות אדריכליות ועיצוביות, בבואנו לשפץ או לתכנן את ביתנו.