בעקבות הרפורמה בחינוך, במעמד המורה ובבחינות הבגרות, נפגשנו לשיחה עם ד“ר איתן סימון וד“ר יונית ניסים, מהפקולטה לחינוך והוראה של המכללה האקדמית תל–חי בקצרין. מהי המשמעות של הרפורמה ולאן היא תוביל
בחודשים האחרונים, הודיע משרד החינוך על רפורמה במערכת החינוך ושינוי מערך בחינות הבגרות. על פי זה, יהיה על תלמידי ישראל לגשת לבגרויות בארבע מקצועות בלבד: מתמטיקה, אנגלית, שפה ומקצוע מדעי. מקצועות הרוח – היסטוריה, ספרות, תנ“ך ואזרחות – יומרו לעבודות מקיפות עם ציון פנימי.
הרפורמה חוללה סערה של ממש, יו“ר ארגון המורים יצא נגדה והוויכוחים על התועלת שתביא הרפורמה למערכת החינוך הישראלית, או שמא תפגע בה, עדיין סוערים. השבוע, נפגשנו עם שניים מהעומדים בראש הפקולטה לחינוך והוראה, של המכללה האקדמית תל–חי, בקמפוס קצרין, ד“ר איתן סימון, סגן נשיא המכללה, וד“ר יונית ניסים, ראשת החוג להוראה וחינוך. ביקשנו להבין לעומק את משמעות השינויים, איך הם ישפיעו על תלמידי ישראל וכיצד הם נערכים להכשרת מורי העתיד על פי הרפורמה החדשה,
לדברי ד“ר יונית ניסים אנחנו חיים בצומת משמעותי: “כמטאפורה, אנחנו יושבים על השבר הסורי–אפריקני וזו הזדמנות להמציא את כל החינוך מחדש. מגפת הקורונה אילצה אותנו לעצור ולחשב את צורת ההוראה מחדש וגם הרפורמה שמוביל משרד החינוך: רפורמות בבגרויות, בהכשרת מטפלות לגיל הרך ובמעמד המורה. המתווה החדש, שדן בהכשרה של המורים בישראל, מחייב אותם ללמוד לתואר ראשון ושני, כולל תעודת הוראה, בחמש שנים בלבד. כל אלה הם הזדמנות לייצר שינוי של ממש במערכת החינוך, להעלות את מעמד המורה ולהצעיד את המערכת לעידן חדש ומתקדם“.
ד“ר איתן סימון מוסיף: “המכללה האקדמית תל–חי הייתה המוסד הראשון שהודיע כי יאמץ את הרפורמה להכשרת מורים, מתוך תפיסה שהראשונים שמאמצים רפורמות בחינוך מרוויחים. שינויים הם תמיד גורם שמפחיד אנשים, אבל לתפיסתנו, צריך לקחת את השינוי כגורם שיכול להביא לפיתוח והעצמה של הדור החדש של המחנכים במדינת ישראל“.
פדגוגיות חדשות
ד“ר ניסים: “יש לזכור כי רוב מערכות החינוך לא מותאמות לעידן הנוכחי ולעידן הפוסט–קורונה. ישנם הרבה לקחים שלמדנו במהלך מגפת הקורונה, בעיקר את הצורך במוכנות לשינויים והיכולת להתמודד עם אי–ודאות ומצבי חירום, במובן הרחב של הלמידה ומבחינת הפתרונות הטכנולוגיים. לכן יש להכין את המורים לעתיד שיהיו בעלי כישורים, מיומנויות ויכולות להתמודדות עם מצבי אי–ודאות וחירום. זאת, בנוסף על הידע בתחומי הדעת השונים“.
איך אתם בתל–חי מכשירים את המורים לעידן הזה?
ד“ר יונית ניסים: “אנחנו מכשירים את המורים לעתיד באמצעות מגוון קורסים מתקדמים כמו קורסים בפלטפורמת קמפוס IL, גן העתיד ובית ספר העתיד, המציעים פדגוגיות חדשות. אנו סבורים כי התפקיד של המורה הוא לא רק להיכנס לכיתה ולהעביר את החומר, אלא לעודד התפתחות אישית, מסוגלות ויצירתיות בקרב התלמידים. הלמידה צריכה להיעשות באמצעות משימות חקר ופרויקטים“.
ד“ר סימון: “המוטו שלנו הוא ‘חנוך הנער על פי דרכו‘, להתאים לכל תלמיד את תכנית הלימוד האישית, לפתח מומחיות בלמידה לפי יכולותיו ורמת הידע שלו. חשוב לשלב בתכנית הלימודים בעלי חיים, אמנויות ולאפשר לתלמיד לבחור במה הוא רוצה להתמקד על פי רצונו האישי וכישוריו.
“בנוסף לכך, היום מבינים יותר ויותר שיש חשיבות רבה לעיצוב של סביבת הלמידה. שמעתי אדריכל שאומר שהשאיפה שלו היא שהילדים ילמדו במקום כמו דיסנילנד, מקום מזָמן, צבעוני, מעורר שמחה וסקרנות ולא במבנים אפורים, שנראים כבתי כלא.
“אנחנו גם סבורים שיש לתת את הדגש על שיתוף רב–גילאי, תלמידים משכבות גיל שונות יכולים ללמוד יחד, סביב פרויקט משותף. למידה רב–גילאית היא בעלת יתרונות רבים: הקטנים נתמכים בגדולים, הגדולים מפתחים אחריות ותחושת מסוגלות, נותנים דוגמה לצעירים ועוד.
“ישנן בעולם דוגמאות של קמפוס בית–ספרי, הממוקם בבית אבות והקשישים שותפים ללמידה: מהנדסים לשעבר משמשים כמורים למתמטיקה, דוברי אנגלית מסייעים בלימוד השפה האנגלית, אמנים הופכים למורים לאמנות וכדומה. החשיפה לדור המבוגר מעניקה ערכים חשובים, מאפשרת למידה מניסיון חיים ורכישת ידע אקדמי של דורות מבוגרים ומנוסים. גם הקשישים נהנים ונשכרים מהחברה של תלמידים צעירים, מלמידה משותפת של תחומים חדשים כמו מדעי המחשב או טכנולוגיות חדשות בהן לצעירים יש יתרון. למידה רב–דורית מעניקה למבוגרים תחושה שהם תורמים ונתרמים, בעלי ערך ושייכות“.
הכנה לעולם האמתי
ד“ר יונית ניסים: “דוגמאות נוספות ללמידה חדשנית הם בתי ספר על צמרות של עצים, בתי ספר טבע, בתי ספר אקולוגיים, למידה באמצעות תצפיות, ניסויים, חיבור למדעים, לטבע, לאקולוגיה, מרחבים שמזמנים למידה טבעית. צריך לזכור שאת בתי הספר המסורתיים הקימו עם המהפכה התעשייתית. באותם ימים, נאלצו לשלוח את התלמידים לבית הספר, כי ההורים היו צריכים לצאת לעבוד. אז היה פתרון אחיד לכולם, אבל היום, כבר מבינים שדרושים פתרונות מתאימים לכל אחד, טעימה מסגנונות שונים“.
מהו תפקיד בית הספר? מהו תפקיד החינוך?
ד“ר יונית ניסים: “זהו בירור מאוד עקרוני שמכוון הרבה מאוד מההכשרה של מורים, תכניות לימוד וכדומה. היום, מדברים בעולם על הצורך ברכישת כישורי חיים שישמשו את התלמידים כהכנה לעולם האמתי, מדברים על אקדמיה מוטת תעסוקה“.
ד“ר איתן סימון: “אנחנו מבינים שלימודים צריכים להיות יותר פרקטיים. בעולם של הכשרת המורים, זה כבר קיים וחשוב לאמץ את זה גם לבתי הספר ולחשוף את התלמידים לכמה שיותר תחומים, לתת להם לטעום מכמה שיותר עולמות. הידע הקיים היום אצל הילדים הוא עצום וזמין. הם שולטים בטכנולוגיות החדשות מהר יותר ומגלים מיומנות גבוהה מזו של המורים. לכן התפקיד של המורים ללמד בין איים של ידע, לתווך לילדים את כל הידע הרב והעצום שהם חשופים אליו. זהו חלק מתפקיד הרפורמה החדשה של הבגרויות“.
ד“ר יונית ניסים: “הרפורמה למעשה מחברת בין תחומי הידע ההומניים – מורשת חברה ורוח ויוצרת שיתופיות בין מספר תחומי דעת, שיילמדו ביחד, באמצעות מספר מורים מתחומי דעת שונים. זהו חידוש מהפכני. לדוגמה, אם לומדים על מנהיגות, אפשר לשלב זאת בלמידה על מנהיגים מהתנ“ך, כמו משה רבנו, שהוביל את המחנה ולא זכה להיכנס לארץ ישראל ולהשוות זאת למנהיגותו של יאנוש קורצ‘ק, שהלך בראש מחנה הילדים ולא זכה להגיע לארץ ישראל. אפשר לבחון מה משותף למנהיגים, מה שונה, מה מאפיין כל אחד מהם וכך הלאה“.
ד“ר איתן סימון: “בלמידה חדשנית זו, אפשר לחלץ מודל שניתן להקיש ממנו להרבה אירועים בחיים. זה מעורר השראה בלומד ובמלמד. לדוגמה, עולמות של תופעות טבע, התחממות גלובלית, מצבו של ים המלח, מצבם של הקטבים – הילדים לומדים על תופעות דומות, משווים ביניהם ויוצרים מידע חדש. זו הלמידה המשמעותית“.
סוכני שינוי
מהן ההשלכות של למידה זו?
ד“ר איתן סימון: “זה יגרום גם לאקדמיה להשתדרג, משום שהיא תקבל סטודנטים חדשים, סטודנטים בעלי יכולות מחקר ובנוסף, זה ימנף את הכשרת המורים. גם המורים הוותיקים יצטרכו לרכוש מיומנויות של למידת חקר, לפתח את עצמם ולהעביר זאת לתלמידים. הרפורמה תמשוך את כולם, מהמורים למטה לתלמידים. התלמידים יגיעו לאקדמיה עם כישורים חדשים“.
ד“ר יונית ניסים: “מתקיים תהליך סינרגטי מאוד מעניין שפשוט יזיז לוחות טקטוניים. תזוזה אחת תגרום לכל מערכת החינוך לזוז, מהגיל הרך ועד מערכת ההשכלה הגבוהה. הרבה מאוד שנים לא היה שינוי במערכת החינוך והנה מגיעה שרה שאיננה פחדת, למרות שהשינוי מצריך אומץ, כי ישנה התנגדות מאוד גדולה“.
“לסיום“, אומר ד“ר סימון, “ישנם שני מקצועות בעיניי שהם משמרי חיים: רפואה והוראה. החוסן החברתי של המדינה נמצא שם. יש חשיבות בשיפור מעמד הרופא ותנאיו הפיזיים ויש חשיבות למעמד המורה ולתנאיו הפזיים. יש צורך שלכל מורה יהיה משרד בו הוא יוכל לקבל את תלמידיו לשיחה שקטה ולא בחדר המורים, שזה מרחב רועש שלא מאפשר שיחות פרטיות עם תלמידים, או עם מורים אחרים.
“אני סבור גם שיש להאריך את שעות העבודה למשרה מלאה ולתגמל את המורים במשכורת גבוהה. יש לשאוף לכך שהמורים יוכלו בבית הספר לבדוק עבודות, לשוחח עם ההורים ולא יצטרכו לקחת אתם את העבודה הביתה. חשוב שהמורים יהיו עם תארים מתקדמים, שיוכלו להנחות את תלמידיהם בעבודות חקר ברמה גבוהה. עלינו לעשות הכול כדי להגיע למצב, שכמו שיש ריצה להייטק – תהיה ריצה ללימודי הוראה“.
ד“ר יונית ניסים אף היא סבורה כי החינוך הוא כיפת הברזל האמתית של מדינת ישראל: “אין מקצוע יותר מתגמל מלהיות מורה משמעותי, לעצב אישיות ולתרום להתפתחות התלמיד לטווח ארוך. למורה יש השפעה אדירה על הילדים הרכים ועל הילדים הבוגרים. מכללת תל–חי, כאמור, אימצה את המתווה החדש של הכשרת המורים ובימים אלה, אנו שוקדים על תכנית שמותאמת לכל המגמות החדשניות ביותר, בארץ ובעולם. המרצים שלנו בפקולטה לחינוך והוראה משמשים דוגמה למורים לעתיד. את כל השאיפות שיש ליישם ברפורמה החדשה, אנחנו מיישמים בקורסים שלנו, שהם תמיד גם יישומיים ופרקטיים. הבוגרים והבוגרות שלנו הם סוכני שינוי בתוך מערכות החינוך ובקהילה“.
