מים, מי לא מכיר מים? כמה פשוט – ככה ממורכב. ההרצאה הקרובה בסדרת “מדע על הבר”: “מים חיים – מחקרים חדשניים בטיהור מים”. תבואו
גשמי היורה הקדימו השנה ושיבשו לנו קצת את התכניות לסוכות. אלא שבמקומותינו, לא אומרים “חבל” על גשם, מתי שיבוא, ברוך הבא. כבר בבית הספר היסודי לומד כל ילד על מחזור המים בטבע. יורדים-מתאדים וחוזר חלילה. לצדו של המחזור הטבעי, יש גם את זה המלאכותי. מים רבים משרתים את האדם ובסופו של דבר, חוזרים אל הטבע, אם כי לא תמיד נקיים כבתחילה. למחזור זה ולדרכי מִחזורו נקדיש את השורות הבאות.
בסופו של התהליך, עד כמה שזה יישמע מוזר, אפשר לטהר מי ביוב אפילו לרמה בה ניתן יהיה לשתות אותם. בארץ, עוד לא נדרשנו לכך, אבל בסינגפור, הקטנה ומעוטת משאבי הטבע, אפשר לקנות בקבוקי מים מטוהרים הראויים לשתייה
סוגיית המים העסיקה את תושבי הגולן כבר מראשית חידוש ההתיישבות. בשנות ה-80′, הוקם מפעל המאגרים של חברת “מי גולן” ועד היום הוא מופעל ומורחב כדי לקלוט את מי הגשם ולספק לחקלאי הגולן מי השקיה. לצד הצריכה החקלאית, קיימת כמובן הצריכה הביתית. התפתחות האוכלוסייה בגולן הציבה אתגר נוסף והוא פתרון למים המזוהמים. סכומי כסף גדולים הושקעו בשנים האחרונות כדי לנקז ולרכז את מי הביוב והרפתות בגולן אל מתקנים אזוריים לטיהור שפכים. כאן אנו מגיעים ללב העניין.
בסופו של דבר, מישהו צריך לעשות את העבודה המלוכלכת. לקחת את המים המזוהמים ולנקות אותם. המישהו הזה הם ידידנו המיקרוסקופיים, החיידקים.
ד”ר אייל קורצבאום, מ”מכון שמיר למחקר”, הוא מיקרוביולוג סביבתי, או במילים פשוטות יותר – מומחה לחיידקים הסובבים אותנו, בניגוד לאלו המסתתרים בתוך גופנו. בשנים האחרונות, עיקר עיסוקו הוא בפיתוח שיטות שונות לטיהור מים, באמצעות חיידקים.
הרעיון הוא פשוט. לקחת חיידק היודע “לאכול” מזהמים שונים ולפרק אותם למרכיבי יסוד שאינם מזיקים. הביצוע כמובן קצת יותר מורכב. ראשית, יש למצוא את החיידק המתאים וכאן אין ברירה אלא ללכת למקורות מזוהמים (למשל, עקר, שאריות הנוזלים בבתי בד) ולחפש את החיידק שממילא בחר לחיות שם וכנראה מותאם לפעילות בסביבה מזוהמת, שלא לומר מפיק ממנה תועלת. לאחר שמבודדים אותו במעבדה, צריך להכיר אותו ואת מאפייניו, להרבות אותו ולהכין את תרבית החיידקים (הביומסה) לקראת יישומה במתקן טיהור המים. בשיתוף עם חברה ישראלית צעירה, הנקראת “ביוקסל טכנולוגיות מים”, נארז החיידק בקפסולות ייחודיות, המגנות עליו לאורך זמן במים, תוך שהחיידקים מפרקים את המזהמים השונים.
שיטה שונה, טבעית יותר, מתבססת על התפישה המאפשרת לכוחות הטבע לעשות את שלהם. צוות המחקר עוסק גם בפיתוח של אגנים ירוקים לטיהור מים. במקרה זה, זורמים המים דרך בריכות המכילות צמחים ולעתים, גם אבנים. בעוברם דרך שורשי הצמחים, עוברים המים תהליכי טיהור שונים. מתקבל, אם כן, שניתן לטפל בשפכים ובמים אפורים על ידי כוחות הטבע הכוללים גרביטציה, צמחים ומיקרואורגניזמים, מבלי לערב בתהליך טכנולוגיות מתקדמות.
בסופו של התהליך, עד כמה שזה יישמע מוזר, אפשר לטהר מי ביוב אפילו לרמה בה ניתן יהיה לשתות אותם. בארץ, עוד לא נדרשנו לכך, אבל בסינגפור, הקטנה ומעוטת משאבי הטבע, אפשר לקנות בקבוקי מים מטוהרים הראויים לשתייה.
ד”ר אייל, חבר קיבוץ דגניה א’, כנראה לא הגיע לתחום הזה במקרה. כמי שגדל בין הכנרת לירדן ומול שפך נחל יבנאל, נושא המים קרוב ללבו ונמצא בתחומי התעניינותו, כבר מילדות. גם את שירותו הצבאי עשה בחיל הים (במקרה זה – מים מלוחים).
יחד אתו, מבצעים את המחקר ד”ר עודד בר-שלום, ממושב קשת ויסמין רייזנר, תושבת קיבוץ מחניים. כיוון שתחום טיהור מים הוא סוגיה בין-לאומית, הצטרף לצוות, למשך 8 חודשים, גם ד”ר רופאק קומאר, מהודו, אשר בחר לעשות את מחקר הפוסט-דוקטורט שלו בגולן, בנושא “טיהור עקר”.
על כל זאת ועוד, בהרצאה הקרובה בסדרת “מדע על הבר”: “מים חיים – מחקרים חדשניים בטיהור מים”.
יום רביעי, 8.11.17, בית הבירה “פס”, קיבוץ גשור, 20:30
הכניסה חופשית
הבירה עליכם, המדע עלינו
