עורכת הדין יעל ספיריה, מאלוני הבשן, חגגה 30 שנות פעילות למשרד בקצרין ברוב עם ושמחה. הזדמנות לשיחה אתה על המקצוע, הקריירה והאימהות, הלקוחות החוזרים והקהילה
עורכת הדין יעל ספיריה, המוכרת בגולן ובאזור, ציינה השבוע שלושים שנות פעילות של משרד עורכי הדין שלה, הממוקם בקצרין ומושך אליו לקוחות רבים. לכבוד ציון הדרך המשמעותי, התקיים אירוע רב–משתתפים באולם “גולן“, שבמלון הנופש רמות. את האירוע הפיק חיים ספיריה, בעלה שמלווה אותה גם בפן המקצועי, לאורך 40 שנות נישואיהם.
את הערב, כיבדו בנוכחותם לקוחות רבים, בני משפחה וראשי המועצות קצרין והגולן, דימי אפרצב וחיים רוקח. האורחים נהנו מכיבוד מפנק, ארוחת ערב קלילה, תכנית אמנותית והרבה יין, של הגולן כמובן. האירוע נפתח בשיר תודה שחיים שר על הבמה “מודה אני לפניך ולך על כל החסד והאמת והטובה…”, של מאיר אריאל. עלו לברך הוריו של חיים שסיפרו על הדרך של יעל מניו יורק לישראל, במסגרת חילופי סטודנטים באוניברסיטה העברית, על ההיכרות שלה עם חיים והאהבה, שבעקבותיה נשארה בארץ והפכה לעורכת דין מצליחה.
להצלחתה מרכיבים רבים, בין השאר מקצועיותה וניסיונה רב–השנים, אבל לא פחות מזה עומדים לזכותה מאור פניה, יחסה הלבבי והחם, הסבלנות והיושרה שהם ערך בסיסי בחייה הפרטיים והמקצועיים. יעל, מלאת התרגשות, הודתה לכל מי שליווה אותה לאורך הדרך. למשפחה, לילדים וכמובן ללקוחות שנותנים בה אמון וחוזרים אליה שוב ושוב.
נפגשתי עם עורכת הדין יעל ספיריה, לשמוע קצת על הדרך שעשתה עד הלום.
ספרי על ההתחלה
יעל: “מגיל צעיר, ידעתי שאני רוצה להיות עורכת דין. בארצות הברית, לומדים משפטים רק לתואר שני. את התואר הראשון שלי, עשיתי בהיסטוריה יהודית וספרות אנגלית. את השנה השלישית, עשיתי בארץ, במסגרת משלחות של חילופי סטודנטים ואז הכרתי את חיים והחלטתי לעלות לארץ. רשמית, עליתי לארץ בשנת 1982 והתחלתי ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית. עשר שנים לאחר מכן, כבר פתחתי את משרדי בקצרין“.
מה הביא אתכם לגולן?
“בשנים הראשונות, גרנו בירושלים. חיים הוא יליד ירושלים, אבל היה לו חלום לעבור לגור בגולן. הסתובבנו לבדוק בכמה יישובים ובעקבות חברי ילדות שלו, הגענו לאלוני הבשן. הייתה לנו אז תינוקת, בתנו הבכורה ובאלוני הבשן הצטרפו אליה עוד שישה בנים“.
יעל: האמת היא שאם זה היה תלוי בי, כנראה שהייתי שכירה באיזה משרד עורכי דין, מאז ועד היום. אני לא הטיפוס של עצמאית. אני יותר שמרנית. חיים בעלי הוא המנוע שלי. כשהגענו לאלוני הבשן, פתחו בעבורי ענף חדש ביישוב – משרד לעריכת דין
בחורה צעירה, עולה חדשה? איך התחלת לעסוק בתחום הזה?
“האמת היא שאם זה היה תלוי בי, כנראה שהייתי שכירה באיזה משרד עורכי דין, מאז ועד היום. אני לא הטיפוס של עצמאית. אני יותר שמרנית. חיים בעלי הוא המנוע שלי. כשהגענו לאלוני הבשן, הוא היה גזבר ודרור בן חיים היה מרכז משק והם פתחו בעבורי ענף חדש ביישוב – משרד לעריכת דין. לא היו לי לקוחות באלוני הבשן, אז החלטנו להעביר את המשרד לקצרין. התחלנו בדירת מגורים ועם הזמן, גדלנו ועברנו למשרד הנוכחי. במהלך השנים, המושב השיתופי הופרט והפכתי לעצמאית לגמרי ועדיין, חיים מאחוריי, דוחף ומסייע בכל העניינים הניהוליים והעסקיים של המשרד“.
מקצועיות, יושרה ומאור פנים
משרד עורכי דין שקיים כבר 30 שנה, וגדל ומתפתח זה לא מובן מאליו. מהו הסוד לדעתך?
יעל: “הסוד הוא התמדה, עבודה קשה ואמונה שהכיוון הוא הכיוון הנכון. בתחילת הדרך, עבדתי עם המועצה המקומית ועם הכפרים הדרוזיים, הרבה בתחומי תכנון ובנייה, הוצאה לפועל וצ‘קים חוזרים. עם השנים, התפתחתי. למדתי גישור ואני גם נוטריון. הגולן גדל ומתפתח. עורך הדין יואב עפרון, שהיה נוטריון יחיד, פרש ואני החלפתי אותו.
“אני גם מתעסקת בתאונות דרכים, בגישור, בצוואות ובכלל, כמעט בכל תחום שצריך. לאחרונה, אחרי כל כך הרבה שנים, התחלתי לעבוד בשיתוף פעולה עם עורך דין נוסף, עורך הדין עמנואל ויזר, שמנהל משרדים בתל אביב וירושלים. הוא ייתן מענה לתיקים בתחום הרשויות המקומיות, העמותות והחברות, כמו גם לשירותים אותם אני נותנת, באזור גיאוגרפי יותר גדול. שיתוף פעולה זה יאפשר לי לצאת לחופשים בידיעה שיש מי שיוכל לגבות אותי ולהמשיך את רציפות השירות ללקוחותיי“.
המשרד שלי הוא נעים ומשפחתי, על טהרת הנשים. יש לי שתי מזכירות, גלית וזויה, שעובדות אתי כבר שנים רבות וליציבות הזאת יש גם ערך משמעותי. מזכירה דוברת רוסית זה סיוע ממשי ללקוחות רבים. אנשים אומרים שכיף לבוא אלינו
בכל זאת, מהי הייחודיות שלך?
“המשרד שלי הוא נעים ומשפחתי, על טהרת הנשים. יש לי שתי מזכירות, גלית וזויה, שעובדות אתי כבר שנים רבות וליציבות הזאת יש גם ערך משמעותי. מזכירה דוברת רוסית זה סיוע ממשי ללקוחות רבים. אנשים אומרים שכיף לבוא אלינו. אני עוסקת במגוון רחב של תחומים, ויש לי כבר ניסיון של מעל 30 שנה עם הרבה הצלחות ולקוחות חוזרים, יש לנו הרבה לקוחות שעזבו את הגולן ועדיין משתמשים בשירותים שלי. דומה שהעובדה שלקוחות מרוצים וחוזרים היא עדות לתפקודנו“.
איך השתלבה האימהות עם הקריירה, בכל זאת, שבעה ילדים?
“כשרציתי ללמוד משפטים, אבא שלי שאל אותי אם זה מקצוע שמתאים לאישה ישרה. זה קצת הצחיק אותי, כי ברור שזה מתאים והלוואי שכל עורכי הדין הם כאלה. לגבי אימהות, השתדלתי כל השנים לעשות הפסקת צהריים, לקפוץ הביתה, לתת לילדים לאכול, לעזור קצת בשיעורים ולחזור למשרד. בזמן שהילדים היו קטנים, הייתה לי הזדמנות לגשת למכרז לשופטת, אך היות שמדובר בתפקיד תובעני עם הרבה שעות מחוץ לבית ויתרתי עליו. יצא לי טוב שאני יכולה לתמרן והיום, הילדים כבר גדולים, הקטן השתחרר מהצבא, אז אני פחות ממהרת לסיים את יום העבודה“.
רגע לפני שנפרדנו לשלום, אחרי ערב מהנה שהיה בו מפגש רעים עם אוכל טוב, יין ותכנית אמנותית של ההרכב המוזיקלי “טריו חסידי“, שאחד הנגנים בו הוא בן כפר חרוב, קיבלנו מגנט יפה, שצילם עמיר בוחניק, בן אלוני הבשן, שגר כיום בעין גב. חשבתי לעצמי שבעצם לא חגגו בערב הזה רק פעילות עסקית מוצלחת של 30 שנה, אלא גם את אהבת הגולן והאנשים ופרגון של הלקוחות והמשפחה ושל מארגני האירוע לתוצרת הגולן ובעצם, יותר מהכול, יצאתי מהערב הזה עם תחושת הודיה של משפחת ספיריה, יעל וחיים, על הטוב והחסד. מסתבר שעסקים גם מחזירים לקהילה וטוב שכך.
