יום הכיף לסיום שנת הפעילות, של צוות המתנדבות מועדון “שרשרת הזהב” בני יהודה, התחיל טעים, באמצע מרתק ונגמר שובה עין ולב. לעוד שנים רבות
שולה לינדר, בשם צוות המתנדבות
התייצבנו לבושות במיטב בגדינו, תרמיל על הגב, מים ומצב רוח טוב. יציאה מבני יהודה בשעה 8:00 – לאן? לעת עתה, זה סוד.
ויקי, הנהגת המקסימה וירדנה מנווטת לכיוון צפון. במהלך הנסיעה, כל אחת ניסתה לנחש לאן ירדנה וויקי מובילות אותנו. לבסוף, הגענו לקיבוץ שומרת ושם הייתה לנו הפתעה ראשונה:
במסעדת “אלטו”, חיכתה לנו ארוחת בוקר של מלכים, עם שלל גבינות שמייצרים במקום.
אווירה מקסימה, טעים וגם נעים.
תוך כדי הארוחה, ירדנה מחלקת לכל אחת מאתנו מתנה אישית ואנו היינו צריכות לנחש למה קיבלנו מתנה זאת. איך המתנה מייצגת את החוזק או את אופייה של אותה מתנדבת. לדוגמה, קיבלתי שעון חול, המרמז על היסודיות והדייקנות שלי. ירדנה בחרה את המתנות באקראי, לפי האות בה מתחיל השם שלנו. שולה – “ש” – שעון חול. המשחק החברתי נתן תשומת לב אישית לכל אחת מאתנו.
משומרת, נסענו לקיבוץ עברון ושם, קיבלה את אותנו יונאי, בחורה אתיופית מקסימה, שהעניקה לנו חוויה אתיופית. היא הציגה בפנינו את סיפור העלייה של העדה האתיופית, מהחלטת הממשלה להעלות את יהודי אתיופיה ועד קליטתם בארץ וכל הקשיים אתם הם מתמודדים עד היום. בחצר ביתה, בנו יונאי ובעלה שיחזור של בית אתיופי. שם שמענו על המנהגים של העדה, על הכבוד שהם נותנים לזקני העדה, למדנו לקלות קפה וטעמנו “דאבו”, לחם אתיופי. מאפה טעים וכמובן, לא ויתרנו על המתכון. סיימנו בריקוד אתיופי שמח ועליז. חוויה מדהימה.
שם היינו בטוחות שחוזרים הביתה, שמחים ומרוצים, אך טעינו. המשכנו לעיר שלומי, שם ביקרנו ב”בית המצויר”. סיפורה עפיה זכריה ז”ל. עפיה, שנולדה בתימן, התאלמנה בגיל 80 והחלה לצייר. דירת עמידר קטנה בשלומי הפכה באמצעות כישרונה הבלתי רגיל של עפיה זכריה ליצירת אמנות. משכיסתה את כל הקירות והתקרה, הדלתות והחלונות, הבית הפך ליצירת אמנות אחת גדולה.
חזרנו הביתה, עייפים אך מרוצים מאוד.
תודה לירדנה על יום מדהים.
יישר כוח ושנזכה לעוד הרבה שנים של התנדבות במועדון.
