המלחמה ומצב החירום הביאו עמם לא מעט שאלות ותהיות בנוגע להתנהלות היום-יומית, שמצד אחד, מזכירה מאוד שגרה ומאידך, יכולה להתהפך על כולנו ברגע. אתם שאלתם – אנחנו עונים
התראות והודעות בחירום
האם המועצה שולחת הודעות לתושבים בזמן אירוע אמת?
לא. פיקוד העורף הוא הגוף המוסמך היחידי להפעיל אזעקות והתרעות שדורשות כניסה למרחב מוגן. הרשויות המקומיות במדינת ישראל, כולל המועצה האזורית גולן, לא שולחות הודעות ישירות לתושבים בזמן חירום, או מלחמה.
מדוע ישנם מקרים בהם לא מופעלת אזעקה? איך נדע להיכנס למרחבים מוגנים במקרה כזה?
המערכות הטכנולוגיות של פיקוד העורף אמינות ומדויקות ביותר ויודעות לזהות מראש יציאות לכיוון יישוב, או שטח מאוכלס. רק כשישנו זיהוי שכזה, מופעלת אזעקה. כשהמערכת לא מזהה נפילה באזור מיושב, אלא בשטח פתוח, האזעקה לא מופעלת וממילא גם אין צורך להיכנס למרחב מוגן.
תוך כמה זמן תושבים בגולן צריכים להגיע למרחב מוגן מרגע הישמע אזעקה? כיצד יודעים מתי אפשר לחזור לשגרה?
רוב מוחלט של יישובי הגולן נמצאים בזמן התראה של 0 עד 15 שניות. בשל זמן ההתרעה הקצר, יש ראשית להשתטח על הרצפה ולהגן על הראש באמצעות הידיים למשך כ-15-20 שניות. לאחר פרק זמן זה, יש להגיע כמה שיותר מהר למרחב מוגן ולשהות בו למשך 10 דקות. אם במהלך אותן 10 דקות, לא נשמעת אזעקה נוספת, ניתן לצאת ולחזור לשגרה, מבלי לחכות להודעה, או להוראה מפורשת. אם במהלך אותן 10 דקות נשמעת אזעקה נוספת, יש להישאר במרחב המוגן עד לקבל הודעה כתובה עם הנחיות מרבש”צ, או מבעלי תפקידים אחרים ביישוב.
כיצד מקבלים מידע על מה שקורה בחוץ בזמן השהייה במרחב המוגן?
מומלץ להאזין או לצפות באמצעי התקשורת. אם היו שתי אזעקות בטווח עשר הדקות הראשונות, עדכונים יגיעו מבעלי התפקידים ביישובכם (רבש”צ/ דוברי צח”י/ מנהלי קהילות וכו’).
אם אינכם מוציאים הודעות, מדוע ביקשתם מהתושבים לעדכן את מספרי הטלפון במוקד?
המוקד מוציא הודעות לתושבים בשגרה, במקרים של חסימות כבישים, דליקות וגם בנסיבות משמחות, כמו הופעות או אירועים קהילתיים.
מדוע המועצה שולחת הודעה מסכמת של אירוע אחרי שהוא כבר הסתיים?
למועצה חשוב, גם במקרים בהם לא הייתה אזעקה והיו נפילות בשטחים פתוחים, שתושבים יהיו מעודכנים לגבי המצב הביטחוני ולגבי המתרחש במרחב הגולן. בנוסף, לעתים, יש ירי תגובה של כוחותינו, או עדכונים אחרים, שחשוב שהתושבים יכירו והללו נכללים בדיווח המסכם של האירוע.
חינוך
מדוע המועצה לא מפעילה כעת הסעות לבתי הספר מחוץ לגולן, בהם מתקיימים לימודים?
רוב מוחלט של מרחב הגולן, נמצא בזמן התראה של 0-15 שניות (בדומה ליישובי עוטף עזה ואצבע הגליל). לכן, פיקוד צפון ופיקוד העורף אוסרים על קיום לימודים בגולן וממילא גם על הפעלת הסעות תלמידים. לגבי תלמידים הלומדים מחוץ למרחב הגולן, הוחלט לבטל גם את ההסעות הללו, בשל חוסר היכולת להעניק לילדים מיגון הולם בזמן הנסיעה. כל גורמי הביטחון תמימי דעים על כך שהפעלת בתי ספר והסעות בגולן, בעת הזו, אינה שווה את הסיכון.
בידי מי נתונה ההחלטה להפעיל לימודים? משרד החינוך, או הרשות המקומית?
משרד החינוך אכן מאפשר לרשויות לקבל את ההחלטה, כל עוד אינן נתונות למגבלות ביטחוניות חמורות, כמו במקרה שלנו בגולן. אנו אומנם חווים כעת שקט ושלווה יחסיים, אולם הללו עלולים להשתנות בבת אחת, ללא כל סימן מקדים. בתל אביב יש לתושבים 120 שניות להגיע למרחב מוגן, מרגע הישמע האזעקה. אצלנו זמן ההתרעה הוא אפס ומסיבה זו ההחלטה היא של משרד החינוך, פיקוד העורף ופיקוד צפון.
האם אפשר לקיים שגרת חינוך במורכבות כזאת?
לכל אורך הדרך, דעתה של המועצה הייתה שחייבים לקיים שגרת חינוך, על אף ההגבלות, בעיקר לאור האפשרות שבתי הספר יישארו סגורים זמן ארוך מאוד. לאחר שיח והתעקשות רבה מול פיקוד צפון והחטיבה המרחבית, הגולן קיבל אישור חריג ויחידי בארץ להפעלת לימודים במתכונת יישובית.
מה שנחוץ הוא נכונות של הצוותים החינוכיים להתחלק ולהתפזר בין היישובים, תוך שיתוף פעולה עם ההנהגות היישוביות וכך לבנות מערכת של שגרת למידה. בשבוע החולף, המועצה עסוקה ימים שלמים רק בנושא זה מול מנהלי בתי הספר, תוך תקווה שכבר בשבוע הבא יחלו לפעול מסגרות שכאלה ביישובים.
יש להדגיש כי מאחר שהמועצה איננה המעסיקה של עובדי החינוך בבתי הספר, מהלך זה יכול להתקיים רק מתוך הסכמה ורצון טוב. הדבר החשוב מכול הוא שמירה על בריאותם הנפשית והחברתית של ילדינו ומתן אפשרות להורים לצאת לעבודה.
עסקים
מדוע חלק מיישובי הגולן לא נכללים ברשימת היישובים הזכאים לפיצויים של משרד האוצר?
בשבוע שעבר, פרסם משרד האוצר את רשימת היישובים הזכאים לפיצויים במסגרת היותם יישובי ספר. ארבעה יישובים מהמועצה – בני יהודה, חיספין, חד נס ורמת טראמפ נותרו מחוץ לרשימה, לצד המועצה המקומית קצרין והמועצות הדרוזיות.
בסוף השבוע שעבר, יצאו ראשי המועצות גולן, קצרין, עין קיניה, מסעדה, בוקעתא ומג’דל שמס, במכתב משותף לראש הממשלה, בו הם דורשים ממנו להתערב מידית בנושא, על מנת לתקן את המצב המעוות והמפלה, שאין בו שום הגיון. עד כה, לא נרשמה כל התקדמות בנושא, על אף שבמשרד האוצר מכירים את העניין ומודים כי מדובר באבסורד.
מה עושה המועצה בכדי לפתור את הנושא?
ראש המועצה, חיים רוקח, פנה מיוזמתו במכתב נוסף לשרי האוצר, הכלכלה, החקלאות, התיירות ולמנכ”ל משרד רה”מ, בו הוא מתריע מפני משבר כלכלי חמור בגולן במספר ענפים, כמו התיירות והחקלאות. במכתב, הדגיש חיים כי הפתרון היחיד הוא להחיל על הגולן מתווה פיצויים מיוחד לתקופת המלחמה, זהה למתווה שהאוצר אישר עד כה רק ליישובי עוטף עזה ולאשקלון.
מה עושה המועצה למען העסקים באופן כללי?
במועצה, הוקם מטה למציאת פתרונות נקודתיים לעסקים שנקלעו למצוקה. בימים הקרובים, נפרסם את המתווה שלנו כמועצה ובו סל הכלים האזורי לסיוע ולתמיכה בבעלי העסקים.
תפעול וסביבה
המלחמה משפיעה על כל אורחות חיינו, גם בנושאים שבזמנים כאלה נראים לכאורה “פחות חשובים”. הנה מספר שאלות של תושבים בנושא תחזוקה ותפעול ביישובים שעלו בתקופה זו.
האם תדירות פינוי האשפה ביישובים שונתה מאז החלה המלחמה?
לא. תדירות פינוי הפחים הירוקים נותרה זהה בתדירות ובימי הפינוי. ההבדל היחיד שעלול להיות מורגש הוא בשעת הפינוי. צוותי העבודה של קבלני פינוי האשפה עובדים במתכונת חסרה ולכן, לעתים, הפינוי מתבצע ביום הקבוע, אולם באיחור של מספר שעות. הדבר נכון גם לגבי הפחים החומים (פסולת אורגנית) שממשיכים להיות מפונים בתדירות ובימים הקבועים.
האם חל שינוי בפינוי מתקני המחזור השונים בעקבות המלחמה?
בשבועות שלפני המלחמה, המועצה החלה בחלוקת פחים כתומים (מחזור אריזות) ביישובים, ממבוא חמה ועד אליעד (החלוקה היא מדרום לצפון). פחים אלו מטופלים בידי תאגיד תמי”ר כרגיל.
הקרטוניות ביישובי הגולן ממשיכים להיות מפונות, בניגוד למה שקורה ברוב הארץ. קצב הפינוי אמנם אטי מהרגיל, אך השירות קיים ונמשך.
מתקני הפינוי לפסולת זכוכית לא מפונים בשלב זה, לאור עצירת השירות בידי הקבלן.
גזם ממשיך להיות מפונה מהיישובים, בקצב אטי מהרגיל, לאור מחסור בכוח אדם ובמשאיות מנוף.
פסולת אלקטרונית ממשיכה להיות מפונה, בקצב אטי יותר מהרגיל.
תושב כותב: “פתחתי לפני יומיים קריאה, באמצעות האפליקציה, והקריאה טרם טופלה”, למה?
בשגרה, אגף התפעול עושה כל שביכולתו בכדי לסגור כל קריאה שנפתחת בתוך 24 עד 48 שעות. בימים אלו, של חירום ומלחמה, אגף התפעול, בהנחיית ראש המועצה, נותן עדיפות לטיפול במקלטים ובמרחבים מוגנים במוסדות חינוך. המשמעות היא זמן טיפול מעט ארוך מהרגיל בקריאות בנושאים אחרים. כמובן שאם צוותים של האגף נמצאים ביישוב בכדי לטפל במקלט, הם יפתרו באותה הזדמנות גם בעיות נוספות.
מרלו”ג – מרכז לוגיסטי “צנובר”
יומיים לאחר פרוץ המלחמה, החל לפעול במתחם “צנובר” מרכז לוגיסטי, המרכז תרומות של כסף, ציוד ומזון. לאחר כמעט חודש של תפעול, הנה מספר נקודות המבהירות את מהות הפעילות של המרלו”ג.
מהו תפקידו של המרלו”ג בתקופה זו?
בראש ובראשונה, המרלו”ג הוקם בכדי לתמוך ביישובי הגולן, בתרחיש בו הלחימה באזורנו תתעצם ומשאיות אספקה יפסיקו לעלות לאזור. במקרה כזה, ספקים יגיעו בצורה מרוכזת ל”צנובר”, יפרקו שם תוצרת ומשם, היא תופץ אל היישובים. כל עוד אנו לא בסיטואציה המתוארת, המרלו”ג פנוי למשימות אחרות, הכוללות מתן מענה לצרכים של חיילים ומשפחות מפונים שנקלטו בגולן. בשבוע האחרון, המרלו”ג החל לסייע גם למשפחות מהגולן שנקלעו לקשיים, עקב המצב, באמצעות חבילות מזון.
מדוע המרלו”ג ממשיך לתמוך בחיילים? האם אחרי חודש של מלחמה, הצבא טרם השלים חוסרים?
הסיוע שהמרלו”ג מעניק לחיילים, מתחילת הלחימה, איננו בציוד טקטי (ציוד לחימה), אלא בציוד שהצבא לא מספק אותו גם בשגרה וקיים בו חוסר מתמיד בשטח. מדובר בעיקר בביגוד חם: פליסים, ביגוד תרמי, שמיכות, גרביים ובוקסרים. קיימת דרישה גם למזרנים מותאמים לשטח, למוצרי היגיינה כמו: סבון, שמפו, מגבונים ודיאודורנטים. כאמור, מדובר במוצרים שהצבא לא מספק אותם בשוטף ולרבים מהחיילים אין את האפשרות לצאת ולרכוש אותם בעצמם.
מהן התרומות הדרושות ביותר כעת במרלו”ג?
ביגוד חם ומוצרי היגיינה תמיד מתקבלים בברכה. משפחות המפונים זקוקים בעיקר למוצרי מזון יבש – חטיפים, שימורים, חיתולים ומזון לתינוקות. ניתן כמובן לתרום גם כסף ואנו נבצע את הרכישות.
ההערכות מדברות על מלחמה ארוכה. מאידך, היכולת של הציבור להמשיך ולתרום הולכת ונשחקת. איך מבטיחים את המשך הפעילות של המרלו”ג לאורך כל המלחמה?
המועצה פועלת באמצעות כמה גורמים, חלקם ציבוריים וחלקם פרטיים – בדגש על תורמים מחו”ל. אלו הערוצים העיקריים שיבטיחו את המשך הפעילות.
איזה סיוע מציע המרלו”ג למשפחות מהגולן שנקלעו לקשיים בעקבות המצב?
המרלו”ג מסייע למשפחות הללו במוצרי מזון והיגיינה. חבילות אלה יוצאות אל המשפחות, על פי מידע שמתקבל ממחלקת הרווחה.
האם יש צורך במתנדבים במרלו”ג?
אנו שמחים תמיד למתנדבים, אולם הצורך משתנה לפי הגעה ויציאה של ציוד. כדאי לתאם מראש ולבדוק, לפני שמגיעים.
צרו קשר:
עופרי 050-8890247,
או שמרית 050-9080495
האם יש ציוד שאין בו צורך?
במרלו”ג הצטברה כמות די גדולה של ביגוד יד שנייה, שנתרם עבור המפונים ונראה שאין לו דורש. נשמח לקבל עבור המפונים ציוד חדש.
80 וארבע
מועדון הוותיקים בחיספין קיבל מאז תחילת המלחמה שכנים חדשים: ילדי המשפחתונים שעברו לפעול במבנה הסמוך למועדון, לאור היותו ממוגן. שילוב הכוחות היה רק עניין של זמן וכבר ביום הראשון הוותיקים והילדים החלו לצאת יחד לשחק ולפעילות ספורטיבית בחצר המועדון. הפעילות המשותפת הסבה הנאה רבה לכל המשתתפים גדולים וקטנים כאחד ובכוונתם להמשיך בכך כל עוד ניתן. הנה לפחות מצאנו דבר אחד טוב שיוצא ממצב החירום.
