“כל חלומות העולם” הוא אלבומה השני של לירון בן שמעון, יוצרת-מוזיקאית-מדבבת-ושדרנית ברשת ג’. את אלבומה הראשון, אגלה באופן נאות, לא שמעתי. אלבומה החדש, קצר-נגן בן שבעה קטעים בסך הכול, משאיר רושם שכנראה הפסדתי.
את מרבית השירים כאן כתבה בן שמעון והלחינה והשתתפה בעיבודים. מולה עובדים מיכאל בן שמעון (אח מוכשר) ומאור ויזל (סתם מוכשר). הכתיבה של בן שמעון איכותית וגבוהה, קצרה, קולעת, בלי משחקים. היא לא תתעקש על חרוז אם יש מילה אחרת, שמדייקת יותר את כוונתה. הנה שיר הנושא: “…מאה אלף חולמים, שהם גאונים בדיוק כמוני/ ובהיסטוריה יירשם אולי אחד/ את כל העולם נכבוש לפני שנקום מן המיטה/ חלמתי יותר ממה שנפוליאון עשה// כי כל חלומות העולם מצויים בתוכי/ כל חלומות העולם בתוכי// אז ממי אפחד אם לא מעצמי/ איזה צל יעיב עליי/ אם לא הצל שלי…”. משהו מדויק ויפה על חלומות גדולים מול מציאות קטנה ופחד מהצל של עצמך. כולם חולמים לסין – ונוחתים בקפריסין, משהו כזה.
דווקא בשיר שכתב מיכאל בן שמעון, “ויתור”, וששניהם שרים, התפוצצתי. יש שם שורה כזאת – “…אלף כוונות שגויות נוחתות בשקט/ במקומן הלא נכון…”. שורה נהדרת בעברית יפה ועם רעיון טוב והם שרים “נוחְתות” במקום “נוחֲתות”. כיוון שזה סוג של פזמון הם חוזרים על זה שוב ושוב – “נוחְתות-נוחְתות-נוחְתות” וכל פעם כזאת מלבינה לי עוד שערה בזקן. אתם יכולים להגיד עד מחרתיים שאני מתגרזן פה על שטויות, אבל הצרימה שהייתה לי מזה באוזן ממש כאבה. אני כבר לא מדבר על זה שאם הכוונות הן שגויות והן נוחתות במקומן השגוי, הרי שזהו כן מקומן הנכון. בעצם, אני כן.
המוזיקה של בן שמעון ושותפיה זזה מהטכנו-רוק לרוק רך, עם איזו זיקה מזרחית עדינה, הכול לפי העניין. מוזיקה טובה, קליטה במידה, בדיוק מה שלא נמאס לשמוע אחרי פעמיים. העיבודים נפלאים, עמוסים בתכנותים ולופים ועריכות ועריכות משנה ועוד עריכות ומיקסים וגו’.
נהניתי מ”כל חלומות העולם” והיי, יש לה פה שיתוף פעולה מרתק עם אהובה עוזרי בשיר “בית”. כבוד.