30 שנה מחכים להזזת עורק התחבורה המרכזי מנווה אטי”ב, עכשיו זה קורה. בישוב מדברים גם על סלילת “ציר 5″ לצרכי ביטחון ובטיחות, בפייסבוק חוששים מפני “עוקף מג’דל שמס”
ופגיעה אנושה בפיתוח התיירותי המואץ
בחלומות הכי מוזרים שלכם, אינכם חולמים על כביש. בנווה אטי”ב – כן. זה נמשך כבר 30 שנה, חולמים על כביש; כזה, שייתן בלילה לישון.
הפוך על הפוך, כאילו?
לא ביישוב היחיד בגולן, שחוצה אותו לכל אורכו כביש ארצי, עורק תנועה שנעשה עמוס יותר משנה לשנה,
סואן יותר ככל שיקצינו מזג האוויר והמצב הביטחוני.
כולנו היינו שם, עברנו את היישוב היפהפה בדרכנו אל אתרי התיירות ההומים בצפון,
לשנייה לא העלינו על הדעת באיזו צרה מדובר, כמה רע לגור צמוד לעורק תנועה שמחבר בין תרבויות, בין אזרחי לצבאי,
בין מרגוע למשאיות כבדות, בין רומנטיקה בצימרים לחאראקות של אופנוענים.
לאחר 30 שנה – מדברים היום על יצירת שני כבישים חדשים במרחב של נווה אטי”ב,
אבל בפייסבוק עולים כבר קולות כנגד.
הראשון ייסלל על תוואי ציר המערכת לצד היישוב, השני – סלילת “ציר חמש” כאלטרנטיבת חירום לחרמון.
רמי כלפון, ממקימי המושב, הוא רבש”צ היישוב והכי ותיק בצה”ל בתפקיד.
הוא מנהל היום את הקהילה בהתנדבות בכל הנוגע לקשרים עם המועצה האזורית גולן;
הגשמת חלום הכבישים זה ת”פ שלו והוא ממשיך בו ככל שיידרש או יארך הזמן.
“מבחינת היישוב נושא הכביש העוקף עולה כבר קרוב לשלושים שנה”, פותח כלפון בסוגיית החלופה הראשונה.
“אחת הבעיות שלנו בסוגיה זו היא שאי אפשר לסגור את היישוב מבחינה ביטחונית.
יש אמנם ‘שער צהוב’, אך ניתן לסגור אותו רק בחירום, ביום הכיפורים או יום הזיכרון.
בכל יישובי הגולן, למעט שני קיבוצים, השומר הוא למעשה השער האוטומטי. מכיוון שסגירתו בלתי אפשרית אצלנו,
אנחנו משקיעים כ-100,000 ש”ח מידי שנה בשמירה ביישוב, כל הלילה כל השנה.
אך אין די בשומר כי אפשר לחדור דרך השערים ומכוניות נכנסות ויוצאות ללא שליטה. אנחנו יישוב קדמי,
המרוחק פחות מארבעה קילומטרים מגבול לבנון ופחות משניים וחצי מהגבול הסורי.
אחד מבין שבעה יישובים בגולן בסיווג זה, בהם הרבש”צים מרותקים ליישוב 24 שעות ביממה.
“בחמש וחצי בבוקר כבר מתחילה בכביש החוצה את המושב התנועה של המכוניות, העובדים,
המשאיות אשר קופצות על הכביש. החברים מסרבים לגור על הכביש הראשי, שמרוחק רק שלושה מטרים מבתיהם,
לכן כל הבתים לאורכו עומדים להשכרה, למעט שלושה.
“במהלך היום כולו מתנהלת כאן תנועה פראית, מהירה ומסוכנת, של כלי רכב ותחרויות אופנועים,
אי אפשר לחצות את הכביש, אלא אם תסתכל 40 פעם לכל צד.
“הדרוזים יוצאים לעיתים בהפגנות, עת משתחרר עציר בטחוני, ביום העצמאות או אירועים אחרים;
התהלוכות והשיירות עם הדגלים יוצאות מהכפרים, עוברות דרך נווה אטי”ב,
מכאן לעין קיניה והמשטרה לא יכולה לעשות דבר.
“בגלל שהמקום פרוץ, זוגות מהסביבה שרוצים להתייחד, לשתות אלכוהול או לקחת חומרים שונים,
מסתובבים כאן בכל מקום, עושים מה שהם רוצים. אנחנו כל הזמן מוציאים אותם והם באים מהדלת האחורית.
הם נכנסים לדירות בהם אין אנשים, לתוך גני הילדים ומתקני המשחקים.
קיימת גם בעיית הפרות שחודרות ליישוב ואי אפשר לעשות מחסומי בקר בכביש הראשי.
בסך הכל, יש לנו יחסים טובים עם השכנים, אך יש גם בעיות.
בוא נדבר על הפתרונות הצפויים ולוחות זמנים?
כלפון: “הראשון הוא כביש עוקף נוה אטי”ב שעכשיו נמצא בתכנון במועצה האזורית גולן.
הוא יעבור על כביש המערכת אשר מקיף את נוה אטי”ב מצידו הצפוני, יורחב, השיפועים יוסדרו וישונו.
הוא יעבור בשוליים של היישוב ויהיה מעבר לגדר היישוב. מדובר בסך הכל ב-1.2 ק”מ.”
1000 יחידות בנה-ביתך במג’דל שמס
ידוע שיש גם תקציב, אז הבעיה קרובה לסיומה?
“הבעיה כרגע היא שהולכים להוסיף 1,000 יחידות ‘בנה ביתך’ למג’דל שמס, אשר יקומו בין הכפר לנמרוד ולנווה אטי”ב.
המשמעות היא תנועה עוד יותר גדולה של מכוניות ובונים, היישוב יתקרב אלינו. אין לנו בעיה עם זה,
אך זה מחייב לזרז את ביצוע הכביש.
של מי הבעלות על האדמות שהוקצו לבנייה?
“השטחים היו של נוה אטי”ב, הם אינם מתאימים למטעים,
ויתרנו עליהם והמועצה מתוך רצון טוב ושיתוף פעולה עם מג’דל שמס נתנה להם את השטח, שכולו נמצא בתכנון.
אין לנו בעיה עם זה, אבל שיתנו לחיות בשקט.”
מה אומרים במועצת מג’דל שמס?
“פניתי לראש המועצה דולן אבו-סאלח, והוא השיב שגם להם לא נוח לעבור ביישוב,
כי הוא נסגר לעיתים בגלל בעיות ביטחוניות. זה יוצר בעיה גם אצלם וגורם התמרמרות.”
בקיץ הבא יהיה לכם כביש חדש?
“אני מאמין שתוך שנתיים יהיה לנו כביש. חיכינו שלושים שנה, נחכה עוד שנתיים… גם התכניות היו כבר לפני שלושים שנה,
גם אז הבינו שהכביש בתוך היישוב הוא זמני, אך לצערנו הוא הפך להיות קבוע.”
הכעס בפייסבוק מופנה לסלילת “ציר חמש”, וניתוק מג’דל שמס מעורק תיירותי הומה, אתה יכול להרגיע את השכנים?
“מדובר בציר עוקף מג’דל שמס ונוה אטי”ב, זו דרך עפר שנמצאת בתוך שמורת הטבע חרמון ומובילה מהחרמון לנוה אטי”ב.
מדובר בסלילת דרך מערכת, שתהא סגורה למטיילים, כאלטרנטיבת חירום בלבד. בשבילי,
כאחראי ביטחון, אם היא תסודר הביטחון שלי יהיה יותר מסודר.”
וזאת מדוע?
“כי אין לנו גדר מתריעה מהחרמון לכיוון לבנון. לא נוסעים שם ואנחנו חיים בחסדי הערנות של החיילים במוצבים.
אם יהיה כביש סלול אספלט, בו הצבא יוכל לסייר זה ייתן יותר בטחון. כרגע הציר מאוד בעייתי לתנועה,
הצבא מסתובב שם רק לחירום או אימונים והציר די הפקר. אם אין שם נוכחות, אנשים יכולים להתקרב עד היישוב,
הכל מאוד סבוך באזור.
“אבל הבעיה הכי קשה היא של החרמון. זהו אתר סקי שנכנסים אליו בכיוון אחד עד 13,000 איש ביום ובסופו דרך ללא מוצא.
אין יציאה הלאה, אלא ניתן לחזור על אותו ציר.
“אם ציר התנועה הקיים לחרמון נחסם משלגים שיורדים בבת אחת, אם יש תאונה חלילה על הכביש,
אוטובוס שמתהפך חוסם את הכביש, אז אין מעבר, והאנשים מנותקים.
כמובן שגם לצבא זה מאוד מפריע כי אין גם להם דרך נוספת לפינוי, אין להם אפשרות להגיע למוצבים עד לפינוי הבלגן על הכביש.
“למעשה, הצבא הוא שצריך להחליט שהדרך חיונית לביטחון. ברגע שיש החלטה,
רשות הטבע והגנים מסירה את הווטו על סלילת הדרך.”
באמת, מה אנחנו צריכים את כל עם ישראל בתוך שמורה יפהפיה, רק כדי לקצר מסלול לחרמון?
“הבהרנו להם שזו דרך מערכת שתהיה סגורה, שרק הצבא יוכל לנוע בה בעת חירום, או לפינוי אזרחים במקרה אסון בחרמון.
הנושא כרגע לא זז, כי הצבא לא לוחץ עליו.
“אני מעלה את הנושא על הפרק, כי רק ראש המועצה ואלוף הפיקוד יוכלו להביא לשינוי המצב עם רשות הטבע והגנים.
“המימון לכביש אמנם צריך להגיע ממשרד הביטחון, ואנחנו מקבלים תשובות שאין כסף.
לכן הודענו שאנחנו אפילו מוכנים להשתתף בחצי מהעלויות של הסלילה רק כדי לפתור את הבעיה,
למרות שזה לא צריך להיות כך.”
דיברתם עם המועצה על סלילת הדרך ופתיחת הציר?
“פנינו לאלי מלכה ראש המועצה, אנחנו מחכים לישיבה איתו ונקבל תשובות.”
אבל הדרוזים מפחדים לאבד פרנסה בגלל הכביש הזה, מה אתה עונה להם?
“שאנחנו לא מדברים על כביש עם תנועה, רק על חירום. זו דרך צבאית, אבל תהיה אופציה לחלץ אזרחים,
שלא לדבר על פצמ”רים, שעשויים לגרום לאסון אם לא יהיה פינוי מהיר.
החרמון מאוד מפתה ומספיקה מרגמה קטנה לעשות לנו צרות.
אנחנו שמחים שהמבקרים עוברים דרך מג’דל שמס, זו דרך רחבה, הכל התפתח שם בצורה בלתי רגילה,
כמו תל אביב הקטנה. אנחנו לא נעשה שום דבר כדי להזיק, אפשר להיות רגועים.”
אנחנו מתקרבים לעונה בחרמון והגזרה חמה, כיצד תיראה התיירות עם שינוי המצב הביטחוני בגבול סוריה?
“אנחנו מתפללים שלא יגיע איזה ארגון שיחליט להתעסק איתנו.
הצבא עובד על כך ולמזלנו אזור החרמון עדיין לא בשליטת המורדים, אלא הסורים.”
לפחות צפוי חורף טוב?
“עברנו שלוש שנים קשות, השנה האחרונה הכי קשה אי פעם.
התחזית מדברת על עונה מאוד גשומה, משקעים מאוד טובים, מצפים שזה יביא גם שלג. אך תחזית במדינה…
מה שרואות עיניי זה מה שקובע”.
דניאלה שאול
