עצב כבד בגולן, עם הפרידה לתמיד מחיים אוחיון, ממושב כנף, איש הגולן משכמו ומעלה, יזם בנשמתו, איש מעשה וחזון, איש משפחה, שהלך לעולמו השבוע, לאחר מאבק במחלה קשה
איש העסקים והיזם חיים אוחיון, הבעלים של קבוצת הכדורסל גלבוע/גליל וחקלאי, הלך לעולמו בגיל 59, אחרי מאבק במחלה קשה.
אוחיון שם לנגד עיניו את פיתוח הצפון כמטרה עליונה. הוא הקים את “חוצות הגולן” בקצרין, את מכללת “אוהלו” בקצרין, שכונות בקצרין ובראש פנה, את מבשלת הבירה בקצרין, המרכז המסחרי המרהיב מלון “גליליון” – “אגמון מרקט“, בסמוך לאגמון החולה, שלושה מלונות בקיבוצי הגליל העליון, מתחם מגורים ענק בראש פנה ומבשלת בירה, ליד כפר גלעדי. בין המיזמים של אוחיון ניתן למצוא גם את חברת “ג‘י.ג‘י.איי” (גליל גנטיק אנלאסיס), באזור התעשייה של קצרין, שם פיתח יחד עם המדענים שהעסיק צ‘יפ שיזהה מחלות גנטיות אצל נבדקים. תרומתו לצפון הייתה אדירה.
חיים אוחיון היה ידוע כמי שמבקש להחיות את הגליל העליון: “הצפון זה פרובנס” ו“לא חייבים לנסוע שעה עד למסעדה טובה“, נהג לומר.
אוחיון היה ידוע כתומך גדול של הכדורסל הישראלי והיה לאיש שעשה את הצעד השנוי במחלוקת כשהעביר את הקבוצה של הפועל גליל עליון מכפר בלום לגן נר – שבסופו של דבר הסתיים עם זכייה היסטורית באליפות בעונת 2009/10 של הפועל גלבוע/גליל.
לצד פועלו בקבוצה הצפונית, שהפכה עם השנים למפעל חייו, אוחיון היה אחד מחברי הדירקטוריון הוותיקים ובעלי ההשפעה הגדולה ביותר במנהלת ליגת העל בכדורסל. במקביל, בעלי גלבוע/גליל נבחר לשמש כחבר הנהלת איגוד הכדורסל במרץ שעבר והיה אמור להשלים קדנציה בת 4 שנים ולהמשיך בתפקיד עד 2024.
בחצי השנה האחרונה, אוחיון נאבק במחלה. הוא עבר ניתוח להשתלת מח עצם לפני מספר חודשים, השתחרר מבית החולים, אך אושפז לפני כחודש ובמהלך התקופה האחרונה, חלה החמרה במצבו.
ראש המועצה האזורית גולן, חיים רוקח: “פגשתי את חיים לפני שנים רבות, בשלבי הקמת מושב כנף. במהלך השנים, הייתי עד לדחיפה וליוזמות של חיים, הן בהקמת חוף הלונה גל והן בפיתוח הכלכלי של מושב כנף, לצד ההתפתחות האישית של חיים. מימיו בתחילת הדרך, עם סעדיה ז“ל, בעבודות החשמל ובהמשך, כיזם הבונה בגליל ובגולן. בשנתיים האחרונות, נפגשנו מספר פעמים בנושאים שונים – החל מהעברת הבעלות על חוף הדוגל ליזמים, בנושאי פיתוח תיירות בגולן ובגליל והן בתחום פיתוח הספורט הגולני. חיים תמיד היה רציני, מקצועי ומחייך. מוכן היה תמיד לסייע, בעצה טובה ובאוזן קשבת.
“תחסר לי, איש יקר. בעצה טובה, בחיבורים, בחברות ובכלל“.
תושבי הגולן מרכינים ראשם ומשתתפים באבלה הכבד של משפחת אוחיון, עם פטירתו של חיים, איש הגולן והגליל, איש אצילי ובעל חזון, איש נעים הליכות, יצירתי וחבר אמתי לדרך. האיש שחיבר את הגולן והגליל.
חיים הובא למנוחות במושב מעלה גמלא.
יהי זכרו ברוך
החלוץ החדש
חברי כנף סופדים לחיים אוחיון
חיים, חבר יקר,
היכרות של 40 שנה שבאה לסיומה העצוב.
יש מיתוס כזה בכנף, שהמושב הוקם על ידי חבורת יוצאי חיל הים, אולי כי היינו שמונה חבר‘ה, מהם, חמישה (!) שהגענו מאותה ספינה.
עד ימיך האחרונים, חזרת על המשפט – “מעולם לא נוצח עם ששלט בים” וקיווינו, כל כך קיווינו, שהקרבה שלך אל הים, במהלך אשפוזך, תעזור לך להחלים ולשוב לחיים הענפים ומלאי העשייה, החזון וההגשמה שחיית.
לאחר שחרורך מהספינה, הספקת לעבוד קצת כחשמלאי בתל מונד, מקום הולדתך, עד שהשמועה על הגרעין המתגבש להקמת מושב חדש הגיעה לאוזניך. הבנת שיש כאן הזדמנות למשהו ראשוני ומיוחד, הייתי אומר, אפילו היסטורי.
לא ידעת שפרט לדרך חיים חדשה, תמצא בגרעין גם את אהבת חייך, את תרצה.
כושר המנהיגות שלך, הראייה למרחוק והנחישות הבלתי מתפשרת שלך באו לידי ביטוי בזמן התהוות הגרעין והיית אתה זה שהגעת לפני כולם למושבוץ שבאליעד ולבדך התחלת להזיז הרים כדי להכשיר את המקום בעזרת הגופים השונים.
ראית עצמך כחלוץ החדש, הראית לכולם מהי התמדה ומהי קביעת עובדות בשטח. האמנת בתנועה ובהתקדמות, בליצור בעצמנו ולעצמנו את העתיד שלנו, לגייס אמצעי ייצור ולהקים את יישוב הקבע.
במופע, בטקס העלייה לקרקע, שהשתתפת בו בשירה (אלא מה?) ובמשחק, אמרת את המשפט, שנראה לנו אז כבדיחה (בכל זאת, היינו בשנות העשרים לחיינו): “החבר‘ה האלו עוד יקנו את הלונה גל“. צחוק–צחוק, כעבור כמה וכמה שנים אכן קנינו את הלונה גל, שיחד עם חוף דוגית הפך לדגל. היית שותף פעיל בקנייתו ולאחרונה, ממש לפני שנכנסת לתהליך הרפואי, עסקת גם במכירתו.
עם השנים, התרחבו עיסוקיך ועסקיך וכנף תמיד הייתה עבורך מקור לגאווה.
אתה האחראי לכך שכל חברי המושב הפכו לאוהדי כדורסל מושבעים…
חיים, חבר יקר,
יחסרו לנו חגיגות שבועות עם השירה בציבור ו“זוהי יפו, ילדה, זוהי יפו“.
תחסר לנו הרוח שלך, שתמיד תורגמה לפסים מעשיים.
אנחנו מחבקים את תרצה, את גל ורועי והנכדים, את מיכל ויבגני ואת דניאל ונמשיך לחבק ולדאוג להם כל העת.
יהיה זכרך ברוך, החברים לדרך מכנף
