בתפקידה האחרון, הייתה אורנה אשד ז”ל האקולוגית של שמורת הטבע גמלא. בחנוכה, התקיים יום העיון ה-13 לזכרה בנושא – מינים פולשים
נעמה מנספלד
יום רביעי סגרירי בגולן, בוקר חג החנוכה, ואל מכללת “אוהלו” מתכנסים רבים וטובים – אנשי מחקר ושטח, תושבי הגולן, חקלאים, שוחרי טבע וחברים ותיקים. חצי השעה הראשונה של ההתכנסות, לפני תחילת הכנס הלכה למעשה, היא חגיגה של חיבוקים, לחיצות ידיים ומפגשים משמחים. כשניתן האות להיכנס אל תוך האולם, מתגלה כי מספר האנשים השנה גדל עד כדי מחסור במקומות ישיבה. מזל שהכינו מראש חדר סמוך, אשר בו מוקרנות ההרצאות בשידור חי.
יום העיון מתקיים מדי שנה בחנוכה, לזכרה של אורנה אשד, אשר הייתה האקולוגית של שמורת הטבע גמלא, בתפקידה האחרון. אישה חכמה, שלומדת ומלמדת כל הזמן, חוקרת כל נושא לעומק, אם זה עפצים, נשרים, או בריכות חורף. מלאה בסקרנות ושאלות חכמות ללא הפסקה, חרוצה ואופטימית, חברה טובה ומדברת בגובה העיניים.
את יום העיון פותח בהתרגשות ישראל אשד, בהביטו אל הכמות הנאה של האנשים שהגיעו ליום העיון ה-13 במספר. הבאים בתור לברך יהיו ראש המועצה האזורית גולן היוצא, אלי מלכה ומנהל “מכון שמיר למחקר”, ופרופ’ משה ראובני, אשר גם הוא מסיים את תפקידו. שניהם מלווים את יום העיון מיומו הראשון ומאפשרים את קיומו.
אורנה אשד הייתה אישה חכמה, שלומדת ומלמדת כל הזמן, חוקרת כל נושא לעומק, אם זה עפצים, נשרים, או בריכות חורף. מלאה בסקרנות ושאלות חכמות ללא הפסקה, חרוצה ואופטימית, חברה טובה ומדברת בגובה העיניים
בכל שנה, מצליחים מארגני הכנס לבחור נושא מרתק, הקשור לטבע, או לשמירת הטבע ומרכיבים בצורה מדהימה רשימה של מרצים וחוקרים המקיפים את הנושא מכל הכיוונים בהרצאותיהם. השנה, בחרו המארגנים את הנושא של מינים פולשים. ניהול טבע בשנות האלפיים אינו דבר פשוט בכלל. בעשורים האחרונים, אנחנו עדים למהפכה של ממש, בהפיכת העולם לכפר גלובלי אחד עצום. אין פינה שלא נחקרה ואין מקום שלא ניתן להגיע אליו. הנפש הסקרנית, החוקרת של בני האדם יכולה לשוטט, לשוט, ללכת, לטוס ולזחול בכל נקודה, קטנה כגדולה, בעולם כולו. האוכלוסייה גדלה מאוד, הצרכים האנושיים גדלו אתה, כבישים ודרכי תחבורה התפתחו וכעת, ניתן להגיע לכל פינה בעולם וגם להביא עמך חזרה מינים שונים ומשונים של בעלי חיים וצמחי בר, בכוונה, או בשוגג.
ביבשה, באוויר ובים
בהרצאה הראשונה, נפגשנו עם פרופסור דניאל סימברלוף ,מאוניברסיטת טנסי, בארצות הברית, שסקר בפנינו את עבודתו בת שלושת העשורים, בניהול פלישות ביולוגיות בצפון אמריקה. אחריו, עלה פרופסור צביקה מנדל, מהמנהל למחקר חקלאי, שם הוא עורך מחקרים על חרקים פולשים, הפגיעה בחקלאות והפתרונות – אם בהדברה ביולוגית, אם באמצעי ממשק ידידותיים ואם בכאלה שכרגע מצויים בלא פתרון, עם חשש לנזק עתידי כבד. פרופסור מנדל לימד אותנו כי הפלישה המרכזית היא ממזרח למערב וכי תנועת הסחר הבין-לאומית מאיצה את התהליכים הללו.
המושב השני התרכז במינים פולשים מעולם החי. סלעית קרק, אשר כיום חוקרת באוניברסיטת קווינסלנד, באוסטרליה, ערכה סקירה מרשימה ביותר על תחום התפוצה של ציפורים פולשות בעולם, בדגש על הדררה והמיינה ההודית, אשר התבססו בישראל. המחקר שלה שאל למעשה מדוע התבססו המינים האלה ומה אִפשר להם את אותה ההתבססות וההשפעה הרחבה על הטבע והחקלאות הישראליים. במחקר התגלה כי האינטראקציות בין הציפורים המקומיות לפולשות הן קריטיות להבנת הסיטואציה של הפלישה ואולי אף רלוונטיות למציאת הפתרון.
ד”ר מנחם גורן, ממוזאון הטבע ע”ש שטיינהרדט, באוניברסיטת תל אביב, התמקד בתחום הים והראה בצורה מרתקת איך מזרח הים התיכון הופך למעשה לשלוחה של הים האדום, בעקבות פתיחתה של תעלת סואץ. עמיתו לאוניברסיטת תל אביב, איתי רנן, נתן סקירה חשובה על התפשטות נמלת האש, אשר מצויה במחוזותינו כבר 13 שנים ומופצת על ידי משתלות. איתי פירט איך ניתן למגרה ביעילות ומה נעשה בנושא.
את המושב סיכם ד”ר דרור בן עמי, מאוניברסיטת תל אביב, במעין דיון אתי לגבי מה עושים עם המינים הפולשים, שהגיעו לפה לא בכוונת זדון ולא מתוך רוע. בהרצאתו, הביא ד”ר בן עמי גישה לא-שיפוטית כלפי המינים הפולשים וניסיון להכילם בחמלה.
הצומח הפולש
המושב השלישי סבב סביב מיני צומח אשר פולשים אל הטבע הגולני והישראלי וכלל סקירה של המינים הפולשים באגן ההיקוות של הכנרת, מתוך סקר שנערך בשנים 2017-2018. הסקירה הועברה על ידי איתי אושינסקי, מ”ליג”ם פרויקטים”. אחריו, הרצה ד”ר עודד כהן, מ”מכון שמיר למחקר”, בהרצאה חשובה ומעוררת מחשבה על רמת ההתערבות שלנו במיגור, או בהכלה, של המינים הפולשים, מכיוון שההשקעה הנחוצה למיגור היא עצומה לעתים והכול תלוי בערכיות של בית הגידול.
דניאלה כפרי ממשרד החקלאות נתנה הרצאה מעשית ומעניינת עם הצצה על הפעולות שנערכות על ידי השירותים להגנת הצומח אל מול התפרצות המינים הפולשים בענפי החקלאות השונים.
המושב האחרון חזר אל הנשרים, אחת האהבות הגדולות של אורנה אשד. קובי גביש, מהיחידה הסביבתית גולן, העביר הרצאה על “תצפיטבע”, ככלי למדע אזרחי, עם סקירה של פעילות המחקר בשנים 2016-2018, מפי יסמין רייזנר, מ”מכון שמיר למחקר”.
יעל חורש, מ”מכון שמיר למחקר”, סיפרה על ההשפעה האפשרית של חשיפה למזהמים סביבתיים על הצלחת הקינון של הנשר האירו-אסיאתי.
כבכל שנה, הסתיים יום העיון בהדלקת נרות, אכילת סופגניות וסקירת נשרים בשמורת הטבע גמלא. השנה, מזג האוויר היה אפרורי במיוחד, אבל האווירה – חמימה כתמיד.
תודה רבה לגופים השותפים: למועצה האזורית גולן והיחידה הסביבתית, ל”מכון שמיר למחקר”, לרשות הטבע והגנים, לרשות ניקוד ונחלים כנרת וכמובן, למשפחת אשד. מצפים כבר לשנה הבאה.
