הנה, סיימת סיבוב שישי של “מעשה בחמישה בלונים” וכלום. מה קרה היום שהתינוק לא נרדם? קרה והרוטינה של טקס השינה, שלרוב עובדת יפה, לא מתאימה להיום. דרושה גמישות
האם להעניק לתינוק טקס שינה קבוע ומאורגן, כזה שחוזר על עצמו יום אחרי יום ולא משתנה? האם זה עוזר לתינוק? או אולי רק מכניס אותו להתנגדות מול השינה? אולי זה טוב לו, אבל ברגע שיוצאים משגרה, הוא אבוד ולא יודע מה לעשות – איך להירדם בתנאים שהוא לא רגיל אליהם?
טקס השינה הוא טקס חשוב, שמאפס וממקד את התינוק וההורה ומכווין לקראת מה הולכים. מה בעצם הולך לקרות עכשיו ומה אחר כך. הוא נוסך ביטחון ומעניק יציבות. סדר הפעולות חשוב, כדי ליצור זרימה והרגל, אך חשוב לוודא שלא ייווצר קיבעון וחוסר התאמה ליום שעבר על הילד ועלינו.
מטרת טקס השינה היא להכניס את התינוק והילד הורמונלית ומנטלית לשינה. להיכנס לשינה בהדרגה, כדי שהגוף יוכל להתכנס לשינה בצורה טבעית ומיטבית ולא כי זה סדר הפעולות שיכניסו את התינוק לשינה. מה שקורה לא מעט הוא שההורה והילד עוברים יום- יום, בשעות קבועות, אותם סדרי פעולות. למשל: איסוף המשחקים – ארוחת ערב – מקלחת – פיג’מה – ולמיטה. לפעמים, זה לא בהתאמה למה שהתינוק עבר באותו היום, אבל הציפייה היא אותה ציפייה – שילך לישון!
רצוי לאמץ טקס שינה דינמי, המתנהל לפי הקשבה לתינוק, נותן לו כלים של גמישות ויכולת להתמודד עם שינויים, בטקס השינה ובחיים בכלל. אם לא תהיה הגמישות הזאת, ברגע שיהיו אורחים, או יחול חג, או נסיעה מחוץ לבית, התינוק יתקשה להירדם
ילד שחזר מיום סוער במיוחד אינו כמו ילד שהיה רוב היום בבית עם הספר, או המשחקים. ילד שהיה בקניות בסופרמרקט עם הוריו הוא לא כמו ילד שהיה בגן השעשועים. אותו ילד לא נמצא באותן אנרגיות וקצב ביום ראשון וביום שני. לכן, טקס השינה חייב להיות מותאם ליום או לתקופה שעובר התינוק והילד.
נכון שסדרי הדברים ייתנו לו ביטחון ויציבות, אך אם עבר עליו יום עמוס, הוא כנראה לא יצליח, הורמונלית, להתכנס בבת אחת לשינה. הוא יצטרך הרבה יותר זמן והדרגה יותר גדולה עד להתכנסותו לשינה. בימים כאלה, אם נשנה את סדרי הדברים, זה רק יכול לעזור להתכנסות טובה ומהירה יותר לשינה. אם הילד רעב, אז המקלחת לא תהיה נעימה ולכן נעדיף להאכיל קודם. אם אכל והעייפות מאוד גבוהה, אז גם המקלחת תהיה היום מלאה בבכי ובצעקות ותעכב את הכניסה לשינה בכעשרים דקות לפחות. גם בגלל זמן המקלחת וגם בגלל הבכי שמציף את הגוף באדרנלין המעורר. מצב כזה מעלה את האופציה לוותר על מקלחת היום ולכוון את הבוילר לבוקר.
סדר שינה זורם
החיים הם דינמיים וכל הזמן משתנים. מי שרגיל לטקס שינה קבוע ונוקשה מדי, לרוב יהיה לו יותר קשה להתמודד עם שינויים ומצבים של יציאה משגרה. לכן רצוי לאמץ טקס שינה דינמי, המתנהל לפי הקשבה לתינוק, נותן לו כלים של גמישות ויכולת להתמודד עם שינויים, בטקס השינה ובחיים בכלל. אם לא תהיה הגמישות הזאת, ברגע שיהיו אורחים, או יחול חג, או נסיעה מחוץ לבית, התינוק יתקשה להירדם והחוויה תהיה לא נעימה לכולם.
תינוק נולד עם מנגנון טבעי ובריא של הקשבה לצרכי הגוף. ילד עייף ילך לישון בקלות והשינה שלו תהיה ארוכה, עמוקה ואיכותית. תינוק רעב יאכל, אם יהיה לו זמין, מיד ובצורה טובה, תוך עיכול טוב ומשביע. מה שקורה הוא שלאט לאט, אנחנו המבוגרים, קצת הורסים להם את המנגנון המופלא הזה, בכך שמאכילים לפי שעון ולוקחים לישון לא בתנאים התואמים שינה. “מושכים” עייפות, או רעב וכד’, כדי ש”יתאימו” ללוחות הזמנים שלנו.
תינוק משתנה כל הזמן. הוא גדל והצרכים שלו משתנים. כמות השינה משתנה. אם ניתן מענה לפי סימנים מוקדמים, ולא לפי שעון וטקס קבוע, נרוויח ילד קשוב לצרכיו, שמרגיש שרואים אותו ונותנים לו מענה מדויק. יהיה טקס שינה, אך הוא יהיה מותאם לסימנים של התינוק ולא לסדר הפעולות הרגיל והמסודר, כי כך זה נוח להורה. סדר שינה זורם וגמיש.
לאחרונה, אני נתקלת בהורים שההרדמה שלהם מאוד מאוד ארוכה. שעה וחצי עד שעתיים בחדר ולא יוצאים. קצת מאבקי כוחות ושליטה מכניסים לחץ לתהליך שינה, שאמור להיות באווירה מאוד רגועה ושלווה ואז ההירדמות מתעכבת עוד ועוד. כשההרדמה לוקחת המון זמן, חשוב לצאת מהסיטואציה, להתכוונן, לזהות מהו הצורך האמתי שמבקש מענה. ברגע הנכון, להתחיל בהדרגה מחודשת להיכנס לשינה. כך, ההרדמה תהיה קצרה ונעימה יותר ותכניס את התינוק לשינה עמוקה וארוכה.
