היא בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני במנהל עסקים ותחום האירוח זורם בדמה. מנהלת את העסק המשפחתי, מתחם ה”לול ארט – קפה מוייז”, במושב רמות ומתגעגעת לאבא. האורחת שלנו לשבת היא דניאל רוטר, מרמות
קצת על עצמך
“דניאל רוטר, בת 36, רווקה, בתם של משה ז”ל ונאוה רוטר, ממקימי ההתיישבות בגולן. דודה לשני אחיינים מהממים, שאני מאוד אוהבת, שהם הילדים של אור אחותי וטל גיסי”.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי וגדלתי במושב רמות”.
מגורים
“מושב רמות”.
עיסוק
“מנהלת את מתחם ה’לול ארט – קפה מוייז’, במושב רמות, אל מול נופי הכנרת הקסומים. מדובר בעסק המשפחתי שלנו, מתחם אירוח וסדנאות מלאכה בעץ לקבוצות ולפרטיים. אנו מארחים באהבה רבה את כל האורחים שמגיעים אלינו עם עגלת ‘קפה מוייז’ הכשרה ויש לנו גם חנות גלריה וחוות קקטוסים וסוקולנטים.
“במשך שנים רבות, הוריי עסקו בתחום התיירות וניהלו את חוף ‘דוגה’ בכנרת. מתקופת ילדותי, אני חיה ונושמת את עולם האירוח והתיירות בצפון ומאוד אוהבת לעסוק בתחום. ה’לול ארט’ הוא יזמות מדהימה שאחותי אור יזמה והקימה יחד עם אבא שלנו ז”ל, לפני כשש שנים.
“אני בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני במנהל עסקים, עם התמחות במימון. עבדתי כשבע שנים בחטיבה העסקית של בנק ‘לאומי’, ככלכלנית ומנהלת לקוחות.
“לצערי הרב, לפני ארבע שנים, איבדנו את אבא שלנו, משה, שנפטר מקורונה. הייתי מאוד קשורה אליו, הוא היה החבר הכי טוב שלי. לאחר שאבא נפטר, החלטתי לסיים את עבודתי בבנק ולהיות יותר עם המשפחה. יחד עם אימא, אחותי וגיסי, החלטנו להמשיך לפתח ולהצמיח את העסק המשפחתי שלנו, ‘לול ארט’, תוך שימת דגש על הנצחתו של אבא.
“טל אדרי, גיסי, יזם ובנה את עגלת ‘קפה מוייז’, על שמו ולזכרו של אבא, ששמו היה משה וכינויו היה ‘מוייז’. יוזמה מדהימה ומרגשת בעיניי וזו ההנצחה הכי מדויקת לאבא, שהיה אדם של אנשים וכה אהב לארח מול נוף הכנרת. אבא היה איש הגולן. בכל מייל והודעה שהיה שולח היה חותם ‘ממשה רוטר מארץ הגולן הישראלי'”.
איך נראה יום שישי שלך?
“כל יום שישי אצלי הוא הפתעה חדשה, אין משהו קבוע.
“לפעמים, בעבודה. לפעמים, מטיילת עם משפחה, או חברים. לפעמים, מוציאה את האחיינים מהגן ואנחנו מבלים יחד”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“אני פחות בעניין הבישולים. בארוחת שבת, אני מאוד אוהבת לאכול דג מושט מבושל”.
זיכרון ילדות משבת
“הוריי היו עובדים בחוף, אז כילדה, בקיץ, הייתי מבלה בחוף הכנרת עם המון חברים ודודים וכנערה, עבדתי יחד אתם. בחודשי החורף, היינו מטיילים המון, חורשים את כל הארץ. בכל שבת – טיול אחר”.
מאכל אהוב
“העוגות של אימא שלי”.
ספרים/ עיתונים בשבת?
“אני יותר בעניין של טיולים”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“עד סוף שנת 2023, המתחם שלנו היה פתוח לקהל הרחב בימי שבת ולכן היינו מאוד עסוקים בעבודה ובאירוח, עבדנו כמעט 24/7. קיבלנו החלטה לסגור את המתחם בימי שבת ולהקדיש יותר זמן לעצמנו ולמשפחה. מאז, אני מקפידה ליהנות מהנחת שיש ביום שבת, אחרי שבוע עמוס של עבודה, לטייל, להיפגש עם חברים ומשפחה”.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה?
“הייתי נותנת הכול בשביל לשבת עם אבא לכוס קפה”.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“אני מאוד אוהבת לטייל, בעיקר בגולן. יש לי מיזם שנקרא ‘לטייל עם דניאל’. אני מארגנת טיולים למשפחה ולחברים ואולי, יום אחד, אפתֵח אותו יותר. כשאבא נפטר, הרגשתי שהדרך שלי להתמודד עם האובדן היא לצאת ולטייל בעיקר ברחבי הגולן וכך נוצר הרעיון. אני גם עושה, אימוני כושר ויוגה ואוהבת לרכוב על סוסים”.
איך משפיעה עלייך המלחמה?
“אני רגישה מאוד והמצב מעציב אותי. מנסה לא לחשוב יותר מדי, בשביל לא לשקוע.
מגיעים להתארח אצלנו במתחם המון תושבים שפונו מבתיהם, אני משוחחת אתם, שומעת על ההתמודדויות והקשיים, קשה מאוד להכיל את המצב הזה.
“אני מתפללת לחזרתם של כל החטופים בשלום ובמהרה, לשלומם של כל החיילים, לביטחון, שקט ושלווה לכולנו. שהמלחמה הזו תסתיים במהרה”.
מהו המוטו שלך בחיים?
“הכול אפשרי, הכול עניין של רצון. השמים הם הגבול. צריך ליהנות מהחיים כמה שיותר, החיים הם כאן ועכשיו!”.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“את הקהילתיות המיוחדת שיש בגולן, את המרחבים והנופים”.
מהו החלום שלך?
“להקים משפחה ולבנות בית בישראל”.
מה את מאחלת לעצמך?
“בריאות, שמחה ואושר, תמיד”.
