16 סדנאות יוצרים מתחומי עשייה שונים נפתחו בחג הפסח בבתי האמנים בקצרין. האמנים שיתפו את הבאים ביצירתם ורבים הופתעו מהביקוש ומהמכירה בארבעת הימים בהם התרחש האירוע. בימים אלה נרקמת מפת רחובות של קצרין שעליה יופיעו פרטיו של כל אמן שמעוניין בכך
מפת היישוב קצרין התקשטה לכבוד החג בנקודות אדומות, שציינו מיקומן של 16 סדנאות יוצרים בבתיהם ברחבי היישוב. זו הפעם
הראשונה בה פתחו עשרות יוצרים מתחומי עשייה מרתקים את סדנאותיהם בעת ובעונה אחת לביקורים של תושבים ואורחי החג; כל יוצר פרש את תוצרי אמנותו ברחבי הבית והגינה, ורבים הופתעו הן מהביקוש והן מהמכירה בארבעת הימים בהם התרחש האירוע.
ביתם של ציפי דינרמן ואברהם רוזנפלד, הוותיקים באמני המקום, הוא סדנה אינסופית חיה ותוססת, אבל יותר ממנה הוא שיעור ענק בחיים; לבני הגיל המקביל, אבל גם למי שעדיין רחוקים משם, אם כי יגיעו גם הם מן הסתם.
ציפי יוצרת מכל מה שלא זז יותר משתי שניות ברציפות, אברהם עומד יפה בקצב ותרומתו ליצירה המשותפת מותחת את טווח החומרים והטכנולוגיות הרחק אל עומק עולם הפיסול.
ביתם והחצרות סביב לו הינם פינות וגומחות שבכל אחת סדנה מצוידת ומאורגנת היטב לתחום יצירה משלה.
הדרך אל החצר בה מתבצעת מרב היצירה, עוברת במתחם שמוקדש לטקסטיל ומוצריו, מכונות תפירה וגימור, סלסלות חוטים וצמרים, מגירות אריגים ושמיכות “קילט” משובצות, ברחבי הבית ציורי נופים בשלל טכניקות, ברבים כלי הרישום המולך הוא חוט תפירה ורקמה, בדים פרומים, כאשר החיים נושבים בעוצמה בכל אחד מהם.
בחצר סדנת ריתוך ועבודה בפחי מתכת, לצידה מרחבים וכנים לציורי שמן מידיה של ציפי; עשרות חיות מעוצבות בחן, רוך והומור רב, מעשי ידי בני הזוג ביחד – בעיצוב, חיתוך וריתוך.
כאילו לא די בחיות המתכת שיוצרים בני הזוג, עומק החצר כולו תפוס בכלובי ציפורי שיר ונוי, תרנגולות משק צבעוניות ליצירת ביצי חופש טריות מדי בוקר.
את תשומת הלב מושך ראש צבי הדור, לשונו משתרבבת, עיניו ידיות ארון נושן, כמו בבתי אצילים מימים עברו, אלא שזה שכאן, כולו שורש שנעזב בטיילת חרמון, עד שהרימו אותו בני הזוג והציבו אותו כאן לתפארה.
היצירה בבית המיוחד ברחוב המשושים לעולם נמשכת. פסלי הבזלת היפים שהותיר מאיר דינרמן ז”ל, נותרו במקומות שידיו הניחו אותם, עבודות הזכוכית המוקפדות שלו מעטרות את השמשות מכל עבר. הדורות הצעירים יותר, יבל”א, מפנימים היטב את המורשת שצמחו בתוכה, שיצירה ניתנה לכל אדם, פשוט צריך לעשות אותה.
כך, במקום משלה הציבה לאה דור, הבכורה בבנות המשפחה, ואוצרת תערוכת הרחוב בקצרין, פסלי בזלת שמשלבים חשיבה מעמיקה, הומור ואמירה ביקורתית על היצירה בת זמננו. הבת רמית ובנותיה שהגיעו לביקור, הותירו ציורי שמן נרחבים, כל כך פשוט כאשר כל כלי יצירה אפשרי זמין ומזמין: קחו אותי.
בגיל 70 פלוס-מינוס, נראה כאילו ציפי ואברהם הם פשוט מאגרי אנרגיה אינסופיים, שסוחפים בשמחה ובהתלהבות את המבקר, שיכול לשוב וללחוש לעצמו: שיעור לכל החיים.
“ומי מנקה את הבית רחב הידיים? יש לך עוזרת? – “אני! זה חדר הכושר שלי!” צוחקת ציפי.
ביניים: צוות המתנ”ס האכפתי ביותר בקצרין
בביתה החדש ברובע “אפק” מציגה נורית אורבך-מאירוביץ, מראשוני קצרין גם היא, ציורים בטכניקות קלאסיות ובובות מחומרים עכשוויים יותר, עזות צבע והומור.
אורבך-מאירוביץ היא העומדת בראש ההתארגנות החדשה של אמני קצרין והיוצרים בה, יחד עם צוות שנפגש בקביעות מידי שבוע וחברים בו גם יונתן סיגובסקי, רחל דיין, ציפי דינרמן ואברהם רוזנפלד.
“הרעיון שלי היה לקדם את האמנות בקצרין, אני מדגישה קצרין, כי במסגרת כלל גולנית זה לא עבד כמו שהייתי רוצה,” פותחת מאירוביץ. “‘הבית הפתוח’, שעשינו בפסח הינו פרויקט אחד מכל אלה שכבר עשינו וממה שעוד נעשה.”
בגיל 70 פלוס-מינוס, נראה כאילו ציפי דינרמן ואברהם רוזנפלד הם פשוט מאגרי אנרגיה אינסופיים, שסוחפים בשמחה ובהתלהבות את המבקר, שיכול לשוב וללחוש לעצמו: שיעור לכל החיים. “ומי מנקה את הבית רחב הידיים? יש לך עוזרת? – “אני! זה חדר הכושר שלי!” צוחקת ציפי
מה מקיפה היוזמה שלכם?
“יש כאן הרבה אמנים, אנחנו עובדים עכשיו על מנת לגבש את כל המעוניינים ולעשות דברים ביחד. כבר הבאנו הרצאה שהתקיימה בספריה, בט”ו בשבט קיימנו יום יצירה בחוץ סביב נושא עץ הזית, הגיעו גם אמנים מהגולן ומהגליל וכבר ביקשו להצטרף למיזמים הבאים. כמובן, מי שרוצה שיצטרף בכיף, מדוע לא. כמו כן ציירנו במיוחד לכבוד סדר ט”ו בשבט שנערך באולם הספורט; לקראת פורים, ציפי, אברהם, רחל, יונתן ואני הכנו פסלי ענק שסבבו בעדלאידע בקצרין. אנחנו נענים ברצון לכל מה שמבקשים מאיתנו וגם מציעים מטעמנו.”
עד כמה המוסדות המקומיים מעורבים ביוזמה החדשה?
“צריך להדגיש כי על הסדנאות הפתוחות עבדנו הרבה בעזרת יאיר גרינברג רכז התרבות במתנ”ס קצרין, המנהלת ליאת אלטיט וויקי דוברת המועצה שמכניסה היום כל אמן למפת העיר החדשה וכמובן סמי בר לב, ראש המועצה, שמעודד כל יוזמה אמנותית בעיר, החל מהקיר של גלריית החוצות וכלה במיזם מורכב כזה.
“אני בקצרין מהיום הראשון ומעולם לא היתה כאן מנהלת מתנ”ס כל כך אכפתית ורכז תרבות כזה. יאיר גרינברג כל כך מעורה כל כך בנעשה, עד שכל שבועיים שלושה הוא מצטרף לישיבות שלנו. זה גם עידוד וגם גיבוי, מעולם לא הרגשנו בגב תומך שכזה.
“בימים אלה נרקמת מפת הרחובות של קצרין, הודות לליאת יצוינו עליה פרטיו של כל אמן שמעוניין בכך וכתובת הסדנה שלו.”
כיצד עברו הימים בסדנאות האמנים שנפתחו בפסח?
“רוב המבקרים בסדנאות האמנים היו תושבי קצרין, מיעוטם מטיילים. הם מאוד התרשמו, שאלו על אמנים אחרים וסיירו בסדנאות. כמו כן הזמנתי את כתב הערוץ הקהילתי של ‘הוט’ שאכן הגיע והפיק כתבה מאלפת על הארגון. הוא סייר בבתים, לקחתי אותו לכמה בתים, צילם וראיין את האמנים, חשף אותם ואת יצירתם בצורה מקצועית, מבחינתי זה פרסום מאלף לקצרין.”
מה הפרויקט הבא?
“הבטחתי לאבינועם מנהל פארק קצרין והמוזיאון, שנעשה יום ציור בטבע בגן המוזיאון. אגב, את ציורי עץ הזית בט”ו בשבט הציגו בתערוכה בפארק, הכוונה היתה לחודש אחד, לבקשתו התערוכה עדיין עומדת שם מאז, כי אנשים כל כך אוהבים את זה.
“החזון שלנו הוא להעמיד מוזיאון עירוני בו אמני קצרין יוכלו להציג באופן קבוע וגם להביא אמנים מבחוץ להציג בו.
“כן, אנחנו עושים הכל כמובן בהתנדבות, לא מבקשים דבר מאיש, רק שייתנו גיבוי”.
