על פניו, טיול שנתי – צחוקים, חטיפים ומשחת שיניים על הפרצוף. אלא שגורמים חינוכיים לוקחים מאוד ברצינות את הטיול השנתי וממלאים אותו בתוכן חינוכי. כנס “שיח השדה” ה-3 של מדרשת הגולן
השבוע, ערכה מדרשת הגולן, המשתייכת לעמותת “רוח הגולן”, את כנס “שיח השדה” השלישי, שעסק ב-50 שנה לחידוש ההתיישבות בגולן. בכנס, שהתקיים במרכז “וואהל”, באוניברסיטת בר אילן, השתתפו כ-200 מורים, מנהלים, רכזי ומדריכי טיולים ואנשי חינוך. הקהל מילא את האולם עד קצהו וייצג את מערכת החינוך הישראלית המגוונת, מבתי ספר של החינוך הקיבוצי וההתיישבותי ועד מוסדות החינוך הדתי והחרדי. חלקו השני של הכנס עסק במקומו של הטיול כגורם משמעותי בבית הספר. בין המשתתפים בכנס: ראש האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך, הרב איתיאל בר לוי, הממונה על המדרשות במשרד החינוך, ד”ר צביקה פלג, הממונה על הטיולים במשרד החינוך, גל כפרי, המזרחן, ד”ר גיא בכור, אמנית הפואטרי סלאם, צביה מרגליות ועוד.
המנהל החינוכי של מדרשת הגולן, עודד פורת: “השנה, אנו מציינים את חידוש ההתיישבות דרך המסעות הייחודיים בגולן ובראשם, המסע החינוכי. לאורך השנים, אנו מוצאים תלמידים שבוחרים ללכת למכינה קדם-צבאית, בכדי לחזק את השייכות שלהם למדינה. אנו מוצאים תלמידים שחשבו ללכת ולהעביר את השירות הצבאי קרוב לבית, אך בסיומו של המסע, הם כבר רושמים במנילת הגיוס בקשות להתנדבות ליחידות קרביות. חוויית המסע הגולנית, שפגשו במדרשה, היא טיול שנתי אחר, שהופך את התלמידים לפעילים דרך התנדבויות, מעגלי שיח, מפגשים עם דמויות משמעותיות ועוד. באופן הזה, החוויה אותה הם עוברים אינה מתפוגגת בדרך חזרה אל הבית וחיי היום-יום, אלא ממשיכה לתסוס ולהניע לפעולה.
גל כפרי, ממונה הטיולים באגף של”ח: “דווקא בדור המסכים, תפקיד הטיול החינוכי הוא חשוב ביותר ואנו בוחנים כל הזמן איך עושים את זה. איך מעבירים את הערכים, את הקשר למקום, את הקשר לחברים ולעצמם”
“השנה בחרנו לציין את שנת היובל לחידוש ההתיישבות בגולן. למעלה ממאה אלף איש מכל גווני הקשת החברה הישראלית, תלמידי תיכון, מפקדי וחיילי צה”ל, נוער יהודי מחו”ל ועוד, מגיעים למדרשה לחוות את ‘רוח הגולן’ ואת הרוח הזו אנו מקווים להעביר למדינת ישראל כולה ולחזק את הקשר לארץ, למדינה ולמורשת”.
ד”ר גיא בכור, עיתונאי ומזרחן שהרצה על המצב בסוריה, אמר: “הטוב ביותר עבור ישראל הוא לא להתערב בסכסוך בסוריה. אם היינו לבדנו במערכה מולם, הייתה לנו בעיה, אבל כרגע הם נלחמים ביניהם ועושים לנו את העבודה מבפנים. מבחינתם, זהו קרב קיומי ואיש לא יוותר. למרות הזליגות מהלחימה על דרעא וקוניטרה, עדיף לישראל להמשיך במצב הנוכחי.
“הממשל הקודם בארה”ב ראה את ישראל כבעיית הבעיות של המזרח התיכון. כלומר, אם העניין הישראלי ייפתר, שלווה קוסמית תיפול על העולם כולו. חלק מהתפיסה הזו היא בגלל רמת הגולן וכך, בעצם, המציאו את המזרח התיכון מחדש. הנושא הישראלי שולי, לעומת כל מה שמתרחש כאן באזור ומי שמאשים היום את ישראל במלחמה בסוריה ובסכסוכים האחרים באזור הופך עצמו לבדיחה”.
ד”ר צביקה פלג: “המסעות והסיורים הנערכים בארץ הם חוויה המלכדת לא רק משפחות, אלא מחברת את עם ישראל לארצו ולספר הספרים. מסעות אלו שייכים לכל גיל, החל ממסעות הילדות, שמגלמים את החיבור הבסיסי לארץ התנ”ך, דרך מסעות הנערות, המגלמים מסע צבאי-מחתרתי ועד מסעות בגרות, המגלמים חיבור לאומי, כמו טיול גיוס. כל אלו יחד הם המרכיבים המשמעותיים שצריך ללכת בעקבותיהם”.
הטיול החינוכי
פרופ’ חיים בן דוד, חוקר הגולן, מזה למעלה מ-40 שנה: “עד מלחמת ששת הימים, הייתה רמת הגולן מהאזורים הפחות מוכרים וידועים, ארכיאולוגית והיסטורית, במדינת ישראל. בתום חמישים שנה, אנו משווים בין מפת הסקר הראשונה שציינה 208 אתרים ארכיאולוגיים ברמת הגולן, לבין מפות הסקר החדשות והיום מדובר על 1,170 אתרים ארכיאולוגיים רשומים ברמה. מהפכת המידע והנגשת המידע הארכיאולוגי שינתה את התמונה כולה”.
גל כפרי, ממונה הטיולים באגף של”ח במשרד החינוך, התייחס למהות הטיולים במסגרת בית הספר ואמר: “התפקיד שלנו, יחד עם הצוות החינוכי, הוא לקחת תלמידים ולהראות להם את נפלאות הארץ, שיכירו את סביבתם הקרובה והרחוקה. דווקא בדור המסכים, תפקיד הטיול החינוכי הוא חשוב ביותר ואנו בוחנים כל הזמן איך עושים את זה. איך מעבירים את הערכים, את הקשר למקום, את הקשר לחברים ולעצמם”.
בסיום הכנס, יצאו המשתתפים לסיורים מאורגנים במגדל אפק ובמקורות הירקון, אשר המחישו בשטח, הלכה למעשה, את המסרים שהועברו בכנס.
צילום: דוד שטיין
