האם אתה יודע מה מקור ארוחתך? בכנס ההתיישבות ה-12 לזכר משה–מוישיק גורליק ז“ל, שנערך בקצרין השבוע, דיברו על עתידה של החקלאות: מזון עילית, חקלאות מדייקת, השקיה בסיוע רחפנים, ובעיקר, עלייה דרמטית בבטיחות ואיכות המזון
” מוישיק גרליק הוא מורי ורבי, מי שמכיר את המשנה על הלומד מחברו פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת, יקרא לו מורי ורבי“.
בדברים אלה פתח שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל את חלקו בכנס ההתיישבות ה-12 לזכר משה–מוישיק גורליק ז“ל, ממייסדי ההתיישבות בגולן, שנערך בקצרין השבוע.
אריאל דיבר על המדיניות לפיתוח החקלאות בישראל, אך הקדים בנימה אישית: “היינו צעירים בסוף שנות ה-20-30 והלכנו לעשות התיישבות. לא ידענו מה חקלאות, מה זו מכסה… בצר מתנועת המושבים לימד אותנו מה זה מכסה, והיה אחד מוישיק, בריא, כתפיים מאוד רחבות, שלקח אותנו ביד והסביר עם מי לדבר ועם מי לא לדבר…
“חשוב לי לבוא ולהיות אתכם חוץ מזה שאתם ‘גולנצ‘יקים‘, וחוץ מזה שיש לי כאן שני נכדים“.
בפתח דבריו הזכיר אריאל את תהליך ייסוד השוק הסיטונאי מחדש, את איום הסרת המכסים על יבוא דגים ופנה ‘חזיתית‘ לחקלאים ליטול יוזמות בידיהם בהקשר לרפורמות בענף: “אני חוזר ואומר לכם, לחקלאים: תביאו הצעות, זה לא ילך לעמוד מהצד ולהגיד לא נרצה שיקרה“.
“אבל נחזור לדברים יותר אופטימיים של לאן הולכים ולאן רוצים להגיע“, אמר השר. “הראש היהודי המצוין הביא לעודף ייצור חקלאי, ללא שום קשר לגידול באוכלוסייה. אין מצב שהמשק הישראלי יכיל זאת ויקנה את הסחורה. המשמעות היא לשים את פנינו לייצוא בטווחים הבינוניים והארוכים. אגרקסקו איננה עוד, צריך למצוא ביחד עם החקלאים מודל שיחיה את הייצוא. אנחנו עושים מהלך גדול ברוסיה, עברנו מהמודל של הדגמה והדרכה שקיים מאז 1955 – למודל של ייזום ושיווק כל שרשרת הייצור. עכשיו אנחנו מדברים על כך עם הרוסים; ממשלה מול ממשלה תיתן את רשת הביטחון, כולל פרוטוקול פיננסי, והחברות יתנו את היכולות שלהן בכל התחומים, החל ממרכז מזון, מכונות חלוקת מזון, אין לזה גבולות“.
אריאל נתן דעתו לנושא השיבוט והנדסת המזון הגדלה בעולם והוסיף כי זו שאלה פתוחה לדיון גדול שישפיע על היצוא ועל הדור הבא וצריך לברר מה מקום מדינת ישראל בו.
“תחום נוסף שאנחנו מנסים מאסיבית להיכנס אליו הוא יצור המזון באוקיינוסים. מדינת ישראל נמצאת בראש העשיריה הפותחת בתחום פיתוח ריבוי דגים מהים, ופיתחה יכולת לשווק דגיגים בהיקפים של מיליארדים“.
דבריו של השר הופנו לנושאים ששניים מהם אקוטיים ביותר לחקלאי הגולן והצפון: “נושא נוסף לחיזוק החקלאות הימית הוא העברת ‘מכון וולקני‘ לצפון, יחד עם השקעות מאוד גדולות שיביאו אותו למקום הרבה יותר טוב. אני מקווה מאוד שהדבר הזה יקרה בהחלט בזמן הקרוב“.
את סוגיית מחירי המים לחקלאי הגדיר השר כ“מגה אירוע“. הוא פנה ליושבים באולם: “מישהו כאן יודע לגדל בשלושה שקל לקוב משהו שהוא יקבל ממנו הכנסה? שירים את היד! מה לעשות? הגשנו לאוצר תביעה לתקציב של 300 מיליון ש“ח על מנת לסבסד את כל המים השפירים לחקלאים בשקל לקוב. אין חקלאי שלא צריך מים, וצריך שזה יעלה 1.60 ש“ח לקוב. זו תמיכה ישירה שבעקבותיה אפשר להוריד את המחירים לטובת החקלאים והצרכנים ביחד. צריך למצוא את הנוסחה, שהחקלאי יוכל להתפרנס והצרכן לא ישלם פי שלוש ושמונה ממה שהחקלאי קיבל. יש פיתוחים מופלאים של מקורות מים אבל אנחנו מחויבים ליצר מים יותר זמינים ויותר זולים לחקלאות ויש לזה פתרונות. אנחנו יודעים ליצר מכל דונם יותר דולרים, האם מספיק? כנראה שלא“.
החקלאות לאן? נכון שיאמר: ישראל לאן?
בכנס השתתפו כ-130 תושבים מהגולן ומרחבי הארץ. הנחה ברוב טעם – יוסי נקש, מנהל אזור גולן בחטיבה להתיישבות; ליווה מוסיקלית ברוב חן – עמי נגר, נכדו של מוישיק מרמת מגשימים.
אלי מלכה ראש המועצה האזורית גולן בירך את הבאים ואמר שנושא הכנס “החקלאות לאן“? נכון שיאמר “ישראל לאן?”. “השאלה היא ערכית“, אמר מלכה, “מהו הערך שמעניקה המדינה לחקלאות, לעיבוד האדמה ופיתוחה ולשמירה על בטחון המזון של ישראל. אנו רואים בחקלאות חלק מרכזי במפעל הציוני מעבר לערך הכלכלי. אנו מאמינים שניתן לשלב בין ציונות לכלכלה ולהפוך את החקלאות למשאב בו אנו נהיה מובילים ופורצי דרך בארץ ובעולם“.
אלי מלכה, המשמש כיו“ר גליל מזרחי המאגד 18 רשויות מקומיות, הציג את תכנית הפיתוח של האשכול. תכנית המציגה את החיבור הישראלי בין כל האוכלוסיות באשכול ופועלת לאתגר משותף של פיתוח כלכלי חברתי באמצעות חקלאות עתירת ידע, המשלבת אקדמיה ומחקר ומפגישה בין טכנולוגיה והייטק לחקלאות וליצור חברות הזנק ותעשיה מתקדמת, לפיתוח חקלאות מרפאה, מזון עלית ומזון בריאות. “זהו תחום המתפתח בעולם ולנו יש את הנכסים והיתרון כדי להשתלב ולהוביל בו” אמר מלכה.
כן נשאו דברים גם גאל גרינוולד, יו“ר החטיבה להתיישבות, הרב אלישע וישליצקי, מאיר צור מזכ“ל תנועת המושבים, אריק רייכמן מזכיר התנועה הקיבוצית, ויהודה הראל מהמכון לחקר הגולן. בשם המשפחה דיבר חיימק׳ה גורליק, הבן, שמתגורר במושב נטור.
מדברים על הסכם חדש לתעריפי מים לחקלאות
לאחר דברי הפתיחה והפסקה לחידוש הכוחות, התקיים מושבו השני של הכנס בנושא חדשנות בחקלאות.
שמעון טל, נציב המים לשעבר, סקר כיווני פיתוח וארגון אספקת המים לחקלאות.
“פוטנציאל כמות המים בישראל כמעט הוכפל עם ייעול השימוש במים במגזר העירוני והחקלאי, והמים המושבים מהקולחין” פתח טל.
“בנוסף, רוכזו כל גורמי המים לרשות אחת – רשות המים, בה מקבלי ההחלטות הם מדרג מקצועי ולא פוליטי. המגמה שלנו הייתה משק מים סגור שאינו תלוי בתקציב המדינה, אבל יש תחומים שאינם יכולים לשאת את מחירי המים הריאליים כמו החקלאות. יש לציין כי הושקעו 2.4 מיליארד ש“ח לפיתוח מקורות מים בעלויות סבירות לחקלאות ונעשתה רפורמה די מוצלחת בתחום הביוב.
״לרשות המים אתגרים גדולים וביניהם הסדרת המים במרחב הכפרי. במציאות היום יש שוני עצום בניהול מים באזורים השונים שמוביל לשוני בכמויות וחוסר יעילות בניצול פוטנציאל המים.
“רשות המים פועלת היום בכמה כיוונים: האחד – הקמת ספקי קולחין אזוריים ב-12 אזורים, שיאגדו ספקים קיימים לניהול מרכזי. יש כאן יתרון של גודל, קיימות לאורך שנים, יעול וניוד מקור מים, מתוך כוונה שיקימו קרן חידוש לתשתיות והבאה ליצירת שוויון בעלויות לצרכנים. פיתוח נושא המים מותנה בהקמת ההתארגנויות; כל אזור מכין תכנית אב לייצור מים שוליים ויזכה למענק של 70 אחוזים מהמדינה.
הכיוון השני לפעולה הוא ניהול הקצאות והקמת אגודות צרכנים שמביאות לייעול גבוה. בתחום התעריפים מדברים על הסכם חדש ומתקיימים מגעים להסדרת התעריפים לחקלאות. מוצע פתרון ‘אמבטיות‘ אזוריות, של מחירי מים שיהיו תמהיל של מים ומים שוליים.
האתגר: אופטימיזציה בהשקיה באמצעות חישה מרחוק
שי מי–טל, אגרונום ראשי בחברת Manna Irrigation דיבר על חקלאות מדייקת וציין כי האתגר היום הוא אופטימיזציה בהשקיה באמצעות חישה מרחוק. הפעולה נעשית באמצעות לווין או רחפנים שמספקים מידע עדכני לאפליקציות במחשבי החקלאים. “הנושא מתפתח בקצב שיא; באמצעים תרמיים ניתן לזהות אזורים רוויי מים או חסרי מים ולתת הנחיות השקיה בהתאם“, אומר מי–טל. “קיימת גם חישה מקרוב, למשל כלי בהפעלת משפחת ויינברג מרמת מגשימים, אשר נוסע בשטח ונותן אינדיקציה לכל מטר קרקע. יקבי הגולן מאתרים כך נקודות לביצוע בדיקות קרקע“.
האגרונום הזכיר את מערכת ה-GIS שנתוניה נאספים למערכות המידע, שעובדות היום במסגרת “ענן“. הוא ציין שהחקלאים מבקשים היום מערכת מידע אחת ולא אפליקציות נפרדות, “יש סיכוי, אך לא עכשיו“, הוא ענה. לסיום הציג מי–טל יישומים מדייקים כמו בקר ממוחשב שנמצא ליד נהג הכלי החקלאי, אשר שולט הן בנסיעת הכלי בתוואי הנדרש והן בפעולתו. 90 אחוזים מהקומביינים בישראל כבר עובדים כך היום, גם בכרם היין בגולן.
“החקלאות המדייקת פרצה למעלה בשלוש השנים האחרונות והיא נהנית מהשקעות חסרות תקדים, בשנה האחרונה הושקעו בה 5 מיליארד דולר בעולם. היישומים המדייקים הם בתחומי הדישון, ההשקיה, ההדברה והזריעה.
מושג חדש מבית המכון לחקר הגולן: מזון עילית
ד“ר ירון דקל מהמכון לחקר הגולן ומעבדות אגרוגנטיקה GGA בישר על הולדת מושג חדש בגולן: “מזון עילית“, בעצה אחת בינו לבין פרופ‘ משה ראובני, ראש המכון לחקר הגולן. הוא ציין כי הכיוון העתידי הוא עלייה דרמטית במזון אורגני, בבטיחות ואיכות המזון וגם בתשובה על השאלה – האם אתה יודע מה מקור ארוחתך?
מזון העילית מספק אלמנטים בריאותיים ואינו מכיל מרכיבים שפוגעים בבריאות ויש לדעת מה הם המזונות שמהם נוצר. אפשר להגיע אליו בהשבחה גנטית לתכונה הרצויה, להכין תכנית גידול ולקבל תוצאות בזמן קצר. ריצוף גנומי והשבחות לפיו כבר נעשו בתפוח, הפרי הנמכר בעולם. מחקר של ד“ר דקל שנמצא בעיצומו מצא סמן לתנובת חלב ובודק מדוע יש רצף בתנובה אצל הפרה ולא בצאן. בתחום המחלות בכבשים אפשר לנטר ולגדל עדרים נקיים מחלות. התחום מסייע גם בתחום הגניבות החקלאיות כאשר ניתן לאתר מקורה של שערה שנותרה ברכב ולהשוות עם נתוני ה-DNA אצל החקלאי.
דקל הפתיע את הקהל כאשר הציג דגן–על שגודל באופן נסיוני בגולן – הטף, שמוצאו באתיופיה ונמכר במחירים מופקעים בישראל. “בערב שבועות הצלחנו לייצר ערמות של טף ואנחנו בודקים איך להוציא את הגרעינים ממנו. זהו דגן מאוד מדובר ונראה כהמטרה בה“א הידיעה“. הוא סיים דבריו באזכור תו התקן “חי בריא“, שעשרות משקי בקר מהגולן הצטרפו אליו ועל סיוע שהוא מגיש למיזם מבחינה גנטית.
ד“ר זלמן הנקין, מנהל חוות נווה יער, אחת מארבעה מרכזים של “מכון וולקני“, דיבר על עבר, הווה ועתיד של המכון. הוא הזכיר כי השנה חוגגים 95 שנים להקמתו בידי איש החזון יצחק וולקני. המכון הינו מוסד המחקר החקלאי הגדול בישראל ומהידועים בעולם. מיקודי העל שלו הינם קרקע, מים, יעול יצור מזון לבעלי חיים, ייעול ייצור מזון מהצומח וכן בטיחות, איכות, מניעת פחת בתוצרת, ובקרת פגעים במהלך הגידול. בסוף דבריו הקריא הנקין את חזון וולקני עוד משנת 1917, שאינו תואם בדיוק, בלשון המעטה, את מגמת העברתו לצפון. וולקני מסיים את המסמך באומרו שהמיקום הנכון ביותר למכון הוא דווקא ב… מחוז יפו!
טלי שריג, יועצת לאיכות ותקנים בחקלאות, דיברה על היבטים סביבתיים בייצוא חקלאי. היא ציינה כי אין חקלאות ללא יצוא, התקנים הם ממגוונים שונים ובמרכזם – בטיחות התוצרת, איכות הסביבה, בריאות העובדים ורווחתם.
דודו מגל מחברת “חיש שתיל” דיבר על חזון החברה כשתלנות מובילה וחדשנית, שהינה היום אחת מעשר משתלות מובילות בעולם.
הכנס נחתם בסיור בהדרכת גבי קוניאל, מרכז משק מרום גולן בנושא דוגמאות מעשיות לחקלאות חדשנית.
דניאלה שאול
