תכנית חפירות קהילתיות שהחלה השנה, תעשה רבות לחיבור הקהילה הגולנית אל בתי הכנסת העתיקים בגולן. היישובים שישתתפו בתכנית יזכו להרצאות על בתי הכנסת, סיור באתרים עצמם, ולבסוף השתתפות בחפירות אותנטיות של רשות העתיקות
מקום טוב במרכז הרגישות הגולנית שמור לבתי הכנסת התלמודיים, ולעברו היהודי של הגולן, אשר ממשיך להיחשף כאן אל מול עינינו המשתאות, אפילו בהערצת מה.
השנה החלו רשות העתיקות ביחד עם המועצה האזורית גולן בתכנית רחבת היקף לחיבור הקהילה הגולנית כולה אל החפירות.
“אנחנו מבצעים השנה תהליך שכולל שלושה שלבים”, מסביר אורן זינגבוים, ארכיאולוג רמת הגולן ברשות העתיקות ותושב נוב, אשר עומד בראש המיזם של החפירה הקהילתית. זיגנבוים: “בשלב הראשון נותנים לקהילות המשתתפות הרצאות רקע על בתי הכנסת ועל חידושים אחרונים במחקר על בתי הכנסת בגולן. ההרצאות מועברות על ידי רשות העתיקות לעשרת היישובים הראשונים שהיו מעוניינים בכך. בשלב השני נצא עם אותם עשרה יישובים לסיורים בגולן, אל בתי הכנסת העתיקים, כאשר תכנית הסיור תיקבע לכל יישוב בתיאום עם מנהל הקהילה. בשלב השלישי תיפתח חפירה קהילתית פעילה בדיר עזיז ליד מושב כנף, בתאריכים 19-22 למאי, לפני חג השבועות. מספר יישובים כבר החלו בתכנית, עדיין אפשר להירשם.
“כדאי להזכיר, כי אשתקד כבר נערכה חפירה קהילתית בדיר עזיז, מיונתן הגיעו משפחות שלמות וההצלחה היתה גדולה. החפירה מתאימה לכל גיל, לכל אדם, לכל זמן שהוא רוצה, החל מחצי שעה ועד לימים שלמים. החפירה הקהילתית נערכת הן בבוקר והן אחר-הצהרים, אפשר להשתלב בכל פעילות; אפשר לקחת חלק עם מכושון, טוריה, אבל אפשר גם לשטוף חרסים, כל אדם יעשה את מה שליבו חפץ במסגרת יכולתו. כל מה שצריך הוא נעליים, כובע ורצון טוב.”
כל כך הרבה חפרתם בדיר עזיז, מה אתם עדיין מחפשים שם?
“בדיר עזיז נחשף בית כנסת, עם מספר שלבים, מבואה מפוארת וכן בימת ארון קודש. החפירה הקהילתית תתמקד בחלק המערבי של בית הכנסת ובמבואה המזרחית שלו. אנחנו מעוניינים לדעת איך נכנסו לבית הכנסת והאם ניתן במקומות נוספים להוכיח שהיה כאן בית כנסת קדום יותר, מהתקופה הרומית – המאה השניה-שלישית. סממנים ראשונים מתקופה זו נמצאו כאן במהלך החודש הזה, בחפירות שעורכת רשות העתיקות. העונה הנוכחית התחילה בנובמבר ושבוע החפירות הקהילתי נערך בתוך העונה.”
יש משהו קוסם בחפירה כזאת, מה זה בדיוק?
“זו עבודה פיזית, מגבשת, שונה ממה שאדם עושה בדרך כלל. היא נותנת אפשרות ביטוי לאנשים ומאפשרת שילוב בין דורות. היא מביאה מבוגרים מהגיל השלישי לישיבה משותפת עם ילדים או נכדים למשל, בשטיפה משותפת של חרסים, וכמובן יוצרת הידברות. איפה יש בשגרה אפשרות לשבת ביחד חצי שעה בטבע ולדבר? כמה אנשים עושים את זה? ליד זה יש מעין יפה, פק”ל קפה, נוף מקסים, מה צריך יותר מזה? זה מפגש גולני שכל כך מחפשים אותו”.
ילדי בתי הספר הקדימו אותנו
במסגרת התכנית לחיבור הקהילה בגולן אל בתי הכנסת כבר יוצאים תלמידי בתי הספר אל האתרים שנבחרו, בהם הם מאמצים את האתרים ומבצעים חפירה ארכיאולוגית.
זינגבויים: “לדוגמה בית ספר ‘גולן’ מבצע חפירה בבית הספר בחספין, שכן הוא ממוקם ממש בצמוד לאתר עתיקות שנמצא במרכז חספין. באתר זה נותר כפר סורי קטן הרוס ומתחת לבתיו ‘מתחבא’ יישוב יהודי ככל הנראה, מהמאות שלישית ורביעית לספירה הנוצרית. יתכן וזוהי חיספייא של תקופת המשנה, שמוזכרת בברייתת התחומין ובפסיפס בבית הכנסת ברחוב שבעמק המעיינות.
“אנחנו נפתח בחספין ביום ראשון הקרוב חפירה ארכיאולוגית שתימשך שלושה שבועות, במסגרתה יצאו רוב תלמידי בית הספר למיזם. היתרון בחפירה זו הוא שאין צורך בנסיעה, באבטחה, הילד יוצא מהכיתה, במקום שיעור בא לחפור וחוזר ללימודים. כך אפשר לשלב תלמידים רבים יותר, בכל סבב – כיתה של כ-30 תלמידים.”
הרי לא נמצא כאן בית כנסת, מה מצביע בכל זאת על ישוב יהודי?
“בשנה שעברה מצאנו שם עם התלמידים שרידי מבנה, קירות, רצפה, שברי כלי חרס, כלי זכוכית ומטבעות. הישוב נחרב כנראה באמצע המאה הרביעית לספירה ברעידת אדמה, ושברי כלי החרס אשר מכונים ‘כלי כפר חנניה’, הינם סממן להתיישבות יהודית באותה תקופה בגולן. השנה אנחנו ממשיכים באותו מקום ומרחיבים את החפירה.
גם בתי ספר נוספים כבר נמצאים בעומק המיזם, בית ספר ‘מצפה גולן’ מאמץ את אתר דיר עזיז, תלמידיו ערכו הכנה בכיתה, יצאו למספר ימי פעילות בשטח והפעילות תימשך בתקופה הקרובה.
תלמידי בית ספר ‘אביטל’ מאמצים את אתר עין נשוט ליד קדמת צבי ויצאו לפעילות בשטח החל משבוע הבא.
בית ספר ‘שורשים’ יחל בביצוע התכנית בעוד שלושה שבועות. זאת, לאחר שביצעו פעילות תהליך חינוכי בחורבת פארג’.”
מה המשמעות של אימוץ אתר?
“בתהליך, שנעשה בהדרכת אנשי רשות העתיקות ומדרשת הגולן, התלמידים מגיעים לאתר, לומדים עליו בבית הספר ולאחר מכן באתר. הם מכינים תכנית שכוללת ניקוי, הסדרת שבילים, הכנת שילוט תואם – אם בשילוט פיזי ואף דיגיטלי. כאן מדובר על ברקוד שאפשר לסרוק אותו ולקבל הסבר על האתר ואף סרטון שהכינו הילדים.
“בהמשך משתתפים התלמידים בחפירה ארכיאולוגית מלאה, כולל לימוד מלא מהי חפירה, ובחפירה עצמה משתתפים הילדים בכל הפעולות – חפירה, ניפוי, שטיפת חרסים ותיעוד הממצא.”
איך הילדים מגיבים?
“הם מאוד אוהבים את זה, מגיעים בשמחה, הרי זו פעילות מחוץ לכתה, חווייתית, מעייפת אבל עם סיפוק. יש סיפוק בגילוי דברים אשר חבויים מתחת לאדמה – חרסים, מטבעות, ושברי כלי זכוכית”.
