אחרי 10 שנים בשורות חברה סלולארית, עזב והלך לחיות את החלום – בחינוך. גדל בקצרין מגיל 3 ושיחק בוואדיות בסביבה. האורח שלי לשבת הוא יוני גרוסמן
קצת על עצמך; משפחה ילדים
“יוני גרוסמן, בן 45, נשוי לאתי, מחנכת בבית הספר ‘דרכי נעם‘, בקצרין ואבא לשבעה ילדים. אורי – חייל בהנדסה קרבית, תהילה – מכי“ת במגל, תפארת – בשירות לאומי,
שילה – בכיתה י“א, יעל – בכיתה ח‘, טליה – בכיתה ג‘ ואיתן הקטן – בגן טרום–חובה.
“לפני 12 שנים, קיבלתי את החלטת חיי ועזבתי את עבודתי בחברת ‘סלקום‘, לאחר 10 שנים, בהן ניהלתי את תיקי הלקוחות האסטרטגיים של אזור הצפון. עבודה מאתגרת, מעניינת ומתגמלת. עברתי לעסוק בחינוך, חלום אותו אני חי ומגשים מזה כ-12 שנים.
“לאחר לימודיי בישיבת ‘עטרת כוהנים‘ בירושלים, שירתי שירות מלא בצנחנים וכיום, אני זוכה לשמש בשירות פעיל כחוג“ד במילואים, בגדס“ר של חטיבה 5.
“אני חבר מועצה זו הקדנציה השנייה, מעורב בנעשה ומשתדל לפעול בדרכי שלי לקדם ולהשפיע כפי יכולתי“.
עיסוק
“אני זוכה לעסוק בחינוך בישיבה התיכונית ‘אורט‘ טבריה, משמש כמחנך, רכז שכבה, רכז חינוך חברתי ורכז פרויקט ‘עתידים‘. אני ממש חי את החלום. כיף לי מאוד ואני מאוהב בעבודתי“.
מגורים
“גר בקצרין מאז גיל שלוש“.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי באזור המרכז. כאשר התהווה הגרעין הראשון שהקים את קצרין, בהיותי בן שלוש, ההורים שלי עברו לקצרין וזכו להיות שותפים להקמתה.
“גדלתי כאן, במסלולי הטיולים מסביב לקצרין, בזוויתן, ביהודייה, במשושים, בכל הבריכות באזור. זה היה מגרש המשחקים שלי.
“קצרין היא חלק מנשמת אפי. היא הבית שלי במלוא מובן המילה“.
איך נראה יום שישי שלך?
“יום שישי זה אחד הימים האהובים עליי. אני לוקח את איתן לגן, נשאר לשחק אתו קצת ואז מתחיל סיבוב ‘השלמת הקניות‘ הידוע, במאפייה, בפיצוחים, בחומוס, בסופר, במכולת ואיפה לא… לאחר מכן רכיבה, או ריצה, באחד המסלולים וכשחוזר הביתה, נכנס למטבח ומכין דגים, סלטים, שניצלים ועוד… (הכול על טהרת המטבח המרוקאי, כמובן), תוך כדי שירים פראיים ברקע.
“לקראת הצהריים, הבית מתחיל להתמלא. כוווולם חוזרים מהצבא, מבית ספר… ותוך כדי, שוטפים. מכינים עוד משהו לשבת, האי במטבח הוא מרכז הבית, אז שם שומעים את כל סיפורי השבוע מכולם… אין אצלנו לישון לפני שבת. יש בלגן, עד דקה לפני כניסת השבת“.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
אמנם אנחנו גרוסמן, אבל באוכל, אנחנו מרוקאים, בזכות אתי אשתי. המון סלטים וכמה סוגי דגים, סלומון חרייייף אש ודג טונה, קציצות ברוטב אדום ובשר אסאדו/ סינטה, חמין ועוד. אין מצב שאין לנו אורחים בשבת
“אמנם אנחנו גרוסמן, אבל באוכל, אנחנו מרוקאים, בזכות אתי אשתי. המון סלטים וכמה סוגי דגים, סלומון חרייייף אש ודג טונה, קציצות ברוטב אדום ובשר אסאדו/ סינטה, חמין ועוד. אין מצב שאין לנו אורחים בשבת, תמיד יש חברים או משפחה בסעודת השבת, השולחן מלא והארוחה לא מסתיימת. הרבה שיחות על הצבא, כמובן וחצי מהיושבים כלל לא מבינים את המושגים. שרים המון שירים, שירי ארץ ישראל, כמובן פיוטים וגם שירים חסידיים. שולחן שבת אצלנו מצחיק ממש. יש הרבה ירידות הדדיות והכול כמובן בהומור ובאהבה“.
מאכל אהוב
“חמין של אימא שלי זה אחד הדברים. אתי היא בשלנית סוף הדרך, מכינה קציצות ברוטב אדום, משהו נדיר“.
זיכרון ילדות משבת
“בשבתות חורף, היינו הולכים למפל השייח‘ מוסא, הליכה רחוקה יחסית ולפאחורה. אף אחד לא הכיר את המקומות האלו והרגשנו שזה ממש כמו להיות על הירח. שם היינו מבלים את רוב השבת, במפל ובנחל, בחיפוש מקומות חמד נסתרות שאף אחד לא היה בהם קודם“.
ספרים/ עיתונים בשבת?
“יש עיתונים לרוב ואנחנו אוהבים לעלעל בהם קצת, כמובן “נתיבות שלום” – חובה לנשמה. אני חולה על ספרים ומסוגל לקרוא עד בלי די. שבת זו הזדמנות לקרוא ואני מנצל את הזמן לכך היטב. סיימתי לאחרונה את ‘הכריש‘, של מישקה בן דוד, ממש חובה ו“השורד“, של גרג הורביץ. התחלתי כעת את “סיפור על אהבה וחושך“, של עמוס עוז ואני לא יכול להפסיק“.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“הרבה דברים כיפיים בשבת שלי – משחקי קופסה, מרתון רמי עם הילדים ועוד. אנחנו מאוד אוהבים לארח, אז תמיד בשבת באים חברים טובים וזו הזדמנות לפגוש את כולם, להיות יחד. יש אווירה ממש שמחה ובאמת כיף גדול“.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“דרור ויינברג היה מפקד שלי. הערצתי אותו והוא תמיד היווה עבורי מודל לחיקוי. התחתנתי במהלך השירות הצבאי שלי, כשהוא היה מג“ד שלי ושאבתי ממנו המון כוח ומוטיבציה, גם לשירות הצבאי המאתגר וגם לחיים“.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“קורא הרבה, רץ, רוכב על אופניים, מנגן בגיטרה“.
מהו המוטו שלך בחיים?
“אל תיכנע לפחד בדרך אל המטרה העתיד שלך מונח בכף ידך ובטח שלנצח הטוב ינצח אל תוותר על החופש שלך להיות מה שבא לך לעשות מה שרק אתה רוצה ואם רק תבקש אז תמצא בך אש להגשים כל מה שרק לבך ירצה“.
מה אתה הכי אוהב בגולן?
“את הנוף הפראי, את המעיינות הנסתרים. אין עוד דבר כזה בעולם. אני מאוהב בגולן“.
מה אתה מאחל לעצמך?
“להמשיך להתלהב ולשמוח, להיות מלא באנרגיות טובות ולהישאר צעיר לנצח“.
