סוד גלוי שמערכת החינוך בישראל הולכת ומתדרדרת, הן בתדמית והן בתוכן. בגולן, תכניות הלימוד פורצות הדרך כבר מניבות פרי מוצלח. “מדע על הבר”, תבואו
שנת הלימודים נפתחת רשמית ב-1 בספטמבר, אולם למעשה, מבחינת משרד החינוך, התאריך הקובע הוא 20 באוקטובר, עד אז יש זמן לתזוזות ושינויים. אם כן, לרגל פתיחת שנת הלימודים, נקדיש כמה שורות למערכת החינוך הישראלית, בכלל ולזו שלנו בגולן, בפרט.
מערכת החינוך הישראלית סובלת מתדמית ציבורית ירודה. הישראלי הממוצע נוהג להרבות בביקורת על בית הספר בו למד ו/או בו לומדים ילדיו. גם בקרב חוקרי חינוך בארץ, ישנה הסכמה רחבה שנדרש שינוי משמעותי. בימינו, נהוג להצביע על הפער בין הטכנולוגיה המתקדמת לעומת שיטות ההוראה המיושנות. האמת היא שהבעיות לא החלו עם הופעת הסמארטפונים. הן אולי החמירו, אבל ודאי שלא נולדו רק אז. כבר שנים ארוכות, מתעצמות תופעות המעידות על בעיות במערכת: ריבוי לקויות הלמידה, עלייה בפנייה לחינוך אלטרנטיבי, עלייה בנשירה, אלימות בבתי הספר ומה שזוכה תמיד לכותרת – הירידה בהישגים במבחנים הבין-לאומיים.
לפני קצת יותר מעשור, ריצדה על מסכינו סדרת הטלוויזיה “בין כרכור לסינגפור”, של חיים הכט. בין היתר, הוצג בה ההבדל הגדול בין תלמידי ישראל חסרי המשמעת והחצופים לקולגות הסינגפורים המגוהצים והממושמעים. שרת החינוך באותה תקופה, יולי תמיר, שחזרה מביקור בסינגפור, נשאלה על ההבדל בין מערכות החינוך. בתשובתה, אמרה תמיר כי אכן מצאה בסינגפור למידה ושקדנות, אבל לא מצאה סופרים, משוררים ומדענים זוכי פרס נובל.
האתגרים העומדים בפני ילדי ההווה, לכשיהיו מבוגרי העתיד, מחייבים כלים שונים מאלו שהעניק בית הספר בעבר. פחות שינון מידע ויותר חשיבה. פחות למידה פסיבית ויותר למידה פעילה. הטכנולוגיה היא חלק מהפתרון ויצירתיות היא שם המשחק
שינוי בהיקף רחב
לאנקדוטה זו נדרשנו על מנת להציג את ההרצאה הקרובה, במסגרת סדרת “מדע על הבר”. ד”ר עירית ששון, מ”מכון שמיר למחקר” והמכללה האקדמית תל-חי, עוסקת במעקב ומחקר על תכניות החינוך בגולן. לפני 50 שנה, פרצו חיילי צה”ל את קו הגבול והעפילו אל מרומי הגולן, כאן נרצה להציג פריצת גבולות מסוג אחר.
כאמור, הבעיה אינה חדשה וגם הפתרונות התיאורטיים כבר ידועים, אלא שעד כה, זה היה עניין ליודעי ח”ן ואניני טעם חינוכי. שינוי של ממש יושג רק אם נשכיל ליצור שינוי בהיקף רחב. לא אליטיזם מצומצם, אלא כזה המתממש ברמה אזורית וארצית.
מחלקת הקליטה, במועצה האזורית גולן, ודאי לא תתנגד לקליטת תושבים נוספים. מחלקת החינוך כבר מספקת לילדים שיבואו מגוון גדול במיוחד של בתי ספר. המגוון הגדול אינו מובן מאליו ואינו מייצג את המקובל במדינת ישראל. כיתת “גוונים”, בתיכון “נופי גולן”, כבר זכתה לחשיפה מעל במה זו. קצת פחות ידוע, שלצדה ישנן כיתות דומות גם בבתי הספר היסודיים, עדיין לא בכולם, אבל זו המגמה. אבל בכך לא מסתכמת רוח החינוך הגולנית. שיתופי הפעולה בין בתי הספר גם הם מודל לחיקוי. גם במדדים אמפיריים, באמת מתרחש כאן תהליך ייחודי.
לאחר כל זאת, עולה השאלה: האם כל זה אכן מספק את הסחורה? האם ההתנסויות החינוכיות החדשניות בגולן באמת מצליחות ליצור חינוך טוב יותר?
כאן בדיוק נכנסת האקדמיה. ד”ר ששון וציוותה עוקבים מזה מספר שנים אחר התכניות השונות. כבר עתה ניתן לומר שבמדדים שונים, אשר יוצגו בהרצאה, אכן ישנן תוצאות מעודדות.
ומה הלאה? האתגרים העומדים בפני ילדי ההווה, לכשיהיו מבוגרי העתיד, מחייבים כלים שונים מאלו שהעניק בית הספר בעבר. פחות שינון מידע ויותר חשיבה. פחות למידה פסיבית ויותר למידה פעילה. חידושי הטכנולוגיה לא יצרו את הבעיות, אבל בהחלט העצימו אותן. ככל הנראה, הטכנולוגיה היא גם חלק מהפתרון ויצירתיות היא שם המשחק.
על כל זאת ועוד, בהרצאה הקרובה בסדרת “מדע על הבר”: הגולן כפורץ דרך בתחום החינוך – עדויות מחקריות.
יום רביעי, 25.10.17
“החור השחור”, כפר חרוב
הבירה עליכם, המדע עלינו
