לקראת יום העצמאות, אני מציג את עיקרי אמונתי וחזוני למדינת ישראל: מגילת העצמאות היא מסמך החזון המכונן של מדינת הלאום של העם היהודי. חוק השבות הוא חוק-על. תחוקק חוקה. זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל כולה אינה ניתנת לערעור
השנתיים האחרונות הן הרעות והקשות בתולדות ישראל – המהפכה המשטרית והקרע הנורא בעקבותיה ולא במקרה, מיד אחריה, הטבח הנורא בשבעה באוקטובר ומלחמת הדשדוש והפינוי הממושכת וחסרת ההכרעה. ומה הלאה? האם הכוחות הצנטריפוגליים שמנסים בכוח לשקוע ולהתחפר בשישה באוקטובר יצליחו להרוס אותנו? או שמא דווקא מתוך השפל הזה, נצא מחוזקים לדרך חדשה? עם ישראל ידע לצאת לא פעם מחורבן לתקומה, כך יכול להיות גם הפעם. כך ראוי שיהיה גם הפעם. כך יהיה, אם לא ניתן לקיצונים לקרוע אותנו ונפסיק להיגרר אחריהם.
אני מאמין שבכוחנו לצאת מן המשבר חזקים ומחוזקים ומאוחדים ולבנות מחדש את מדינת ישראל, את החברה הישראלית.
לקראת יום העצמאות, אני מציג את עיקרי אמונתי וחזוני למדינת ישראל. אגב, טיוטה ראשונית לחזון הזה כתבתי לפני השבעה באוקטובר ובין השאר, כתבתי שיש לצאת באופן יזום למבצע נוסח “חומת מגן” ברצועת עזה; פעולה שהטפתי לה למעלה מעשרים שנה. אילו נהגנו כך, היה נחסך מאתנו השבר הגדול.
להלן החזון לישראל:
- ישראל היא מדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית; מדינת הלאום של העם היהודי ומדינתם של כל אזרחיה. הגדרתה הלאומית – יהודית, ייעודה – ציוני ומאווייה – הגשמת החזון הציוני של עליית העם היהודי לישראל ויישוב ארץ ישראל ביהודים. ישראל מעניקה שוויון אזרחי מלא לכל אזרחיה, ללא הבדלי השתייכות לאומית, דתית, מגדרית ונטייה מינית.
- מגילת העצמאות על כל חלקיה היא מסמך החזון המכונן של המדינה, כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית.
- חוק השבות הוא הביטוי למהותה וזהותה של המדינה. יש להגדירו כחוק-על ולשריין אותו באופן שאי אפשר יהיה לכרסם בו על פי תנודות פוליטיות.
- יש לחוקק, בהסכמה רחבה, את חוק יסוד: חקיקה, שיעגן את יחסי הגומלין בין רשויות השלטון ואת מערכת האיזונים והבלמים ביניהן.
- לאחר חקיקת חוק יסוד: חקיקה, יש לקדם חקיקת חוקה, שתגבש בהסכמה לאומית רחבה את חוקי היסוד הקיימים ואת חוקי היסוד החסרים, כדוגמת חוק יסוד: זכויות חברתיות, למסמך מלכד; חוקה שתובא לאישור העם במשאל עם.
- זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל כולה אינה ניתנת לערעור. מדינת ישראל ריבונית להחליט על גבולות מימוש זכות זו, בהתאם לשיקולים דמוגרפיים, מדיניים וביטחוניים.
- בכל שטח שעליו תחול ריבונות ישראל תוענק אזרחות מלאה לכל התושבים החיים בו, כולל זכות ההצבעה לכנסת.
התקפית ויוזמת
- בקעת הירדן במובנה הרחב ביותר, צפון ים המלח, דרום הר חברון, מדבר יהודה וגושי ההתיישבות ביהודה ושומרון, הם חבלי ארץ ישראל החיוניים לביטחונה ולמימוש ייעודה הציוני ולכן יש להחיל עליהם את ריבונות ישראל.
- האזורים העתירים באוכלוסייה פלשתינאית צפופה מסכנים את האינטרס הלאומי של ישראל כמדינה יהודית, בעלת רוב יהודי מוצק לדורות. לכן, האינטרס הלאומי מחייב ויתור על אותם שטחים.
- ישראל תחתור להסדר קבע בינה לבין המדינה הירדנית-פלשתינאית. האזורים ביהודה ושומרון, המאוכלסים בצפיפות בפלשתינאים, יהיו מובלעת ירדנית-פלשתינאית ריבונית מפורזת.
- עד הסדר הקבע, שאינו נראה מעשי בעתיד הנראה לעין, כיוון שאין היום פרטנר לאף הצעה ישראלית, כולל של מדינה פלשתינאית עצמאית בקווי 4.6.67 (הצעות ברוח זו נדחו בידי הפלשתינאים על הסף) – יש לנהל את הסכסוך בשום שכל, באופן שיקיים ויחזק את הרשות הפלשתינאית ויאפשר לצה”ל, לשב”כ ולכוחות הביטחון חופש פעולה בשטחי הרש”פ כדי להילחם בטרור ולסכל פיגועים. הפתרון הזה, עם כל הבעייתיות שבו, הוא הרע במיעוטו והוא הפתרון הראוי גם לרצועת עזה, ביום שאחרי המלחמה.
- העובדה שברצועת עזה, בניגוד ליו”ש, לא היה חופש פעולה לצה”ל, ואי אפשר היה להילחם בטרור באופן חופשי, הביא ליותר מעשרים שנות טרור וירי רקטות ולהתעצמות ארגוני הטרור ובראשם חמאס. המציאות הזו הביאה לאסון השבעה באוקטובר.
יש להמשיך במלחמה עד מיטוט מוחלט של שלטון חמאס וכוחם הצבאי של חמאס והג’יהאד האיסלמי ופירוז מוחלט של רצועת עזה.
- הטבח בנגב המערבי הוכיח עד כמה מסוכנת הפרדיגמה של התמכרות לשקט וקניית שקט בפרוטקשן, תוך התבססות על מגננה והתמגנות. יש לשנות את הפרדיגמה הביטחונית להתקפית ויוזמת, המבוססת על העיקרון של מתקפת-נגד מקְדימה, כדי לסכל איום על האוכלוסיה האזרחית בישראל.
- הימצאותו של צבא הטרור חיזבאללה בלבנון על גבול ישראל, תוך הפרת החלטות מועצת הביטחון, וכוחו הרקטי של חיזבאללה, הם איום מוחשי על האוכלוסייה האזרחית בישראל, ובפרט בגליל. על ישראל להקדים ולהכות בחיזבאללה ולא להמתין למתקפה שלו, בנוסח מתקפת חמאס בדרום.
- איראן היא אויב מר ומסוכן של ישראל, שחותר להשמדתה ונלחם בה באמצעות בניית מעטפת חנק טרוריסטית סביבה, שנועדה לפגוע בה ושאכן פוגעת בה קשות ובאמצעות ניסיונה לייצר נשק גרעיני. ישראל חייבת להכות בראש הנחש, ובעיקר – לסכל בכוח את מימוש תכנית הגרעין. יש לעשות זאת בשותפות עם ארה”ב ובהובלתה ואם ארה”ב תשתמט מן האתגר, יהיה על ישראל לעשות זאת בעצמה, כדי למנוע איום על עצם קיומה.
- ישראל חותרת להסכם שלום עם סוריה, תוך כיבוד הריבונות של שתי המדינות והבטחה שהגולן כולו יישאר בריבונות ישראלית. ישראל לא תנהל מו”מ על נסיגה מהגולן, או מחלקים ממנו.
- ישראל תרחיב ותפתח את ההתיישבות הציונית בנגב, בגליל, בגולן, בבקעת הירדן ובגושי ההתיישבות ביהודה ושומרון.
המשימה הציונית ההתיישבותית הראשונה במעלה בשנים הקרובות, היא תקומת ההתיישבות בנגב המערבי, והגדלתה באופן משמעותי, בהרחבת היישובים הקיימים והקמת יישובים חדשים.
- ישראל חייבת להבטיח את ביטחונה לדורות, באמצעות הבטחת גבולות רחבים ובני הגנה, צבא גדול, חכם חזק והתקפי, תפיסה של מתקפת-נגד מקְדימה ומונופול על הרתעה בלתי קונבנציונלית.
- המיזם של “צבא קטן וחכם” נחל כישלון מוחלט ופגע פגיעה קשה ביותר בביטחון ישראל. הכשל הגדול בשבעה באוקטובר, וחוסר היכולת להכריע את חמאס וחיזבאללה בחודשים שלאחר מכן, הם תוצאה ישירה רעיון-הנפל הזה.
יש לחזור ולחזק את הרעיון של צבא העם, צבא גדול, חזק וחכם, לחזק ולהגדיל באופן משמעותי את חיל היבשה, לחזק את ההגנה המרחבית ומחלקות ההגנה ביישובים. צה”ל חייב לחזור להיות צבא שמסוגל להתמודד בהצלחה גם עם מתקפה רב-זירתית, להעביר את המלחמה לשטח האויב ולהגיע להכרעה ברורה במלחמת בזק.
מורשת רוחנית, עלייה וגיור
- כמדינה יהודית, ישראל מחויבת למורשת הרוחנית והתרבותית של היהדות לדורותיה ולגווניה, תעמיק את החינוך היהודי ואת זיקת בניה ואזרחיה עם מורשתם.
- יחסי הדת והמדינה בישראל והיחסים בין דתיים וחילונים יוסדרו בהסכמה רחבה ברוח אמנת גביזון-מדן; באופן של כבוד לדת והתנגדות לכפייה דתית ולחקיקה דתית.
- כמדינת הלאום של העם היהודי, ישראל שייכת לעם היהודי כולו, על כל הזרמים שבו. ישראל תכיר בכל הזרמים ביהדות, בארץ ובתפוצות הגולה, ובשוויון ביניהם.
- ישראל תעודד גיור של אנשים הרוצים להצטרף לעם היהודי ולחזק אותו ותכיר בגיור של כל הזרמים ביהדות.
- ישראל תכיר ביהדותם של כל העולים מחבר העמים, שהם העדות לכך שנצח ישראל לא ישקר. עולים שיחפצו בגיור – יזכו לגיור ממלכתי ראוי, פתוח ומאיר פנים.
- כמדינת הלאום של העם היהודי, ישראל נושאת באחריות לקיומו ולעתידו של העם היהודי. ישראל תעודד עליית יהודים לארץ ישראל, ובמקביל תחזק את הקהילות היהודיות בתפוצות הגולה, את זיקתן ליהדות, לשפה העברית ולמדינת ישראל.
- ישראל תילחם באנטישמיות על כל צורותיה – הן אנטישמיות אינדיבידואלית נגד יהודים בגולה והן אנטישמיות קולקטיבית נגד הקולקטיב היהודי – מדינת ישראל, שבא לידי ביטוי בחרמות ודה-לגיטימציה.
- יש להעלות את החינוך על ראש שמחתה של החברה הישראלית, תוך פתיחות לרעיונות חדשניים של חינוך משמעותי ויצירתי.
יש לחזק את החינוך היהודי-ציוני, את החינוך לתרומה למדינה ולקהילה, את החינוך לאכפתיות לכלל ולזולת, את החינוך לשירות משמעותי בצה”ל.
יש לחזק את החינוך לערכי הדמוקרטיה והשוויון, כולל השוויון המגדרי ושוויון הזכויות האזרחי לכול.
יש לעמוד על כך שכל תלמידי ישראל ילמדו את לימודי הליבה. בתי ספר שלא ילמדו לימודי ליבה, על פי מטרות החינוך המפורטים בחוק החינוך הממלכתי, לא ייהנו מכל מימון ממלכתי. יש לחזק את מערכת החינוך החרדי הממלכתי.
מדינת רווחה, כלכלה חופשית, חיזוק החקלאות ופוליטיקה של הסכמות
- התרבות היהודית היא תרבות של חובות, מחויבות ומצוות. יש להחזיר את השיח הציוני החלוצי בישראל, ואת הרוח של “אל תשאל מה המדינה עושה בעבורך. שאל מה אתה עושה בעבור המדינה”, (ג’ון קנדי).
- החובה המרכזית של אזרחי ישראל היא ההגנה על קיומה של המדינה וההשתתפות במלחמת המצווה על הארץ. החובה הזאת אינה נטל, אלא זכות גדולה.
השתמטות המגזר החרדי היא חרפה ויש לשים לה קץ. המטרה צריכה להיות גיוס לשירות צבאי משמעותי מלא, או למצער, לשירות לאומי משמעותי, שאורכו כאורך השירות בצה”ל.
המהלך הזה יהיה הדרגתי. כל צעד שיקדם את החברה החרדית ליעד הזה – ראוי לקידום. יש להסיר מסדר היום את חוקי ההשתמטות.
- ישראל תקיים מדינת רווחה צודקת לצד כלכלה חופשית, מתוך שאיפה להיות מדינת מופת ברוח ערכי הצדק והחירות של נביאי ישראל.
- ישראל תחזק את החקלאות, שערכה הוא מעבר לכלכלה – ביטחון המזון של ישראל, שמירה על השטחים הפתוחים בישראל, מימוש הזיקה של העם היהודי לאדמתו ומימוש הריבונות של ישראל לאורך הגבולות, עד התלם האחרון.
- ישראל מחויבת לפיתוח בר-קיימא של הארץ, תוך הגנה על הסביבה ואחריות לשמירה על משאבי הטבע למען הדורות הבאים. ישראל תתן את חלקה במאבק הגלובלי נגד התחממות כדור הארץ, תצמצם באופן דרסטי את פליטת גזי החממה בתוכה ותעבור, על פי תכנית לאומית מוסדרת, לפיתוח אנרגיה ירוקה.
- ביטחון הפנים והמשילות בישראל נמצאים במשבר קשה. יש להגדיר את החזרת המשילות והמלחמה בפשע, ובעיקר באלימות בחברה הערבית, כיעד לאומי רב חשיבות.
- הפוליטיקה הישראלית תעבור תמורה משמעותית, מפוליטיקה של הכנעה לפוליטיקה של הסכמות. החלוקה למחנות, ההקצנה בכל מחנה ושיח השנאה וחוסר האמון הם סכנה קיומית לעתידה של ישראל. יש לגבש מיינסטרים ציוני-ממלכתי-דמוקרטי המחויב לאחדות ישראל ולאיחוי הקרעים בעם.
