הצמיחה הביאה לציפייה מהקהילה לתת שירותים מגוונים לקבוצות גיל שונות והשמיכה התקציבית מתקשה לתת את המענה לכולם. הנושא השנתי של כנס ההנהגות
רותם קבלו, מנהלת המחלקה לפיתוח קהילתי במוא”ז גולן
בכנס ההנהגות השנה, בחרנו לשים על השולחן נושא קריטי לצמיחת היישובים – החוסן הכלכלי. בשנתיים האחרונות, המחלקה לפיתוח קהילתי עוסקת בנושא ומחפשת את המפתחות להתקדמות הכלכלית, כך שתאפשר עצמאות ושירותים קהילתיים טובים ביישובים.
כמובילי הקהילות, משנה לשנה, אנו פוגשים יותר ויותר את המחסור במשאבים. עם הצמיחה, נהיינו מגוונים יותר, רבים יותר ובעלי ציפיות למקצועיות ושירותים ברמה גבוהה. שינויים אלה דורשים מהקהילה לתת שירותים מגוונים לקבוצות גיל שונות והשמיכה התקציבית מתקשה לתת את המענה לכולם.
מרסלה שלח: “מטרת האגודה הקהילתית היא ניהול חיי הקהילה ביישוב, באופן ההולם את ערכי הקהילה וזהותה הייחודית. בשונה מאגודות חקלאיות, האגודה הקהילתית היא נטולת נכסים מניבים. מקורות האגודה הקהילתית מוגבלים בעיקרם למסי קהילה”
כנס ההנהגות נפתח בדבריו של סגן ראש המועצה האזורית גולן, גל גפני, על חשיבות הסוגיה ועל מיעוט הפתרונות עד כה, לצד ההזדמנות הגדולה לעסוק בנושא ביחד, הזדמנות שוודאי תניב תוצאות מקומיות הנכונות לגולן.
אחריו עלו לבמה “פרויקטים מניבים” שקיימים היום בקהילות שלנו – גיתית שמח, מנהלת הקהילה לשעבר בקשת, סיפרה על ענף הגינון, שמחזיקה הקהילה, הנותן שירותים לגופים שונים בתחום היישוב ובכך מצמצם את הוצאות הנוי ומביא ערך מוסף חברתי גדול. טל לוי, יו”ר האגודה הקהילתית באלוני הבשן, תאר את מערך השכרת הדירות ביישוב, שהועבר מהאגודה החקלאית לקהילתית ובכך ניתנו לידיהם חכות ולא דגים. ישי סוקר, מרכז המשק במעלה גמלא, סיפר על מערכת סולארית שהותקנה על גגות הלולים על ידי האגודה החקלאית וחלק מהכנסותיה מועבר לקהילה.
לאחר הפאנל, מזכיר האגודה החקלאית בקשת, דובי טל, דיבר על חשיבות היחסים בין האגודות ביישוב, כתנאי לצמיחה ושגשוג.
משם, המשכנו למיני מרחב פתוח, המכוון לשאלה – איך נחזק כלכלית את הקהילה? מתוך הבנה שפתרונות קסם אין, אבל אחריות, חוכמה, יצירתיות וניסיון יש באולם בשפע ועם אמונה שביחד נוכל לקדם רעיונות גדולים. כל אחד ואחת מחברי הכנס יכלו לפתוח מרחב- שולחן לדיון בסוגיה שיכולה לקדם אותנו עם השאלה הגדולה.
את הכנס סיכם מנכ”ל המועצה האזורית, אשכול שוקרון, כששיתף ביעד שהציב ראש המועצה – הכפלת אוכלוסיית הגולן, בעשור הקרוב.
לצאת מהקופסה
מרסלה שלח, מנהלת קהילה בשעל ועין זיוון ויו”ר האגודה הקהילתית במרום גולן: “מטרת האגודה הקהילתית היא ניהול חיי הקהילה ביישוב, באופן ההולם את ערכי הקהילה וזהותה הייחודית. בשונה מאגודות חקלאיות, האגודה הקהילתית היא נטולת נכסים מניבים. מקורות האגודה הקהילתית מוגבלים ומבוססים בעיקרם על מסי קהילה, כפי שנקבעו באסיפת חברי האגודה ומעט על סכום סל השירותים, המועבר מהמועצה לוועד המקומי, ביישובים בהם הוועד המקומי רוכש בהסכם שירותים מהאגודה הקהילתית.
“ישנם גם תקציבים ייעודיים ומסומנים לפעילויות שונות, כמו מימון משרת הרבש”צ על ידי משרד הביטחון, החזקת גני ילדים (ללא פעוטונים) על ידי משרד החינוך והמועצה ותשלום תאורת רחוב וביטחון על ידי המועצה והשתתפות המתנ”ס בחלק משכר המדריכים.
“סוג היישוב – קיבוץ, מושב, או יישוב קהילתי – גם הוא פרמטר המשפיע ביותר על תקציב הקהילה. ביישובים בהם יש אגודה חקלאית, חלקן מסבסדות חלק מפעילויות הקהילה בדרכים שונות ומתוך רצון טוב לחזק את הקהילה.
“כל שאר סעיפי התקציב הקהילתי, על פי האצלת הסמכויות מהמועצה אל הוועד המקומי ביישובים: חינוך בלתי פורמלי, תרבות וספורט, העשרה למבוגרים ונוער, אחזקת מבני חינוך, תרבות ודת, חצרנות, פיתוח ואחזקת נוי, שמירה, הנהלה וכלליות. לרוב, על מנת לאפשר שירותים ברמה נאותה, הטיפול בכל אלו עובר לאחריותה של האגודה הקהילתית.
מכל האמור לעיל, גובה מסי הקהילה ומספר התושבים ביישוב הם האלה שיקבעו מהי רמת החיים בו.
“על מנת לעמוד באתגר, כך שליישובים תהיה יכולת לנהל רמת חיים סבירה, חייבים להיות יצירתיים, לצאת מהקופסה ולחשוב על יצירת הכנסה לקהילה, אשר אינה מבוססת על מסי הקהילה.
“זה מקום המועצה, לעזור ליישובים הרבים, השונים באופיים, למצוא את הפתרונות כדי לייצר הכנסה זו. כנס ההנהגות היה הצעד הראשון במהלך. אני רואה חשיבות רבה בביצוע מיפוי הצרכים לכל יישוב ויישוב ומציאת המקור הייחודי לכל יישוב, אשר יאפשר ניהול של קהילות חזקות ועצמאיות”.
תנובות לקהילה
סמנכ”ל פיתוח בחברה הכלכלית גולן, ליאור רוכמן: “מערכת היחסים הכלכלית בה האגודה הקהילתית תלויה באגודה החקלאית היא מציאות בעייתית לשני הצדדים. אחד הרעיונות שעלה במרחבים היה איך מפתחים את החוסן הכלכלי של האגודה הקהילתית ובהדרגה מצמצמים את הסבסוד. המתווה האפשרי הוא השקעה של האגש”ח בבניית פרויקט כלכלי מניב של הקהילה. כך, בטווח של 4-5 שנים, אפשר לצמצם את הסבסוד וליהנות ביחד מכניסת משאבים חדשים לקהילה. אנחנו, בחכ”ל, נשמח לסייע בבחינת היכולת הכלכלית של הפרויקטים”.
מנהלת רישוי עסקים במועצה, רותם שרון: “הכנס ייצר הזדמנות למפגש בלתי אמצעי עם הנהגות היישובים. עלו כמה שאלות מתחום רישוי העסקים בכדי לבחון אפשרות להסבת מבנים קיימים לשימוש עסקי מניב עבור הקהילה. קיים לכך הליך שאינו מאוד מסובך ובהמשך לכנס, כבר נקבעו פגישות לטובת התחלה של תהליכי הסדרה של עסקים”.
הנושא מעסיק לא רק את קהילות הגולן, אלא את כל היישובים במרחב הכפרי. לפני כשנתיים, התקבלה החלטה בצוות היגוי ארצי של הגופים העוסקים במרחב הכפרי, בהובלתו של מנכ”ל האיחוד החקלאי, עו”ד דודו קוכמן, כי שתי מכללות יובילו את תחום הלמידה האקדמית וההכשרה במרחב הכפרי – מכלל “ספיר” בדרום ומכללת כנרת בצפון. מכללת כנרת נרתמה לנושא וענת סריג מונתה להוביל את התחום, במסגרת לימודי תעודה. במכללה, מפתחים הכשרות ייחודיות למרחב הכפרי – לוועדים, לניהול תהליכי צמיחה, לניהול קהילות ולניהול נושאי הקרקעות. המנחים והמרצים הם אנשי האזור ואנשי המכללה, מומחים בתחומם. הכנס השנתי של מכללת כנרת עסק בנושא והציג דיון בתחום ומחקרים אחרונים מהאקדמיה. צוות היגוי של הגופים המובילים מלווה את תכנית העבודה, בהשתתפות התנועה הקיבוצית, החטיבה להתיישבות, המועצות השכנות, משרד החקלאות והרשות לפיתוח הגליל.
ענת סריג: “בימים אלו, מתכנס צוות חוקרים, יחד עם נציגי המועצה האזורית עמק המעיינות, להובלת מחקר שעוסק בכלכלה היישובית. תחומים רבים מעסיקים את היישובים הכפריים, אך נושא הכלכלה היישובית מורכב במיוחד – איך לאורך זמן, במודל הדו-רובדי, מקיימים יישוב ברמת חיים טובה דיה, הכוללת השקעות בתשתיות, במבני ציבור ובפעילות שוטפת יישובית, אשר מטפחת סביבה, חזות ובמיוחד חיי קהילה. בפעם הראשונה, מתכנסים אנשי האזור מעמק המעיינות, יחד עם חוקרי האקדמיה מהמכללות כנרת ותל חי, לחשוב על נושא המעסיק ביום-יום את היישובים, להעמיק בו ולנסות ולהציע כווני פתרון דרך המחקר”.
צוות ההיגוי של כנס ההנהגות וצוות המחלקה מעבדים את הרעיונות שעלו בכנס ויבנו ביחד פלטפורמות להמשך ההתפתחות בתחום, ברמה האזורית וברמה היישובית.
