פוטנציאל כלכלי עצום למגדלי פרי המנגו לשנת 2020. המנגו הישראלי מבוקש מאוד במערב אירופה, בשל מגוון הזנים ואורך חיי המדף. היבול בישראל גדול פי שלושה/לדונם משאר העולם
תכנית העבודה של “שולחן המנגו”, במועצת הצמחים לשנת 2020, הוצגה בפני חקלאים, חוקרים ונציגי משרדי הממשלה, בכנס שנערך ביזמת משרד החקלאות, ענף הפירות במועצת הצמחים ומו”פ צפון במכון המחקר מיג”ל. הדיון עסק בגידול המנגו בארץ על היבטיו הכלכליים והמקצועיים והראה כי המנגו הישראלי הפך לאחד הפירות המבוקשים בעולם.
התכנית הציגה עלייה עקבית בביקוש למנגו הישראלי בעולם, שמייצב אותו כענף פירות הייצוא השלישי בהיקפו, אחרי האבוקדו והתמרים ואת ישראל – כבעלת היבולים מהגבוהים בעולם.
שליש מהתוצרת הישראלית של המנגו בישראל, העומדת על 55 טון, מיוצא למדינות מערב אירופה. הביקוש למנגו מישראל הנו בשל ייחודו: קליפת הפרי הצבעונית המשווקת ללא פגמים, ציפת המנגו נטולת הסיבים, תקופת הקטיף, חיי המדף הארוכים ושלל הזנים המבשילים במועדים שונים. הפוטנציאל להרחבת ייצוא ענף המנגו הולך וגדל עם הרחבת שטחי הנטיעה וקיימות תכניות לפריצה לשווקים חדשים במדינות במזרח אסיה ובתקווה, גם למדינות המפרץ. במרוצת השנים, ישראל הפכה למייצאת מנגו מהחשובות בעולם בחודשים יולי-אוגוסט-ספטמבר.
גידול ענף המנגו בישראל עומד על 23 אלף דונמים, המתפרשים בעיקרם בסובב הכנרת, אך גם בערבה ובבשור ומניבים יחד כ-55 אלף טון. מלבד הייצוא לאירופה, שאר התוצרת מיועדת לשוק המקומי – רשתות הקמעונאיות, גופים מוסדיים והרשות הפלסטינית
על פי הנתונים, מייצרת מדינת ישראל כמות מנגו לדונם הגדולה פי שלושה מהממוצע העולמי. גידול ענף המנגו בישראל עומד על 23 אלף דונמים, המתפרשים בעיקרם בסובב הכנרת, אך גם בערבה ובבשור ומניבים יחד כ-55 אלף טון. מלבד הייצוא לאירופה, שאר התוצרת מיועדת לשוק המקומי – רשתות הקמעונאיות, גופים מוסדיים והרשות הפלסטינית, ביהודה ושומרון ועזה.
עוד מראים הנתונים שהוצגו בכנס כי קיימת צמיחה בתפוקת המנגו הישראלי ב-46% לאורך שמונה השנים האחרונות, ועלייה של 133% בין השנים 2005-2018.
מבחן זנים
לצד המשך פיתוחו של הענף, מתקיימים מחקרים רבים המבוצעים על ידי חוקרי מכון וולקני, מו”פ צפון ומו”פ ערבה תיכונה וצפונית בתחום איכות הפרי ופיתוח זנים חדשים שיקנו יתרון למגדלים הישראלים בהשוואה למקביליהם ברחבי העולם. על מנת לממש זאת, קיים צורך בהמשך “תכנית ההשבחה”, במימון משרד החקלאות, שתקצה את המשאבים להמשך עבודה ותהליכי יישום. התקציב הנדרש כיום הוא כ-4 מיליון ש”ח לעשר השנים הקרובות.
כיום, רשומים שמונה זני מנגו במועצה לזכויות המטפחים, אותם ניתן לגדל בישראל, בהתאם לפרוטוקול של משרד החקלאות. חלקם עדיין אינם רשאים לנטיעה מסחרית. במקביל, כ-40 זני מנגו מרחבי העולם נבחנים בחלקת האינטרודוקציה, בתהליך מורכב, שיכול להימשך בין 10-20 שנים, החל מזריעת הזן ועד להמלצתו כזן מובחר.
מנהלת מו”פ צפון, במכון המחקר מיג”ל, של החברה לפיתוח הגליל, חיה רק-יהלום: “במרוצת השנים, אנחנו עדים להתפתחות משמעותית של ענף המנגו, שתופס נתח מכובד משוק הייצוא של החקלאות הישראלית וסבורים כי ישנו צורך להקצות לו את מרב המשאבים של תכנית ההשבחה, במטרה להרחיב את התוצרת, הן מבחינת הכמות והן מבחינת הפריסה הארצית”.
יו”ר “שולחן המנגו”, במועצת הצמחים, אלקנה בן ישר: “ענף המנגו מאורגן במסגרת מועצת הצמחים, התארגנות המאפשרת ליצור מנופי מחקר ופיתוח, בשיתוף המדען הראשי של משרד החקלאות ולאגם תקציבים בתחומים רבים. פוטנציאל הפיתוח של הענף, הן מבחינת הייצוא והן בשוק המקומי, יחייב להיכנס גם למהלכים של מיתוג מחודש של הפרי, הכרת זנים על ידי הצרכנים והסרת חסמים פיטוסנטריים אצל הקניינים ברחבי העולם. בנוסף, נדרשות פעולות של הקפדה על איכות חומר הריבוי, למניעה של הפצת מחלות. בשילוב כוחות, נוכל להמשיך ולקדם ענף שמפרנס את מגדליו, לאורך שנים רבות”.
במפגש השתתפו גם מרכז מקצועי ראשי גידולי מטע סובטרופיים בשה”מ, מיקי נוי, מדריך למטעים סובטרופיים ורפרנט למנגו בשה”מ, קליף להב, היועץ הכלכלי של המדען הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; ד”ר גלעד אקסלרד, ד”ר נבות גלפז, ממו”פ צפון, מנהל המחקר החקלאי במכון וולקני, ד”ר יובל כהן, ד”ר ורד יחימוביץ, ממכון וולקני, הראל גרינבלט משה”מ ועוד.
