שיתוף פעולה בין ראשי המועצות הדרוזיות מג’דל שמס ומסעדה בסיוע החברה הממשלתית לתיירות מוביל בימים אלה תנופת פיתוח תיירותי ביישובים הדרוזיים, משדרוג הרחוב המרכזי במג’דל וטיילת נחל סער, ועד פיתוח שוק מסעדה והטיילת סביב ברכת רם

כאשר מדברים על משאבי התיירות בפסגותיו הצפוניות של הגולן, אפשר להסיר את המלה “פוטנציאל” מהשיח הנוגע לאזורים שעליהם מתרווחת ההתיישבות הדרוזית מזה דורות.

יופי צרוף, עוטף שלגים וקור לעת סגריר, צבוע בוורוד עם אביב, צוהל בירוקים ובתכלת כאשר הגולן כבר מצהיב… יוצא מדעתו עם עוצמות צבעי שלכת ומתק ענב ותפוח לעת סתיו.

בעוד הגולן דובר העברית מחפש בנרות, ואולי בעששיות ובתיירות לילית, כיצד לרתק את מבקריו גם בעונות המתישות, לתושבי צפונו הדרוזים יש פריבילגיה מיוחדת. הם אינם צריכים לחשוף ולגלות, לא להמציא אטרקציות ופעילויות, רק להושיט יד ולגעת. הכל נמצא על פני השטח, בכל מקום ובכל יום וברוחב לב גדול מאד.

בשנים האחרונות נרתמו שני ראשי מועצות – דולן אבו סלח, ראש מועצת מג’דל שמס ומתי אבני, ראש מועצת מסעדה, לקידום יישוביהם והם מגייסים משאבים לפיתוח בכלל ופיתוח התשתית התיירותית בפרט. משרד התיירות באמצעות החברה הממשלתית לתיירות מסייעים להם מאסיבית ותומכים בפרויקטים שכבר בוצעו וימשיכו בהקמת תשתית תיירות בכפרים.

ישראל אשד, יועץ לתכנון, שיווק ופיתוח תיירות, אשר כיהן שנים רבות כראש עמותת התיירות בגולן, נקרא על ידי ראשי המועצות הללו לסייע בפיתוח הכלים התיירותיים ליישוביהן והתווה עימם פרוגרמות לפיתוח תיירותי. במוקד הפיתוח עומדים תחומה של ברכת רם, עמק היעפורי, נחל סער, מסלולי תיירות וטיול בתוך מג’דל שמס, בין הכפרים לבין עצמם ובינם לבין מכמני תיירות כמו נבי-חזורי, אודם וסביבותיו, החרמון, קלעת נמרוד ואחרים. מוקדי פיתוח נוספים הינם בתחומי ההארחה והאירוח, תיירות חקלאית, שווקים, מלאכות מסורתיות ויצירה וגם… חיי לילה סוערים וערים.

סליחה?

אשד: “אני מבטיח חוויה יוצאת דופן ומפתיעה לבאים למג’דל שמס בימי רביעי וחמישי בערב. איש לא העלה בדעתו שיש שם בילוי כזה, אני מדבר על כל סוג של מסעדה ופאבים שתוכלי להעלות בדעתך – בטעם אירי, צרפתי, איטלקי ואחרים. יש שם מועדוני שירה, שחבל לך על הזמן, אין דברים כאלה באזור כלל. המבלים הם גם תושבים מיישובי הסביבה, מעמק החולה, וצפון הגולן והם באים לעיתים קרובות. מי שלא מכיר, מאוד מאד מופתע”.

נרחיק עד מג’דל שמס, מה מתפתח ביישוב מבחינה תיירותית?

אשד: “מג’דל שמס, שהוא הגדול מבין הארבעה, נמצא בעיצומו של פיתוח נרחב במספר מוקדים, הן בתוך הכפר והן בסביבה הקרובה. מחוץ לכפר בוצעה טיילת לאורך נחל סער הזורם בעמק יעפורי. בתקופה הקרובה יתחיל פיתוח הרחוב המרכזי של מג’דל כרחוב תיירותי. במסגרת זו ירוצף הרחוב מחדש, תותקן מערכת תאורה, יוקמו גינות ופינות ישיבה. פיתוח הרחוב בין שתי הכיכרות ברחוב הראשי שמיועד לפיתוח לא יבייש אף עיר גדולה בארץ.

שילוט תיירותי חדשני עוצב ויותקן בתקופה הקרובה במשולש ברכת רם, גשר מסעדה ונבי יעפורי. פרויקטים נוספים בכפר נמצאים בתהליך תכנון מתקדם.”

איך עוצרים את התיירים במג’דל שמס, שלא ירדו ללינה בגליל?

“בנוסף למלונות הוותיקים – מלון ‘נרקיס’ ו’לגסי’ במג’דל שמס, הוקמו לאחרונה חדרי אירוח נוספים בכפרים. התפוסות שם דומות לתפוסות בצימרים ביישובים היהודיים בגולן.”

ובמועצה המקומית מסעדה?

“הפרויקט המרכזי של מועצת מסעדה הוא טיילת סביב ברכת-רם, שחלקה הראשון בוצע בחוף המזרחי. כמו כן נסלל ושוקם קטע הכביש בין גשר מסעדה לנבי יעפורי.

על פי התכנית ייבנה השוק, שפועל במסעדה מידי יום שישי, כאתר תיירותי, כבר עכשיו מומלץ לבקר בו”.

יצוין כי שתי המועצות – מג’דל שמס ומסעדה, הפיקו במשותף עלון תיירות בעיצוב מרתק ובהפקה איכותית כמו גם שני אתרי אינטרנט זמינים בשפה העברית. העלון כולל דברים על האמונה הדרוזית ומקור הדת, מפות של הכפרים ומסלולי טיולים מפורטים ביישובים ובסביבתם, שאינם מוכרים לרובנו, פירוט על מקומות לינה, מסעדות, בתי קפה, בילוי ואטרקציות, כולל טלפונים, טווח מחירים ומיקום, שמות מורי דרך מקומיים, עסקים שיש בהם ייחוד.

המלצה חמה

פאיז חמוד סאפאדי, הינו אחד משני מורי הדרך שפועלים באזור היישובים הדרוזיים בגולן. סאפאדי, בוגר לימודי גיאוגרפיה בסוריה ולימודי ארץ ישראל בסמינר “אורנים” מוכר לרבים כמנהל חטיבת הביניים במג’דל שמס בעבר ומורה לערבית בבתי ספר תיכוניים רבים באזור. שמו של סאפאדי מופיע בפתח חוברת התיירות שהופקה כאן, כאחד מכותבי המסלולים והחומר על הכפרים בכלל. היום הוא מרתק מבקרים כאשר הוא פותח כל סיור בביתו במג’דל שמס, באירוח דרוזי בטעמים מתוקים ומציג בפני המבקרים את פניה המיוחדים מאוד של צפון רמת הגולן.

בטרם המלצה על המקומות המרשימים ביותר באזורו, הוא מציין כי מבחינה תיירותית יש כאן התעוררות גדולה מאד, כבר מתחילת הקיץ מציינים שזו תקופה מעולה, בבתי המלון, בצימרים ובמסעדות האותנטיות.

כאשר באים לטייל באזור, הוא מציע להתחיל בגבעה ליד היאחזות נמרוד שמשקיפה על האזור שלנו, לצפות על עין קיניה, עמק החולה ודרום לבנון. מומלץ להמשיך משם לכיוון בוקעתא ומשם מזרחה ליד כביש המערכת לצפות בכפרים הסוריים ובקוניטרה החדשה.

“אל תדאגי, זה בטוח לגמרי”, צוחק סאפאדי לנוכח שאלות על מצב הביטחון. “בתוך הכפר אצלנו התיירות היא משהו יוצא מן הכלל. יש מועדוני לילה שפתוחים 24 שעות, במג’דל שמס גם המסעדה הכי טובה בצפון – ‘ניסן’ בדרך לחרמון, יש מועדוני לילה, יש ריקודים, כמו בטבריה.

“כדאי להוסיף כי יש לנו שני מפעלי ממתקים, צימרים, יש לנו בתים שבהם מגישים אוכל אותנטי, למשל ‘אצל פאוזיה’, שכולם אומרים שהאוכל שלה אינו חמישה כוכבים אלא שבעה. ביתה מתנשא מול החרמון, כל הקיר הצפוני הינו זכוכית, כאשר יושבים אצלה בסלון ואוכלים, רואים את החרמון ביופיו בכל עונה, תיירים ישראלים רבים ומחוץ לארץ באים אליה. צריך לציין שהיחס של התושבים כאן מאוד מאד טוב לתיירים. אפשר לטייל כל הזמן, ביום בלילה, תיירים רבים ישנים כאן ומרגישים בטוחים יותר מאשר בכל מקום אחר.

אמרי לתושבי הגולן שבכל מקום שיסתובבו בכפרים יתקבלו בברכה, אין כאן שום בעיה, ראי את הרחוב הראשי במסעדה, כולו מטיילים ומבקרים שמסבים במסעדות ובעסקים הרבים”, מסיים חמוד סאפאדי, מורה דרך ממג’דל שמס.

גן נחל סער

טיילת חדשה נסללה לאורכו של נחל סער, בקטע הזורם בבקעת יעפורי. לטיילת שתי כניסות: המערבית נמצאת כ-100 מ’ מצפון לגשר מסעדה, והמזרחית, מצפון לשוק האיכרים לי דנבי יעפורי. שתי הכניסות מסומנות בשלט ועליו כתוב “גן נחל סער”. אפשר להיכנס בשתי הכניסות, להחנות את הרכב וללכת לאורך הטיילת. בצד אחד זורם נחל סער (בחודשים דצמבר עד יוני) ובצד השני מטעים: דובדבנים, תפוחים, חבושים ועוד. אין מקום מתאים מזה לפיקניק לצד הנחל או לסתם מנוחה בצל העצים. אם מגיעים לכאן בעונת הקטיף החוויה תהיה מושלמת. בעלי חלקות רבים מאפשרים קטיף עצמי בתשלום, לאורך הטיילת קטעים ציבוריים שמאפשרים פיקניק ומנוחה, אנא בקשו מבעלי החלקות להיכנס לשטח המטע.

תכנית פיתוח ברכת רם

ברכת רם הינה אחד מהחינניים שבאתרי הנוף בגולן; בחורף יורדות אליה אלפי מדרגות מטעים מושלגות, בקיץ היא משרה רוגע במראותיה הצוננים, בהבטחה לימים רגועים מאלה. עד כה, ערכיה התיירותיים הסתכמו במסעדה ובמגרש חנייה, הפסקה לדקות ספורות בדרך לבניאס. שביל הגולן שסומן בחלקה המערבי של הברכה הביא לכאן מטיילים רבים, שראו את הנוף המרהיב והתלוננו שאין שביל טיול סביב הבריכה. הנגישות סביב לה היתה רק לצרכיהם של חקלאי מסעדה ומג’דל שמס, בעלי המטעים סביב לה.

ברכת רם כמו התחננה לפיתוח תיירותי ובשנת 2011 התווה ישראל אשד פרוגרמה שמקיפה את האגם הקטן וסביבותיו, בכלל זה תצפיות נוף, תיירות חקלאית, טיילת ואטרקציות. לאחרונה הושלם כבר הפיתוח בצידה המזרחי של ברכת רם.

“ברכת רם היא מאתרי הנוף הייחודיים בגולן ומהווה את אחד מסמליו”, אומר אשד בפתח הפרוגרמה, “ערכי הנוף של מאגר המים הייחודי מהווים פוטנציאל תיירותי רב שרק חלק מזערי ממנו ממומש”.

אשד הציע מיזם ציבורי שיהווה בסיס לעסקים פרטיים לצדו, במטרה להנגיש חלקים גדולים של היקף הברכה למטיילים ולאתר שטחים לפיתוח עסקי תיירות בנקודות עם ערך נופי מצד אחד, ופיתוח בר קיימא מצד שני. פיתוח השטח ייעשה בראש בשיטות בניה ובאופי שמתאימים למסורת הדרוזית וייתן לפרויקט אופי ואווירה מקומית אותנטית. יעד מרכזי נוסף בפרויקט זה הוא שדרוג התדמית של הדרוזים בגולן ומיתוגם כמגזר מתפתח, דינמי וכמפעיל עסקי תיירות איכותיים.

התוכנית כוללת את המרכיבים הבאים:

“הטיילת העליונה” – טיילת באורך 1400 מטר בצידה המזרחי של הברכה, שכבר הושלמה. הטיילת מתבססת על תוואי קיים של כבישים ודרכים חקלאיות ולאורכה תצפיות נוף לברכה, לעמק יעפורי ולחרמון, פינות ישיבה, ופיקניק ועמודי תאורת רחוב. לאורך הטיילת העליונה יוגדרו מקומת בהם יותר להקים סוכות ודוכני ממכר תוצרת חקלאית טרייה ומעובדת, ומזכרות.

כן תוקם “הטיילת התחתונה” שכוללת שבילי ירידה למים, שבילים לשפת הבריכה.

במסגרת הפיתוח יוקמו מעגנים לסירות משוטים, פדאלים וקייקים, תותקן מערכת שילוט, הנחיה והסבר בשפת שילוט אחידה. בקצה הצפוני של הטיילת יפותחו מגרשי חניה ובצמוד להם מבנה שירותים. שביל יחבר מצפון הטיילת לשוק האיכרים בנבי יעפורי ולפרויקט גן נחל סער; בצמוד לאחת התצפיות יוקמו מתקני משחקים לילדים.

שביל טיול בשני מסלולים, עליון ותחתון, ישלים את הטיילת ויקיף את כל הבריכה.

אורך היקף כל הפרויקט כולל הטיילת והשביל סביב הבריכה הינו כ-4.2 ק”מ.

בשני קצוות הגן, בדרום ובצפון תהייה רחבה לכינוס ולקבלת מידע. כן תוקם כאן רחבה לקיום אירועים קטנים ומופעי רחוב לקהל של עד 200 איש. באזורים המוגדרים בתוכנית ייבנו דוכני מכירת תוצרת חקלאית, מזכרות וכיוצא באלה. באזורים שיוגדרו יוקמו אתרי קטיף עצמי, חוות חקלאיות להדגמת חקלאות ומלאכה מסורתית. באזורים שיוגדרו יוקמו אתר קמפינג אחד או שניים ואתר לינה ב”חושות”.

שולחנות הפיקניק שיוקמו כאן יהיו מקורים ומוגנים מגשם, רוח ומזג אוויר קיצוני; יוקצה אזור ייעודי למכירת מזון אותנטי ולידו מתקני משחק לילדים.

אשד: “הפרויקט נותן אפשרות למגוון רחב של עסקי תיירות שישלימו זה את זה. האפשרות לצעוד לאורך הטיילת ולהיחשף לסוגים שונים של אטרקציות ועסקים מוסיפה לאטרקטיביות שלה. תרחיש הביקור כאן יכול להיות בן שעה עד בילוי יום שלם ואף יותר מיום, כולל לינה במתחם הקמפינג או בחדרי אירוח סמוכים. המבקר כאן ייחשף לעדה הדרוזית מסבירת הפנים, לחקלאות המסורתית והמודרנית, למלאכת היד ושיטות עיבוד התוצרת, למזון האותנטי וגם לבילוי הכולל אלמנטים סטנדרטיים הכלולים בבילוי חופשה של מר ישראלי”.

מתוך אתר האינטרנט, מתכון: מקלובה דרוזית

• שלוש כוסות אורז בסמטי מובחר
• עוף שלם טרי
• ראש כרובית מטוגן
• כפית מלח שולחן
• חצי כפית פלפל שחור
• קינמון טחון – רבע כפית
• רבע כפית אגוז מוסקט טחון
• 2 ליטר מים
• כוס שמן סויה שמן סויה, שליש לכרובית ושליש לאורז.
• 4 כוסות קטנות ציר עוף (800 מ”ל)

אופן ההכנה:

מבשלים את העוף שעה בסיר עם ירקות שורש: בצל, גזר וסלרי ומוסיפים מים עד שהעוף מכוסה. מקררים ומפרקים אותו מעצמות.

מפרקים את הכרובית לראשים גדולים בערך של 2 ס”מ כל ראש.

מחממים בווק שליש כוס שמן לטיגון עמוק ומטגנים את הכרובית עד לקבלת צבע זהבהב, קרוב לחום. מסננים מהשמן.

מוסיפים לסיר את שליש כוס השמן השני, מחכים עד שיתחמם, מוסיפים את האורז, מערבבים עד שהאורז מצופה בכל השמן, מוסיפים את בשר העוף המבושל, מלח עם הפלפל, המוסקט והקינמון.

מערבבים היטב, מוסיפים את הכרובית וממשיכים לערבב 30 שניות.

מוסיפים את המים, מנמיכים את הלהבה ומבשלים בין 18-20 דקות עד שהאורז סופג את

כל המים.

מגישים בצלחת – מומלץ להגיש עם סלט ערבי או טבולה

מתוך אתר תיירות מג’דל שמס http://tour.majdal.co.il/

אתר תיירות מסעדה http://tour.masadalc.com/