כמו שאתם קוראים: כרקוצי. זה צמח קוצני? זו כרית? אולי כרית סיכות? הכירו את הצומח הכרקוצי של מרומי החרמון – פינה בטבע – סיפורים מהחי והצומח של רמת הגולן
הצומח הכרקוצי (שם מקסים, בעיניי), הצומח בחרמון, בחגורה העליונה ביותר מבין שלוש החגורות של הצומח בחרמון. הנמוכה ביותר היא חגורת החורש הים–תיכוני, המוכר לנו היטב, מרום של 300 מ' עד 1200 מ' מעל פני הים. החגורה התיכונה משתרעת מ-1200 מ' ועד 1900' מ' מעל פני הים והיא נקראת יער הספר ההררי והחגורה העליונה מתחילה ב-1900 מ' ונמשכת בעצם עד רום החרמון.
הצמחים ברום החרמון מתמודדים עם תנאים לא פשוטים – קרינה חזקה ותשתית סלע סדוקה, שגורמת לכמות מועטה של מים זמינים, משטר של רוחות עזות (לעתים עד 150 קמ"ש) וכיסוי שלג, במשך חודשים ארוכים, קיץ ארוך ושחון ולבסוף, דורות על גבי דורות של רעייה אינטנסיבית. כל התנאים האלו עיצבו את צורתם המיוחדת של הצמחים השולטים בחגורה זו.
קחו למשל את הכרבולת המקרינה (שם מצחיק, אני יודע). שאר המינים מסוג כרבולת הגדלים בישראל הם צמחים חד–שנתיים וקטנים, הצומחים במדשאות, בערוגות ובשטחי בור. בחרמון, מייצג את הסוג הזה שיח רב–שנתי, שצורתו ככרית קוצנית, כהתאמה לתנאים המיוחדים ששוררים בראש ההר.
אבל זה לא נגמר פה.
מסתבר, שהצורה המיוחדת של הצמחים הכרקוציים בחרמון מועילה ליצורים נוספים החיים בחרמון. כאשר השלג יורד בחורף, הוא נערם על אותה כרית קוצנית ומכסה אותה, אך לא חודר פנימה. מתחת לחופה הצפופה של הענפים הקוצניים, מתקיים מיקרו–אקלים שבו הטמפרטורה גבוהה יותר מאשר הטמפרטורה שמעל השלג, הוא מוגן מפני רוחות וגם מפני קרינה.
בעלי החיים בחרמון, שלרוב פעילים בחודשי האביב והקיץ, נהנים ממסתור חמים ונעים זה, שבו הם יכולים להיכנס לאותה "שנת–חורף" ולהמתין בסבלנות שהעונה הקרה והמושלגת תסתיים.
