הגולן הוא אחד המקומות האטרקטיביים ביותר בארץ לטיולי אופניים והרוכבים מגיעים אליו מכל רחבי הארץ. ארבעה רוכבים מכורים מהגולן מסבירים למה זה כל כך כיף וגם כיצד נזהרים ושומרים על הבטיחות
בסוף השבוע האחרון, התקיים מירוץ “סובב כנרת” ובו השתתפו כ-13 אלף רוכבי אופניים מכל רחבי הארץ. תוך כדי המירוץ, התרחש אירוע, כשאחד הרוכבים לקה בלבו ונפל בצדי הכביש. שוטר שהיה בקרבת מקום הבחין בנעשה. השוטר, שהיה בעל ידע בעזרה ראשונה, נחלץ לטפל ברוכב. אחרי מספר דקות, הגיע למקום גם רופא שהיה בין הרוכבים והשניים עסקו בהחייאה של הרוכב עד שהגיע אמבולנס ופינה את הרוכב לבית החולים “זיו”, בצפת.
המירוץ הזה המחיש שני עובדות חשובות: האחת, שספורט הרכיבה על אופניים הוא אחד מעיסוקי הפנאי הנפוצים ביותר בארץ והשנייה, שכל העוסק בו חייב להכיר את מגבלותיו הגופניות ולהיות ער לסכנות.
הגולן הוא אזור אטרקטיבי מאוד לרוכבי אופניים, בעיקר לרכיבת שטח, משום שיש בו שפע של מסלולים המתאימים לסוג כזה של רכיבה. האופניים הם אמצעי מצוין להכיר את שבילי הגולן ונופיו.
שמעון לוינקורן, מרום גולן: “אני אוהב לרכוב בצוותא, אבל לא באירועים המוניים. יש לי כמה חברים טובים ואנחנו אוהבים לרכוב ביחד. יש הרבה שיחות תוך כדי הרכיבה וכך מתוך התחביב המשותף נבנתה החברות. פעם בשנה, אנחנו מתארגנים לטיול משותף בנגב”
עבור חובבי הרכיבה על אופניים במרכז הארץ, רכיבת שטח היא מפלט מהמציאות הסואנת שבה הם חיים והם מוכנים לנסוע רחוק כדי לזכות בחוויה. אצל הרוכבים בגולן, העסק יותר פשוט. יוצאים מהבית ישר אל הטבע. רוכבי אופניים בגולן יש מכל הסוגים. יש שרוכבים להנאתם כטיול בלבד, יש כאלה שאוהבים תחרויות וישנם גם תושבים שהפכו את טיולי האופניים למקצוע.
חוצה ישראל באופניים
בן עמי רון, בן 68, ממושב שעל, נמצא על האופניים מגיל צעיר. הוא אחד מראשוני המתחרים בטריאטלון בארץ. משם הוא המשיך לעיסוק ברכיבה בלבד ולפני 20 שנה, החליט להקים עסק פרטי של טיולי אופניים. בניגוד לחברות טיולי אופניים רבות, שממוקמות במקום מסוים ומארגנות טיולים באותו אזור, רון מארגן טיולים בכל רחבי הארץ.
“מתקשרים אליי אנשים שרוצים לטייל באופניים”, הוא מספר, “ואני מציע להם כל מיני מסלולים. חלק גדול מהם אלה קטעי רכיבה לאורך ‘חוצה ישראל’, המקביל של שביל ישראל, אבל לאופניים. אני מביא את האופניים וכל מה שצריך לנקודת היציאה, מתדרך, מסביר את הכללים ותוך כדי הטיול, גם מסביר על הנוף. יש כאלה שמחפשים את החוויה בטבע ויש כאלה שמחפשים את המאמץ הגופני. הטיול צריך להיות מותאם לרצונות המשתתפים וליכולות שלהם”.
רון רוכב גם על אופני כביש וגם על אופני שטח, אך הוא מעיד שכיום הוא מעדיף את השטח, משום שעל הכביש יותר מסוכן. על ההבדלים בין שני הסוגים הוא מסביר: “רכיבה על אופני כביש היא לכאלה שמכורים למאמץ הגופני. רוכבים כאלה מסוגלים לרכוב 180 קילומטר ביום. זה לא רק מאמץ סיזיפי, כפי שזה נראה אולי, יש פה מיומנות שצריך ללמוד. תוך כדי רכיבה, צריך להתאים את ההילוך הנכון וזה לא כל כך פשוט. צריך לחלק נכון את הכוח וגם לדעת לא להיכנס למצבים מסוכנים, בעיקר בירידות.
“אופני שטח הם סיפור אחר לגמרי. זו רכיבה יותר טכנית וצריך לדעת להתמודד עם מכשולים, מתי לנעול את בלמי הזעזועים ומתי לשחרר ואיך שומרים נכון על שיווי המשקל. באופני שטח, יש יותר הילוכים מאשר באופני כביש והטכניקה של החלפת ההילוכים קצת שונה. הידע הזה חשוב מאוד, כי חוסר מיומנות יכול להוביל לתאונות”.
חבישת קסדה מצילה חיים
גם רוכבים מיומנים עלולים להיקלע לתאונה, כך קרה לשמעון לוינקורן, ממרום גולן. “זה קרה לי לא ממש בשטח, אלא דווקא בסוף הטיול, כשהייתי כבר בכביש”, הוא אומר. “לרגע, לא שמתי לב ומצאתי את עצמי מרוח על הכביש. למזלי, עבר שם רכב עם מישהו מהקיבוץ והוא חילץ אותי”.
התאונה של לוינקורן ממחישה יותר מכול עד כמה חשוב לחבוש קסדה בזמן הרכיבה. “הראש שלי נחבט בכביש, הקסדה נשברה, אבל היא הצילה אותי. אלמלא חבשתי אותה, זה היה עלול להיגמר בפציעה קשה. בזכות הקסדה, זה הסתכם רק בשתי צלעות שבורות”.
לוינקורן מעיד שעסק בספורט מגיל צעיר, בעיקר כדורגל וכדורסל. אל האופניים הוא הגיע רק כאשר הבן הצעיר ביקש אופני שטח כמתנה לבר מצווה. “החלטתי שנקנה שני זוגות ומאז לא הפסקתי לרכוב. חרשתי את הגולן לאורכו ולרוכבו, ואני עדיין מגלה מדי פעם מקומות חדשים. היתרון בגולן הוא שאני יוצא מהבית ואני מיד בשטח. רק בחורף, כשמאוד קר בצפון הגולן, אני מעדיף לקחת את האופניים עם הרכב לאזורים קצת יותר חמימים”.
לרכוב לבד ולנקות את הראש
איך עדיף לרכוב, לבד, או בקבוצה? התשובה משתנה שונה מרוכב לרוכב. מהרוכבים הסוליסטים שמעדיפים את הבדידות ברכיבה, דרך הרוכבים שמחפשים חברותא אינטימית ועד לאלה שלא מחמיצים שום אירוע רכיבה המוני. לוינקורן שייך לסוג השני.
“אני אוהב לרכוב בצוותא, אבל לא באירועים המוניים”, הוא אומר. “יש לי כמה חברים טובים ואנחנו אוהבים לרכוב ביחד. יש הרבה שיחות תוך כדי הרכיבה וכך מתוך התחביב המשותף נבנתה החברות. פעם בשנה, אנחנו מתארגנים לטיול משותף בנגב”.
אליעזר רוט, מקצרין, אוהב לרכוב לבד. “בשבילי זה ניקוי ראש”, הוא מסביר. “בעבר, השתתפתי בכמה מהטיולים ההמוניים של ‘כל אופן גולן’, שארגן איקי רהט, אבל עם הזמן, גיליתי שאני נהנה יותר לרכוב לבד. בכל שבת, אני מעמיס את האופניים על הרכב, מוריד אותם בנקודה מסוימת ומשם יוצא במסלול, שחוזר בסוף לאותה נקודה.
“חרשתי את כל השבילים בגולן וגם בגליל רכבתי ברוב המסלולים. המסלולים משתנים בהתאם לעונה וכשרוכבים לבד, גם הסיכוי להיתקל בבעלי חיים יותר גדול. ראיתי כבר הכול, חזירים, תנים, זאבים, צבאים, אבל המקרה שזכור לי במיוחד היה כשזיהיתי המולה של נשרים. כשהתקרבתי, ראיתי גם חבורה של תנים ושועלים.
“הם היו עסוקים באכילה של עגל שנטרף. מנגד עמדה הפרה, אמו של העגל המסכן. היא עמדה שם כל העת, עד שנותרו רק עצמות מהגופה של העגל. אני עדיין זוכר היטב את הצער העמוק שנשקף מעיני הפרה. הוא המחיש לי שבכל מה שקשור לרגש אימהי, אין הבדל בין בני אדם לבעלי חיים”.
אליעזר רוט רוכב לבד בשטח. זה יכול להיות בעייתי עם משהו משתבש. הרבה יותר בטוח לרכוב בחבורה, אבל רוט, בן 68, יודע כיצד לשמור על עצמו. “היום זה כבר פחות קריטי, כי לכל אחד יש טלפון נייד. הטלפון תמיד אתי, כך שאם אקלע למצוקה, אוכל להתקשר. אם יש לי תקלה באופניים, יש לי את הציוד הנחוץ כדי להתגבר כמעט על כל תקלה.
“אני מכיר את המגבלות הגופניות שלי ולא מנסה למתוח את היכולות עד לקצה. כדי להיות במעקב, אני משתמש באפליקציה שמחוברת לג’י-פי-אס. בתום כל רכיבה, אני מקבל את כל הנתונים על המרחק שעברתי, המהירות הממוצעת, הפרשי הגובה, היחס בין עליות וירידות וגם כמה קלוריות שרפתי”.
מכשיר את הדור הבא
כפי שאפשר להבין, טיולי שטח באופניים זו מיומנות שצריך ללמוד ויש בגולן גם מי שמכשיר את הדור הבא של רוכבי האופניים. גיל מועלם, מגבעת יואב, מדריך טיולים במקצועו, הוא גם מדריך מוסמך לרכיבה על אופניים.
כדי לקדם את תחום הרכיבה, הוא הקים את מועדון הרכיבה “גולן בייק”, שפועל בשני אפיקים. הראשון – חוגי רכיבה לילדים והשני – טיולי אופניים בסופי שבוע. החוג לילדים מיועד לגילאי כיתה ג’ ומעלה. מועלם מקנה להם את יסודות הרכיבה הנכונה ממש מהבסיס. שמירה על שיווי משקל, ישיבה נכונה, בלימה מדויקת, שמירה על קצב, מעבר מכשולים ועוד.
“רכיבת שטח על אופניים היא ספורט פופולרי, אך לא כל כך אצל ילדים”, מסביר מועלם. “חלק מזה קשור גם לעלויות. לקנות אופניים טובים לשטח זו הוצאה שמתחילה ב-1500 ש”ח. בנוסף, צריך לקחת בחשבון את הבלאי של הצמיגים, של הרפידות, של כבלי הבלימה. ככל שרוכבים יותר, כך החלקים האלה מתבלים מהר יותר וההוצאה גדולה יותר”.
ההכשרה שמעניק מועלם לרוכבים הצעירים היא הרבה יותר ממיומנות טכנית. מכיוון שהוא גם מדריך טיולים, הוא משלב ברכיבה גם את הידע שלו על טבע וידיעת הארץ. הוא גם מעניק לחניכים ערכים כמו שמירה על כללי הבטיחות, נחישות, התמודדות עם קשיים, רעות ועזרה הדדית.
“זה אמנם ספורט קצת יקר, אבל שווה”, מדגיש מועלם. “בסופו של דבר, מי שנכנס לזה ומתחיל לאהוב את העניין, רוכש לו תחביב לכל החיים, תחביב שיש בו שילוב נהדר של פעילות גופנית, יציאה לשטח והיכרות עם נופי הארץ”.
