אחרי עשייה רבת-שנים, שחלק לא מבוטל ממנה בשירות הציבור, מתכוון חיים רוקח, מנוב, להתמודד על ראשות המועצה האזורית גולן. “התושב”, הוא אומר, “בלב העשייה”
נגה סולניק
כשאתה פוגש את חיים רוקח, הדבר הבולט הוא ארשת פניו המאירה, העיניים – כראי לנפש שאינן מחסירות דבר.
חיים: “אני איש של אנשים. לאורך כל חיי, ראיתי באנשים לצדי גורם משמעותי, המניע כל פעולה ועשייה. יש לנו בגולן קהילה מיוחדת במינה. רקמה אנושית הכוללת בתוכה: קיבוצניקים, מושבניקים, תושבי יישובים קהילתיים, דתיים וחילונים, שיחד מרכיבים את הפסיפס הנפלא הזה. אליהם אני מחובר דרך היכרות רבת-שנים. תושבי הגולן הם הנכס היקר ביותר שלנו”.
חיים הוא גם הבעלים והמנהל של חברת “מעוף מייצגים”, שאחראית למאות מיזמים בגולן ובכל רחבי הצפון.
עשרות רפתות, לולים, בתי אריזה וצימרים. מסעדת “גיליס”, מפעל המיצים של קשת, “חאן אל על” והכפר האינדיאני. אלו רק חלק מרשימה מכובדת של מאות עסקים פורחים שחיים לקח חלק ניכר בהקמתם. חיים הוא גם מי שיזם את כפר האמנים באניעם.
“יש צורך לפעול להגדלת אוכלוסיית הגולן, בלי להפריח סיסמאות שלא מחוברות למציאות. יישובי הגולן, בשיתוף עם המועצה, יקבעו את קצב גדילתם. הקצב הזה יאפשר לשמר את אופי היישובים המתפתח בהדרגה”
רוח גולנית
“נולדתי בראשון לציון, לפני 57 שנה. אבי היה חילוני ואמי מסורתית. למדתי בבית הספר הממלכתי-דתי ‘סיני’, אבל את רוב זמני ביליתי בסניף ‘בני עקיבא’. גם היום, אני מאמין שלתנועות הנוער יש מקום מרכזי בחינוך הנוער לערכים”.
“בשנת 1979, התגייסתי לחיל ההנדסה.
רוב המסלול בשירותי הצבאי היה בגולן וכבר אז, התאהבתי בנופים המיוחדים ובאנשי הגולן הנפלאים. לאחר מלחמת לבנון הראשונה, החלטנו אורלי ואני להינשא, ולבנות את ביתנו כאן בגולן”.
“אורלי, עובדת סוציאלית במקצועה, ואני, זכינו לגדל את חמש בנותינו על ערכי אהבת האדם באשר הוא, כשם שאבי, שהיה חילוני, קיבל את דרכי כאדם מאמין. כך, אורלי ואני מוקירים ומכבדים את הדרך בה בחרו בנותיי, שחלקן דתיות וחלקן חילוניות. אני גאה על כך שארבע מהן התגייסו לצבא והקטנה שבהן עדיין משרתת בקבע”.
“לשמחתי, שתיים מבנותיי כבר קבעו את ביתן בגולן, בנוב ובגבעת יואב. אני מקווה שגם שלוש בנותיי האחרות ישובו במהרה. אם נשכיל לסייע לדור הצעיר, אני מאמין שרבים מהם ישובו לגור בגולן”.
פעם חקלאי – תמיד חקלאי
חיים: “את צעדיי הראשונים בגולן עשיתי כחקלאי בגד”ש, במטעים ולאחר מכן, בגידול עדר בקר. גם היום, כמי שמלווה חקלאים רבים, החקלאות היא חלק בלתי נפרד מחיי, והחקלאים תופסים בעיני מקום חשוב ומוערך”.
“בשנת 1983, הצטרפתי ליחידת חילוץ גולן והייתי מראשוניה. התנדבתי ביחידה כעשרים שנה, עד שהתמניתי למג”ד חילוץ במילואים”.
“בשנת 1988, פנו אליי ממשטרת ישראל וביקשו שאתגייס למשטרה ואקים את המשמר האזרחי בגולן. תוך שנה, הפכה היחידה בגולן לגדולה ביותר במחוז הצפון. אנשים שהגיעו מכל יישובי הגולן, מאל-רום ומרום גולן בצפון ועד מבוא חמה בדרום, אנשים שתרמו מזמנם ומרצם לשמור על ביטחון תושבי הגולן. הם חבריי הטובים עד היום.
מיד כשהחל המאבק על הגולן, היה ברור לי שאני מצדד במאבק על הבית והחלטתי להתפטר מתפקידי במשטרה”.
“מהר מאוד הפכתי למרכז משק של נוב, אבנ”י אית”ן, גבעת יואב ואניעם. בתקופתי, בנינו את המועדונים היפים של גבעת יואב ואניעם, לא מעט בזכות הקשרים הטובים שפיתחתי עם גורמים במשרד השיכון, שנשמרים עד היום”.
“בשנת 1997, הקמתי את משרד ‘מעוף מייצגים’, כאשר מטרתו העיקרית היא פיתוח, תכנון וליווי פרויקטים במגזר הכפרי-תעשייתי. אנחנו מסייעים לכל יזם להתגבר על חסמים ביורוקרטיים על ידי ייצוגו במשרדי הממשלה השונים”.
מנהיגות
חיים: “במלחמת לבנון השנייה, בתפקידי כמג”ד חילוץ בפיקוד העורף, נקראתי בדחיפות
לתת מענה לעיר צפת, שקרסה ולא תפקדה. בעיר המופגזת, נשארה אוכלוסייה חלשה, מקלטים לא שמישים, והיה חוסר במזון ובמצרכים בסיסיים.
מצב החירום חייב אותי ללמוד במהירות לנהל עיר. תוך כדי מלחמה, פיתחתי שיטה שהפכה לימים לחלק מהתורה של פיקוד העורף לטיפול בערים בשעת חירום ואף צוינה לשבח ועברה בהצלחה את ביקורת מבקר המדינה”.
“התנהלותו של רוקח במלחמה העלתה את חוסנם של תושבי העיר”. (מכון ארנסט יפת למחקרים אסטרטגיים)
“בשש השנים האחרונות, כאלוף משנה במיל’, מפקד נפת העמקים בפיקוד העורף,
הייתי אחראי על הכנה וטיפול בשעת חירום של 35 רשויות באזור הצפון ובהן כ-650,000 איש.
במסגרת התפקיד, למדתי צורת ניהול הרשויות בשגרה, כדי שאוכל להכינן לשעת חירום. הודות לכך, יש לי היום ראייה רחבה מאוד על ניהול ראשויות מקומיות.
כיום, לאחר שהשתחררתי מניהול הנפה, מוניתי למנהל לחימה של מחוז חיפה”.
בא לשרת
למה החלטת לרוץ לתפקיד ראשות המועצה?
חיים: “חשוב לי שהתושבים יראו במועצה בית ובעובדי המועצה – כתובת לטיפול ברווחתם.
הקשר האישי עם התושבים ועם הנהלות היישובים הוא מפתח לשירות טוב יותר. כשעובד מועצה יבין שאני זמין, ולתושב יש אפשרות להגיע אליי ישירות במקרה שבעיה לא נפתרה, אני מאמין שהוא יעשה כל מאמץ להגיע לפתרון. בכוונתי לעקוב באופן אישי ורצוף אחרי הטיפול בפניות התושבים למוקד”.
“קיימת בגולן עשייה מבורכת רבת-שנים. אם נפחית את החסמים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הגולן יפרוץ קדימה”.
“אני מאמין שהחינוך מתחיל בגיל הרך. כל עוד משרד החינוך לא נוטל אחריות, על המועצה לרכז את הנושא, ולסייע ליישובים להתמודד עם המעונות והצהרונים. קיימתי כבר מספר שיחות עם ראשי רשויות שאצלם זה עובד כך ואני אפעל ליישם זאת גם אצלנו”.
“אני מאמין גדול בחינוך לערכים ויצירת סביבה המאפשרת טיפוח מצוינות אישית, לצד מענה לצרכים מיוחדים. בכוונתי לחזק את בתי הספר המגוונים הקיימים בגולן ולקדם פתיחת בית ספר נוסף במעלות הגולן”.
“אני מאמין שניתן וחשוב להחזיר את מקומה של תנועת הנוער למרכז החינוך לערכים.
אני מאמין בקהילה רב-דורית ובתרומתו של הגיל השלישי, לסייע בחניכת הדור הצעיר מהניסיון שצבר בתחומים כמו החקלאות, החינוך ויזמות כלכלית. מאמין שיש להגביר את מערך התמיכה, בשכר ובהתנדבות, למי שרוצה להזדקן בכבוד בביתו וכן יש לדאוג להקמת מרכז ‘בית בכפר’, שייתן מענה לכל צרכי הגיל השלישי, בתחומי הרפואה, התעסוקה והתרבות”.
“בתחום הביטחוני, אני מתכוון להשתמש בניסיוני ולהכין את יישובי הגולן למצב בו יוכלו לתפקד 30 יום בחירום בעצמאות מרבית”.
להסיר את החסמים
מהו החזון שלך?
“יש צורך לפעול להגדלת אוכלוסיית הגולן, בלי להפריח סיסמאות שאינן מחוברות למציאות. יישובי הגולן, בשיתוף עם המועצה, יקבעו את קצב גדילתם. הקצב הזה יאפשר לשמר את אופי היישובים המתפתח בהדרגה. המרכזים בהם כן ניתן לגדול באופן משמעותי ומהיר יותר הם המרכזים הקהילתיים שנבנו לשם כך”.
“בתחום הכלכלי, אני חושב שיש לשים דגש על פיתוח יזמות ומקומות תעסוקה. הדבר יביא לעידוד הקליטה. כשתהיה תעסוקה, הדור הצעיר יישאר וחדשים יצטרפו. כוח הקנייה בגולן יגדל באופן משמעותי ויניע את מעגלי של הפרנסה והקליטה”.
“הגולן שופע אתרים היסטוריים ואתרי טבע. לצדם, עלינו לפתח אפיקי תיירות נוספים
כדוגמת שבילי אופניים, אתרי ספורט אתגרי, שווקי איכרים לתוצרת מקומית ועוגני תיירות נוספים, שיאפשרו פעילות תיירותית לאורך השנה כולה. לאור שינוי האקלים בעולם, אסור לנו להתבסס רק על מקורות המים ולהגיע למצב שמחסור בגשמים פוגע אנושות בתיירות. יש לפתח מיזמי תיירות שאינם תלויים במקורות המים”.
“אני סבור שבאחריות המועצה להקים אולם מופעים שיהווה, בין היתר, במה לאמנים המקומיים ועוגן לפעילות תרבותית בגולן. יחד עם המרכז הקהילתי, ניתן מענה תרבותי, לכל שכבות האוכלוסייה”.
“בכל לבי, אני מאמין כי הגולן הוא ארץ האפשרויות הבלתי נגמרות. עלינו להסיר את החסמים הבירוקרטים, ויחד עם תושבי הגולן, נגשים את החזון, ונהפוך את הגולן שכולנו אוהבים למקום טוב יותר”.
