התפיסה העצמית השלילית של האדם את עצמו היא גם אחד המנבאים החשובים לקבלה או דחייה מצד חבריו, (leary et al,1995). קיים קשר רב-כיווני של דחייה חברתית, ערך עצמי וחוסן נפשי
בהרצאה שקיימתי בבית ספר תיכון, במרכז הארץ, מיקדתי את השיח בהבנה שערך עצמי ומסוגלות עצמית גבוהים מהווים גורם חוסן מפני ההשלכות הקוגניטיביות, הרגשיות וההתנהגותיות של דחייה חברתית, לעג והשפלה, (strauss,1999). התפיסה העצמית השלילית של האדם את עצמו היא גם אחד המנבאים החשובים לקבלה או דחייה מצד חבריו, (leary et al,1995). קיים קשר רב-כיווני של דחייה חברתית, ערך עצמי וחוסן נפשי.
צוות המורים טען שחל שינוי גדול בהתנהגות התלמידים, בעת האחרונה. ילדים אשר לא אמצו ערכים פרו-חברתיים ונורמות מקובלות בחברה, מתקשים להתייחס לצורכי האחר, רגשותיו וזכויותיו, (לודביג ופיטמן, 1999). אחריות החינוך מתחילה בבית. להורים ולמערכת החינוך תפקיד מכריע בכל הקשור להתפתחות של התנהגות תוקפנית, בשל קושי בהעברת מסר אחיד וברור, קושי בהפעלת סמכות והשפעה על הילדים, (עומר, 2002). בספרי, “הרוח בחינוך”, אני מביאה מצבים של התמודדות מול קשיי החינוך. הכלים שיש להקנות לכל הורה היום שונה מהגישה החינוכית שהייתה נהוגה בעבר. היום, יש לתת מקום לכעס, לאכזבה ולתסכול שחווים הילדים. לדבר עם הילדים על הקושי. אם בעבר נאמר “קשה יש רק בלחם”, אין מקום לאמירה כזו היום. שליטה ברגש הכעס נוצרת כאשר האדם מסוגל לזהות את העוררות הרגשית ולתרגם אותה ככעס, להבין, לפרש ולהעריך את הרגש שהוא חווה.
ילד שלא מקבל את המקום להביע את כעסו, מתרגם את הסביבה כעוינת. אצל ילד שתופס את העולם כעוין, קיימת נגישות רבה בזיכרון למחשבות שליליות ותוקפניות. הנטייה לייחס עוינות לאחר קשורה בתפיסה מוטעית, לפיה כוונותיו של האחר הן להזיק לי. במצב שכזה, הילד בוחר להתרחק, להסתגר ואוגר בתוכו כעס ותסכול, שמביא לערך עצמי נמוך ומצוקה נפשית. מכאן, הדרך קצרה מאוד להתנהגות לא נאותה, כמו תוקפנות ואלימות פיזית ו/או מילולית.
התנהגות זו מביאה לדחייה חברתית משמעותית ו/או מתמשכת, שמובילה למצוקה נפשית ולתגובה טראומטית ולעתים אף להפרעה פוסט-טראומטית, מערך עצמי נמוך ועד לקושי ביצירת קשרים חברתיים ואינטימיים שמובילים למצבי סיכון, כמו נשירה מבית הספר, קשיי הסתגלות, התנהגות אנטי-חברתית ועוד.
ההבנה שאחריות החינוך אינה מתחילה במסגרת החינוכית, אלא בבית, תאפשר את קפיצת המדרגה. הערך העצמי של הילד נבנה מיום היוולדו. חשוב מאוד לתת לילד כלים למסוגלות חברתית, כמו חלוקת תפקידים, שיח מכבד, הקשבה, סובלנות, חוסר שיפוטיות, יושרה והרבה אהבה. חוויות חיוביות של הילד יחזקו את השאיפה שלו להיות חלק מהחברה. להכיר בכל המשתמע מ”לא טוב היות האדם לבדו”. הילד חייב לקבל חיזוקים למשמעות קיומו ונוכחותו בעולם.
בטורקיה, מברכים ביום הולדת “כמה טוב שבאת לעולם, כמה טוב שאתה קיים”. ביחד, נאמץ ברכה זו לכל אדם.
*למען הסר ספק, ד”ר מרום אינה עוסקת ברפואה.
