חתן פרס ישראל להתיישבות, יהודה הראל, מתייחס להחלטת הממשלה לגולן, מעדיף איכות על כמות ולא מאמין בלראות את העתיד, אלא בלעשות אותו. ריאיון חג חגיגי עם אבי ההתיישבות בגולן
ביום העצמאות השבעים למדינה ישראל, בשנת תשע”ח (2018), זכה יהודה הראל, ממרום גולן, בפרס ישראל לחקלאות והתיישבות. ועדת הפרס, בראשותה של השופטת בדימוס שרה פריש, ציינה בנימוקיה כי הראל הוא “אבי ההתיישבות הישראלית בגולן, אחד ממפעלי ההתיישבות הציונית המפוארים ביותר“. חברי הוועדה כתבו כי הראל התיישב ברמת הגולן מיד לאחר מלחמת ששת הימים. “הוא היה ממקימי קיבוץ מרום הגולן ושותף פעיל בהקמת רבים מיישובי הגולן. איש חזון ומעשה אשר הפך את רמת הגולן למקום של עשייה חקלאית וציונית במלוא מובן המילה“.
בערב יום העצמאות השנה, כמה חודשים לאחר החלטת הממשלה להכפיל את מספר התושבים בגולן, נפגשתי עם יהודה הראל, האיש והאגדה. בתחילת שיחתנו, ביקשתי שיספר קצת על עצמו, בשביל מי שלא מכיר. הוא אמר שלא בא לו. לרגע קצת נבהלתי, כי איך אפשר לראיין מישהו שלא רוצה לספר לי קצת על עצמו. החלטתי לנסות להמשיך ולראות איך אנחנו זורמים ואז כששאלתי אותו מה דעתו על החלטת הממשלה להכפיל את מספר התושבים בגולן, הוא כבר שיתף פעולה והרחיב.
אני מציע לא להשתגע עם הגידול, צריך לחזק את היישובים הקיימים, להגיע ל-250 משפחות ביישובים הקטנים. הגידול צריך להיות טבעי, כך שישמור גם על הקהילות. לגולן צריכים להגיע אנשים שלא יפגעו באיכות הקיימת
יהודה: “אני לא מסכים עם סיסמאות של הכפלת הגולן. המטרה שלנו צריכה להיות איכותית ולא כמותית, חייבים קודם כול לשמור על האיכות. אין ספק שאנחנו צריכים להביא עוד אנשים ולקלוט, אבל הם צריכים להיות אנשים שרוצים להתיישב בגולן ולא בשביל לבנות צימר או שניים. אני מציע לא להשתגע עם הגידול, צריך לחזק את היישובים הקיימים, להגיע ל-250 משפחות ביישובים הקטנים. הגידול צריך להיות טבעי, כך שישמור גם על הקהילות. לגולן צריכים להגיע אנשים שלא יפגעו באיכות הקיימת ואני לא מתנגד לעוד יישוב ושניים“.
כשהגעת לגולן בשנת 67′ מה היה החלום?
“אני לא זוכר שהיה חלום גדול מה יהיה, אני לא מאמין בלראות את העתיד, אלא בלעשות אותו. היום אני יכול להגיד לך שהגולן הוא סיפור הצלחה ואנחנו במבחן תמידי לשמור את ההצלחה הזאת ולא להפוך אותו לעוד אזור כמו אחרים. הגולן הוא האזור הכי טוב בארץ וכך זה צריך להישאר“.
כשחיפשתי יהודה הראל בוויקיפדיה הערך היה סופר. מסתבר שבמהלך השנים, בנוסף לעשייתו בתחום ההתיישבות, הקמת יישובים בגולן והמאבק על הגולן בשנות ה-90′, הוא גם היה חבר כנסת מטעם מפלגת “הדרך השלישית“, אז עם אביגדור קהלני ובמהלך השנים, כתב גם כמה ספרים בנושא ההתיישבות.
יש לך עוד חלומות להגשים?
“מרבית החלומות שלי התגשמו, בעיקר בנושא המשפחתי“.
הוא נשוי לציפק‘ה, יש להם חמישה ילדים, ארבעה מהם גרים בגולן עם הנכדים וזה ההישג המשמעותי. ההצלחה של מרום גולן גם היא הישג שהוא גאה בו.
“הצלחנו מעבר למה שקיווינו. יש לנו קיבוץ מוצלח בקנה מידה בגולן ובארץ. עכשיו אני צריך לחפש חלומות חדשים, אז אני כותב עוד ספר וחבר בוועד ההנהלה של ‘פרויקט אודם‘, שמאוד קרוב ללבי. מדובר במוסד פנימייתי גדול, שייפתח בקצרין בשנת הלימודים הקרובה, עם תכנית המשך בטכניון. מי שהקים את הפרויקט הזה זה צה“ל, המוסד והטכניון, בחסות משרד החינוך. זהו פרויקט משמעותי לגולן ואני מצפה לפתיחה שלו. חוץ מזה, עושה עוד כמה דברים ומבלה עם המשפחה והנכדים“.
איך תחגגו את יום העצמאות?
“יום העצמאות זה חג חשוב מאוד במרום גולן. מתחילים ביום הזיכרון בטקס מרכזי ואירוע מושקע מאוד. אחר כך, מִפקד לפתיחת יום העצמאות ומסיבה גדולה של הקיבוץ ולמחרת, אנחנו יוצאים למרוץ האביב השנתי של הקיבוץ. בצהרי יום העצמאות, יש אליפות כדור עף ומוזיקה ובירות ושמחה קיבוצית גדולה“.
יהודה הראל הוא איש הגולן. חזותו החיצונית ואופן דיבורו משדרים פשטות וצניעות, המילים שיוצאות מפיו מדודות. רק מה שחשוב. הוא לא מרבה לדבר על עצמו ועל הישגיו. הוא בכלל לא העניין פה, כל הסיפור שלו זה הגולן וניכר שהוא אוהב אותו ומוכן לעשות הרבה למענו, מאז ועד היום.
כשאני מבקשת תמונה לכתבה, הוא שוב עונה לי שלא בא לו תמונה. הפעם, אני לא נעלבת. אני כבר מבינה שזה הסגנון: איש של עשייה ולא של דיבורים. אני מחטטת על חייו ופועלו בגוגל, רואה בתמונות של אז, כמו היום, חיוך ביישני ושובה לב. כבוד הוא לי לשמוע קצת מהאיש הגדול הזה, אבל כדי להכיר אותו יותר ולשמוע על העשייה המרובה שלו, הלכתי לקרוא את הביוגרפיה שכתב עליו אורי הייטנר – על חייו של יהודה הראל, איש הגולן, מחלוצי ובונה הגולן ואבי ההתיישבות.
