ערב עיון בנושא “דרכים עתיקות בגולן” נערך לפני כשבועיים בקצרין, ביוזמת מוזאון עתיקות הגולן. הגולן, כאזור-גשר וצומת חשוב, משופע בדרכים עתיקות
ביום חמישי שעבר, נערך ערב עיון בנושא – “דרכים עתיקות בגולן”, ביוזמת מוזאון עתיקות הגולן, בקצרין. חימם את הלב לגלות כי למרות משחק הכדורסל שהיה באותו ערב, אולם התרבות של קצרין התמלא מפה לפה במגוון רחב של אנשים מהגולן ומחוצה לו.
למן העת העתיקה, שימש הגולן כגשר וצומת דרכים חשוב בין הים התיכון, הבקעה וגב ההר, מזרחה אל הבשן והחורן. ההרצאות השונות עסקו בדרכים שנתגלו בגולן מהתקופה הרומית ועד התקופה המוסלמית ובמתקנים הנלווים להן כמו פונדקי דרכים, מגדלי שמירה, מקדשים וכיו”ב.
דרכים היו בגולן מקדמת דנא, אך הפעם הראשונה שניתן לדבר על מערך דרכים סלול כהלכה היא בתקופה הרומית. ידועה האמרה כי “כל הדרכים מובילות לרומא” ואכן, הרומאים השקיעו אנרגיות וכספים רבים בסלילת דרכים ברחבי האימפריה. מערך הדרכים היה כלי הכרחי לצרכי שליטה: ניהול האימפריה, גביית כספים ומקום מעבר נוח לצבא הרומי. שלוש ההרצאות הראשונות יוחדו לדרכים הרומיות בגולן והמתקנים הנלווים להן.
ד”ר חיים בן דוד, איש הגולן מהמכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, סקר בהרצאה הראשונה שלוש דרכים שונות מהתקופה הרומית בגולן. המרשימה שבהן היא “סטרייטא דציידן” המוזכרת בתלמוד – דרך סלולה שעברה מכפר נחום דרך בית ציידא ושלוחת לוויה לכיוון הבשן. שרידים של אבני מיל ומגדלי שמירה רומיים נתגלו לאורכה של דרך זו.
על הדרך הרומית שחיברה בין שתי ערים חשובות בתקופה זו – בית שאן וסוסיתא – הרצה דוד כהן, תלמידו של ד”ר חיים בן דוד, שחקר את תוואי הדרך הזו. בהרצאתו העלה דוד את מסקנותיו המעניינות לגבי תוואי הדרך, על פי השיקולים הארכיאולוגיים והניתוח הטופוגרפי שהוא ביצע.
לאורך התוואי של הדרך הצפונית בגולן, סמוך לעיר פניאס, נתגלו שרידים מאבן גיר של מקדש המוכר לנו כחורבת עומרית. בהרצאה השלישית, הציג ד”ר מרדכי אביעם, מהמכללה האקדמית כנרת, את הממצאים השונים ממקדש מרשים זה. ד”ר אביעם ייחס את בניית המקדש להורדוס המלך והסביר את המשמעויות המיוחדות של מקדש הנבנה על אם הדרך.
שתי ההרצאות הבאות יוחדו לתקופה המוסלמית. פרופ’ עמיקם אלעד, מהאוניברסיטה העברית, הציג שתי כתובות ייחודיות, שמקורן באפיק, המזכירות את גדול החליפים האומאיים, עבד אלמלכ, בן המאה השמינית לספירה. פרופ’ אלעד גילה באקראי את הכתובות בביקור שערך במוזאון עתיקות הגולן, לפני כעשור. לאחר שפענח את הכתובות, הוא הבין כי מדובר בשתי אבני מיל, המזכירות דרך שסלל עבד אלמלכ, מטבריה ועד דמשק. סלילתה של דרך זו, בתקופה הערבית הקדומה, מעידה על חשיבותה של העיר טבריה ועל הרצון לעודד את העלייה לרגל של מוסלמים לירושלים. הימצאותם של שני אבני המיל דווקא באפק מעידה, על פי פרופ’ אלעד, על משמעות מיוחדת ומסתורית שהמוסלמים ייחסו למקום זה.
הערב הסתיים בהרצאתה של ד”ר קטיה ציטרין-סילברמן, מהאוניברסיטה העברית, על חאנים בגולן. החאנים הם תחנות דרכים, שפותחו החל מהתקופה המוסלמית ושירתו את עוברי הדרכים. ד”ר ציטרין-סילברמן כתבה את עבודת הדוקטור שלה על חאנים בארץ ישראל מהתקופה הממלוכית וביניהם גם על חאנים מהגולן. בהרצאתה היא סקרה שלושה חאנים מהגולן שנבנו בשלוש תקופות שונות: חאן אלעקבה מהמאה ה-13, ח’אן ג’וחדר (אורחה) מהמאה ה-14 וח’אן קוניטרה מהמאה ה-15.
ראוי לציין, שהערב האחרון היה עוד ערב בשרשרת של ערבי עיון, הנערכים ביוזמתו של מוזאון עתיקות הגולן, בשנים האחרונות. מסתבר שבגולן ישנו מעגל הולך ומתרחב של אנשים המתעניינים בארכיאולוגיה ובהיסטוריה של חבל הארץ הזה. מרחיב את הלב לראות מאות אנשים, צעירים וזקנים, גברים ונשים, דתיים וחילוניים, מתכנסים יחדיו ללמוד ולהכיר לעומק פרקים בהיסטוריה המיוחדת של הגולן.
