הוא מנהל אחזקה במכללת תל–חי, אוהב את העבודה והעובדים, “ממש בית שני“, אבל יושב לו געגוע למטבח, לעולם האוכל, לבישולים. האורח שלנו לשבת הוא יוסי פרץ, מקצרין

קצת על עצמך

“יוסי פרץ, בן 44, נשוי לעינב, בעלת מכון שיזוף ובניית ציפורניים. הורים לעידו ותהל, תאומים שעולים בשנה הבאה בעזרת השם לתיכון“.

איפה נולדת וגדלת?

“נולדתי בעכו, בן זקונים. יש לי ארבע אחיות ואח. ילדות של חוף ים ודיג. עד גיל 30 גרתי בעכו. אחר כך, עברנו לקריית אתא ומשם, לגולן“.

מגורים

“קצרין, כבר 12 שנה“.

עיסוק

“מנהל אחזקה במכללת תל–חי ‘אוהלו‘, לשעבר בקצרין. כבר חמש שנים, אני עובד במכלל. מאוד נהנה מהעבודה שלי. אוהב את הצוות, מרגיש שזה הבית השני שלי, ממש משפחה. במשך שנים רבות, עסקתי בבישול. בתפקיד האחרון, הייתי שף מטבח חלבי במלון ‘כינר‘. לפני כן – במסעדות שונות. מהוריי, ירשתי את ‘סטקיית פרץ‘ המיתולוגית, בעכו. עבדתי בה הרבה שנים וכשעברנו לגולן, היא נסגרה. את עינב אשתי, הכרתי במסעדת ‘קפולסקי‘, ב‘קריון‘, שעבדנו בה שנינו – אני טבח והיא מלצרית. מאז, אנחנו יחד, באהבה גדולה“.

איך נראה יום שישי שלך?

“את ההכנות לשבת, אנחנו מתחילים כבר ביום חמישי. אני עושה קניות ואז שמים מוזיקה טובה ואני מתחיל לבשל. אני אוהב שהבית שמח תוך כדי הכנות וגם משתדלים לנקות את הבית ביום חמישי, כדי לפנות את יום שישי לבילויים משפחתיים. בקיץ – לים, בחורף, נהנים יחד בבית בכיף ותמיד ביום שישי, אני מכין לארוחת בוקר–צהריים שניצלים ומטבוחה שאוכלים בלחמנייה וזו חוויה כיפית וטעימה של יום שישי“.

מה אוכלים בשבת?

“אנחנו מאוד אוהבים לארח בשבת חברים ומשפחה. גדלתי בבית שהיה פתוח תמיד לאורחים וגם הבית שלנו כזה. אני מבשל שני סירי דגים. כל אחד אוהב דג אחר, טונה, או נסיכה. אורז, אפונה, שעועית. צלי בקר ברוטב צהוב, או אדום, עופות ממולאים ועוד. אימא של עינב מביאה לנו סלטים וחלות באופן קבוע והשולחן מלא וחגיגי“.

מה הכי כיף בשבת שלך?

“בשבת, אני אוהב ללכת לתפילות, לחזור לארוחות המשפחתיות, או עם חברים. הכי כיף בשבת זה להירדם על הספה עם העיתון“.

עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?

“עם ההורים שלי ז“ל, שנפטרו מוקדם מדי. אבא שלי, אמיל, נפטר לפני 22 שנה ולא זכה לראות אותנו מתחתנים ואימא שלי, ג‘לברט, נפטרה קצת אחרי החתונה שלנו, לפני 17 שנה. הייתי רוצה לבשל להם ושישבו אתנו לארוחה ויכירו את הילדים ואת המשפחה שלי“.

אימא שלי הייתה שפית–על ועסקה כל חייה במטבחים ובישולים. יש לי הרבה זיכרונות של האוכל שלה בשבת. היא הייתה מבשלת הרבה סלטים, דגים, ממולאים, בשר וקינוחים. אני מתגעגע אליה ולאוכל שלה

זכרון ילדות משבת

“אימא שלי הייתה שפית–על ועסקה כל חייה במטבחים ובישולים. יש לי הרבה זיכרונות של האוכל שלה בשבת. היא הייתה מבשלת הרבה סלטים, דגים, ממולאים, בשר וקינוחים. אני מתגעגע אליה ולאוכל שלה“.

המלצה על ספר

“אני משתדל לקרוא בשבת את כל ספר תהלים“.

מה עושה בשעות הפנאי?

“אני בן אדם שאוהב להיות כל הזמן בתנועה. משתדל להיות עם הילדים ועינב. פעמיים בשבוע, מתאמן במכון כושר אצל עדי בלה. מבשל, מנקה, שומע מוזיקה, עובד בגינה, בונה בעץ, נפגש עם חברים ועוד“.

איך השפיע עליך הקורונה?

“הקורונה השפיע עלינו לטובה. בתקופה של הסגרים, היה לנו יותר זמן למשפחה, להיות יחד, לעשות דברים וגם לעבוד בגינה ובבית“.

מהו המוטו שלך בחיים? 

“להיות בשמחה. משתדל להיות תמיד עם חיוך על הפנים, להקרין שמחה ואהבה. אני אוהב חברה וחשוב לי לשמור על קשרים“.

פינת חמד, או מסלול מומלץ

“אני מאוד אוהב את הירדן, ללכת על גדותיו, או סתם לשבת, ליהנות מהזרימה“.

מהו החלום שלך?

“שהילדים יגדלו בבריאות ויצליחו ויתחתנו. לסיים בהקדם את בניית הבית החדש שלנו. יש לי גם חלום לבנות מטבח גדול בבית, לארח אנשים לאירועי שף מיוחדים. למרות שאני מאוד אוהב את העבודה שלי, יש לי געגוע לעולם האוכל והמסעדנות.

מה אתה מאחל לעצמך?

“להמשיך לחיות באהבה גדולה עם עינב אשתי, שהיא החברה הכי טובה שלי ועם עידו ותהל, ילדינו, בבריאות ושמחה, לנו ולמשפחה המורחבת ולחברים“.