דברים לזכרו של דודי בן עמי, אינטלקטואל מזהיר, איש אשכולות רחב אופקים, בעל ידע אנציקלופדי, בעל כושר ביטוי נפלא, דעתן מקורי ועצמאי וסתת הצור מהטובים בעולם
את דוֹדי בן עמי הכרתי כ“האדם הקדמון“.
לנגד עיניי, ראיתי אדם פרוע שיער ופרוע זקן, על בגדי העבודה שלו רצועת עור ובידיו המיובלות הוא מסתת אבני צור. הוא הגיע לאירועים, למפגשים וגם בהם לא חדל ממנהגו. רק המשקפיים הסגירו שהוא שייך למאה שלנו.
אולם כאשר הכרתי את דוֹדי ושוחחתי אתו, למדתי שאותו “האדם הקדמון” הוא אינטלקטואל מזהיר, איש אשכולות רחב אופקים, בעל ידע אנציקלופדי, בעל כושר ביטוי נפלא, דעתן מקורי ועצמאי; אוטודידקט שבילדותו ונעוריו היה דיסלקטי, בעידן שבו טרם אובחנו קשיי למידה ולכן התקשה למצוא את מקומו ולהצליח בלימודים, אך כסקרן שסקרנותו אינה יודעת שובע, הרחיב את אופקיו והיה לבר סמכא בידיעת הארץ, בזואולוגיה, בבוטניקה, בספרות, במוזיקה, במקורות ישראל, בהיסטוריה, בארכיאולוגיה ובעיקר בפרה–היסטוריה.
למדתי שאותו “האדם הקדמון“, ה“תמהוני” שכל היום מסתת אבני צור, הוא אמן אבני צור, שלמד לשחזר טכנולוגיות קדומות, פרה–היסטוריות ואמנות קדומה; שהוא אמן כלי צור היחיד בארץ, מהיחידים בעולם ומהטובים שבהם, אולי הטוב שבהם
למדתי שאותו “האדם הקדמון“, ה“תמהוני” שכל היום מסתת אבני צור, הוא אמן אבני צור, שלמד לשחזר טכנולוגיות קדומות, פרה–היסטוריות ואמנות קדומה; שהוא אמן כלי צור היחיד בארץ, מהיחידים בעולם ומהטובים שבהם, אולי הטוב שבהם; שיצירותיו מוצגות במיטב המוזאונים הפרה–היסטוריים ברחבי העולם והוא מורה ומחנך ומרצה לטכנולוגיות פרה–היסטוריות.
אינטלקטואל אינדיבידואליסט
דודי נולד בת“א, שירת בנח“ל המוצנח, ובמילואים – כצנחן, סייר וקצין איתור נעדרים. הוא הגשים בקיבוץ עין גב והתקבל בו לחברות. בעין גב, היה דודי דייג וסייר ומדריך של החברה להגנת הטבע. כדייג, ספג את נחת זרועם של הסורים שישבו על הגולן והשתלטו על בקעת הבטחה ועל צפון–מזרח הכנרת וירו על ספינות הדיג הישראליות. היה זה האירוע המכונן של חייו שעיצב את השקפת עולמו.
עוד לפני מלחמת ששת הימים, התעניין מאוד בדרכי הגולן ובהיסטוריה הגולנית ובעיקר בבקעת הבטחה. אין זה פלא, שמיד עם שוך הקרבות, הוא יצא לבדו לסייר בבקעת הבטחה המשוחררת. לבו משך אותו מעלה, אל הרי הגולן
עוד לפני מלחמת ששת הימים, התעניין מאוד בדרכי הגולן ובהיסטוריה הגולנית ובעיקר בבקעת הבטחה. אין זה פלא, שמיד עם שוך הקרבות, הוא יצא לבדו לסייר בבקעת הבטחה המשוחררת. לבו משך אותו מעלה, אל הרי הגולן והוא עלה, עם משפחתו, לגולן, לקיבוץ גולן, לימים מרום גולן, שאז עוד ישב בקוניטרה. הוא השתתף בסקרים ההיסטוריים והגיאוגרפיים בגולן, מיד לאחר שחרורו והיה שותף לתגליות רבות. הוא בקיא מאין כמותו בהיסטוריה הגולנית. הוא הצטרף לבית הספר שדה ראש פינה והיה למדריך הטיולים המובהק בגולן. הצטרף לגרעין המייסד של קצרין והיה מראשוניה וממייסדיה. היה בין מייסדי בית הספר שדה גולן, שאת הקמתו הגה מיד לאחר שחרור הגולן.
מצאתי בדודי שותף לדרך – שנינו בעלי השקפת עולם לאומית נצית, המעמידה את זכותנו על ארץ ישראל, את ההתיישבות בה ואת הביטחון בה על ראש שמחתנו ובעלי השקפת עולם כלכלית חברתית סוציאליסטית. כך, מצאתי את דודי שותף בהפגנות ופעולות, לא רק במאבק על הגולן, אלא גם בהפגנות המחאה החברתית ב-2011 ובמחאות נגד השחיתות השלטונית, מאז שנות השמונים ועד ימינו.
בתקופת המאבק על ימית, הוא ירד לחבל ימית והיה עם תושבי המקום בימיהם הקשים. הוא היה בעל עמדות קיצוניות אדוקות בכל שלושת הנושאים שהזכרתי. אפשר להגדיר אותו כאיש ימין קיצוני ושמאל קיצוני, בעת ובעונה אחת. בעיקר, הוא היה נאמן תמיד לדרכו, למצפונו, ביושר קיצוני, בלי לעגל פינות, בלי להתאים את השקפותיו לרוחות התקופה או לדעת הקהל. הוא היה אינדיבידואליסט מובהק. אינטלקטואל אינדיבידואליסט מובהק.
כָּאֶבֶן בְּסוֹד הֶעָפָר
בעשור השמיני לחייו, החל לכתוב שירה וסיפורים והיה פעיל בחוג “המושכים בעט” של קצרין. הוא כתב שירה יפה מאוד, שכינס אותה בספרו “אבן ואהבות אחרות“, שיצא בשנת תש“ע, 2010.
בהקדשה לעותק שנתן לי הוא כתב: “אורי היקר, מי שכותב היטב, חזקה עליו שראשיתו קורא טוב“.
אציג שניים משיריו היפים, שאהובים עליי במיוחד:
אָז בַּפַּרְדֵּס
אָז בַּפַּרְדֵּס
תַּפּוּחִים וְזָהָב גֶּזַע הָדָר אֶל גַּבֵּךְ
וְתֵכֶף הִתְחַלְתִּי עוֹבֵר דֶּרֶךְ קִירוֹת
לְהַגִּיעַ
בְּלִי לְהַרְגִּישׁ עוֹבֵר וּמַמְשִׁיךְ כְּבִדְיוֹן
עַל הַשֻּׁלְחָן סַל פֵּרוֹת
מֵאָחוֹר אֲנִי צָד חִיּוּכִים בְּעַל פֶּה
בְּתוֹךְ הַתָּמִיד
שׁוֹמֵעַ קְטִיפָה וּמִנְתָּה שֶׁאִתָּךְ
וְסָגֹל
עַכְשָׁו בֶּחָצֵר עֵץ לִימוֹן
שֶׁלָּנוּ
אֶחָד וְהָרֵיחַ יָרֹק וְאֵינְסוֹף
כְּשֶׁאַתְּ מוֹשִׁיטָה יָד לִקְטֹף
אֲנִי נַעַר
הוֹלֵךְ כְּמוֹ אָז בַּמָּתוֹק
לְגַשֵּׁשׁ מִקָּרוֹב
מֵרִיחַ אַלְפֵי פַּרְדֵּסִים שֶׁעָבְרוּ
וְשׁוֹכֵחַ לוֹמַר
בְּסוֹד הֶעָפָר
“דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת“
קהלת א‘ – ד‘
יֵשׁ אֶבֶן בְּסוֹד הֶעָפָר
גַּם
רִקְמַת נְבוּלִים וְרִקְבוֹן נְבֵלָה
גַּם
הַזֶּרַע הַלַּח יַהֲלֹךְ לִנְבִיטָה
לָאִילָן
מֵעֵצָה עַד לָאֵפֶר
בְּסוֹד הֶעָפָר
הָרִים יֻרְתְּחוּ מִיַּמִּים בְּקִיטוֹר וּבְאֵשׁ
יֻכְתְּרוּ שׁוּנִיּוֹת אַלְמֻגִּים
הַגַּל
וְעוֹד גַּל
וּשְׁנוֹת אֶלֶף סְעָרוֹת
יִשְׁטְחוּ כָּל בָּלוּי וְנִפְרָךְ
אֶל בֹּץ–אָב לְסַלְעֵי הֶהָרִים
עִדָּנִים
לְהָרִים רֹאשׁ–פִּסְגָּהעַדלִשְׁקֹעַ
לִשְׁקֹעַ
בְּסוֹד הֶעָפָר.
הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב כָּל מוּצָק אֶל בְּלוֹתוֹ
וְשָׁב בְּצוּקוֹ וְהָאָרֶץ עוֹלָם תַּעֲמֹד
דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא
מֵאָדָם כְּגוּפִי
וְהָרוּחַ
כָּאֶבֶן בְּסוֹד הֶעָפָר.
בשבת פרשת “וירא“, הלך דודי לעולמו. בן 83 היה במותו. הוא נטמן באדמת הגולן שכה אהב וכה הכיר. “לְהָרִים רֹאשׁ–פִּסְגָּה עַד לִשְׁקֹעַ לִשְׁקֹעַ בְּסוֹד הֶעָפָר.”.
יהי זכרו ברוך!
