בנות החוג לבלט במתנ”ס קצרין השתתפו לראשונה במבחני הריקוד של האקדמיה האמריקנית לבלט. ארבע מהן הגיעו לתחרות הארצית, תהלה שכטר עלתה לגמר
זאת השנה הראשונה, שמתנ”ס קצרין לוקח חלק ב”פרסי ביצוע” של American” Academy of Ballet”, או בקיצור – ABB. ההשתתפות בתכנית של ה-AAB נתנה לבנות במסלול המקצועי חשיפה לעולם הריקוד המקצועי. כל אחת רקדה בתחרות המקומית, גם בקבוצה וגם סולו וקיבלה דרגה מהאקדמיה.
ארבע מהבנות בקצרין קיבלו דרגה גבוהה, שמאפשרת להן להמשיך לשלב הבא ולהשתתף בתחרות הארצית בחולון. כל מי שהגיעה לתחרות הארצית קיבלה מלגה לקורס הקיץ של ה-AAB, שיתקיים בניו יורק ובתל אביב.
תהלה שכטר: “אני בת 13 והתחלתי לרקוד בגיל ארבע, אחרי שראיתי בלט וידעתי בלבי שאני חייבת לרקוד בלט. זו הפעם הראשונה שאני משתתפת בחוויה כמו מבחני ה-AAB. רקדתי כאן בקצרין במבחנים המקומיים ובסוף הערב, הייתי ממש מופתעת לשמוע שהתקדמתי למבחן הארצי, שהיה בחולון בסוף אותו השבוע.
“הייתי אפילו יותר מופתעת לשמוע שם שהתקדמתי לתחרות הגמר. זה לא היה צפוי בכלל, במיוחד כי זו השנה הראשונה שהשתתפתי בתחרות בלט. למרות שלא זכיתי בגמר, כל החוויה הייתה ממש כיפית, מאתגרת וקצת מפחידה לפעמים, אבל מעל הכול, חוויה מדהימה שנתנה לי לטעום את עולם הריקוד המקצועי.
ירין זיתוני: “אני בת 13 והתחלתי לרקוד בגיל ארבע. לקראת ה-AAB, עבדנו שלושה חודשים. את הריקודים והתרגילים למדנו מסרטונים שנשלחו לנו. האמת היא שלא ציפיתי בחיים שאני אעשה מבחנים כאלה וגם אצליח ואעבור לשלב הבא”
“תודה לכל מי שעזר לי לחוות את החוויה הזאת”.
ז’אנה ויטוכין: “מאז שאני זוכרת את עצמי אני רוקדת. הריקוד הוא חלק מאוד מרכזי בחיים שלי. השנה היא השנה האחרונה שלי באולפן למחול. המבחנים של ה-AAB נתנו לי אפשרות להתנסות במשהו שלא התנסיתי בו לפני כן. אני מאוד שמחה שהלכתי למבחנים, במיוחד לפני הצבא, כי מבחנים אלו הם ניסיון לכל החיים. למדתי על עצמי המון והתמודדתי עם הקשיים שהיו בדרך. אומנם לא הגעתי לגמר, אבל זו חוויה שאני לא אשכח להרבה זמן”.
ירין זיתוני: “אני בת 13 והתחלתי לרקוד בגיל ארבע. השנה הזאת הייתה השנה הראשונה שלי שיצא לי לחוות משהו מסוג כזה. לקראת ה-AAB, עבדנו שלושה חודשים. את הריקודים והתרגילים למדנו מסרטונים שנשלחו לנו. האמת היא שלא ציפיתי בחיים שאני אעשה מבחנים כאלה וגם אצליח ואעבור לשלב הבא. זו הייתה חוויה מאוד מרגשת וכיפית ואני מקווה שיצא לי עוד הרבה פעמים לחוות אותה”.
זה המקום להגיד תודה למורה לבלט, הילה בנדרמן, שעזרה לבנות לאורך כל הדרך, לימדה ועמלה שעות רבות, כדי שהבנות יהיו מוכנות לתחרות ויצליחו.
בתמונה: מימין לשמאל – ירין זיתוני, ז’אנה ויטוכין, תהלה שכטר
