“המעלית של ‘הכללית'” היה נושא כאוב בחמש השנים האחרונות ואף קודם. מאיר ביננבאום, שכה נזקק לשירותי המעלית, נפטר ביום בו התחילה לפעול. יהי זכרו ברוך
מאיר ביננבאום ז”ל, שלחם במשך חמש שנים על כינונה של מעלית בבניין מרפאת קופת החולים “הכללית” בקצרין, לא זכה לראות את תחילת פעולתה. הוא נפטר ב-1.6.08, בדיוק במועד בו נודע על תחילת פעולתה של המעלית.
ביננבאום ז”ל נולד באוקראינה בשנת 1926, היה ניצול שואה ולוחם בצבא הרוסי. במקצועו היה טכנאי רמזורים, שעלה לארץ בשנת 1957, ולחם במלחמות ישראל. הוא הגיע לקצרין בשנת 1991, עם אשתו רעיה, תבל”א.
ביננבאום, קטוע רגל עקב מחלת הסוכרת ממנה סבל, מרותק לכיסא גלגלים, נזקק לשירותים של רופאים מומחים שניתנו בקצרין, אך מכיוון שלא יכול היה להגיע לקומה השנייה בבניין, היה עליו לנסוע לקבל את השירותים בטבריה.
ביננבאום עשה כמיטב יכולתו לערב גורמים שונים שהיו עשויים לסייע לפתרון הבעיה, החל מפניות ל”שישי בגולן”, שנרתם לעזרתו וכלה בשר הבריאות, שאף הוא פעל אישית לקידום הנושא. ומשראה שהנושא מתעכב, המשיך לכתוב תזכורות, וכך במשך חמש שנים לפחות.
בהיותו דובר השפה וגם ותיק בארץ, פעל ביננבאום לסייע ללא לאות בקליטת של עולים חדשים מרוסיה מאז שנות ה-90′, בתרגום, בתיווך, בכתיבת מכתבים, בהסדר זכויותיהם וכך זכה לחוג מכרים רחב, עזרתו ניתנה ממש עד יומו האחרון.
ביננבאום נקבר בבית העלמין בקצרין, באותו שבוע בו החלה המעלית לפעול בבנין “הכללית”, בעיקר הודות לדבקותו בנושא.
יהי זכרו ברוך.
